זמן קצר לאחר ה-26 בדצמבר, עם ההחלטה על פירוק ממשלת נתניהו הרביעית והקדמת הבחירות ל-9 באפריל, פנה פרופ' אלי רכס אל פרופ' דויד שיוביץ, ראש מרכז משפחת קראון למחקרי היהדות וישראל באוניברסיטת נורת'ווסטרן. מנהל מחלקת לימודי יהדות וישראל והעלה את רעיונו לעריכת פאנל בנושא הבחירות. הוא העלה באמתחתו שמות של מומחי מדיניות ועיתונאים בכירים שיביעו את דעתם המעמיקה בנושא. פרופ' רכס צפה שינויים במפה הפוליטית וראה חשיבות בדיון והבהרת פרספקטיבות שונות על העתיד להתרחש בבחירות.

ביום רביעי התקיים הפאנל המרתק באוניברסיטת נורת'ווסטרן בהשתתפות פרו'פ אלי רכס, האחראי ללימודי ישראל בנור'ווסטרן, פרופ' ידידיה שטרן, פרופסור למשפטים באוניברסיטת בר אילן ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' יעל ארונוף מנהלת מחלקת יהדות באוניברסיטת מישיגן ואנשיל פפר, עיתונאי בכיר בעיתון "הארץ". כל אחד מהם הציג את דעותיו לגבי דפוסי ההצבעה של "שבטי ישראל" השונים. האולם היה מלא מפה לפה בסטודנטים, מרצים וקהל רחב.

את האירוע פתח פרופ' שיוביץ שהודה כי לאור היציבות השלטונית והעובדה כי נתניהו מחזיק בשלטון מזה עשור לא יחולו לדעתו שינויים משמעותיים, עולם כמנהגו נוהג. אך לנגד עיניו, מגדל הקלפים הפוליטי בישראל שינה פניו: עלייתו המטאורית של בני גנץ, נפילתה הדרמטית של ציפי לבני, פילוג בסיעת הבית היהודי, פיצול ברשימה המשותפת, והקמת מפלגת "זהות" המאמינה בלגליזציה של סמים קלים בתל-אביב". הוא הודה לפרופ' רכס על הפקת האירוע המרשים.

פרופ' יעל ארונוף הציגה את קול השמאל. היא הייתה אופטימית מאיחוד מפלגות השמאל "יש עתיד ו"חוסן" וקיוותה שאיחוד זה יזכה בתמיכת הרוב המתון ויזכה בשלטון שיוכל להגיע לפתרון הסכסוך הפלשתיני/ישראלי - שתי מדינות לשני עמים.

"לא כל מדינאי יכול להתאגרף עם דוגמנית על ובעיקר עם סופר וומן ברשת האינסטגרם" אמר העיתונאי אנשיל פפר שהעיד על עצמו שאינו פעיל ברשת חברתית זו. "רותם סלע יצאה נגד מסריה של מירי רגב וצייצה ש"ישראל היא מדינת כלל אזרחיה וגם הערבים הם בני אדם". סלע התפלאה לקבל את תגובתו של לא אחר מבנימין נתניהו שהזכיר לה את "חוק יסוד הלאום שהועבר בכנסת לפיו ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי". "נתניהו מתחרה בימין הקיצוני ומזכיר לבוחריהם מי שולט בכיפה". אמר פפר. כמו כן, ציין שהליכוד לא הציג את מצע המפלגה. "המצע הקיים ברוב המפלגות בארץ הוא בעד או נגד ביבי". הימין מצפה לניצחונו של בנימין נתניהו גם אם כתב חשדות תלוי ועומד נגדו. " אין בעיה" התלוצץ פפר." הכלא הישראלי כבר ערוך. תא מיוחד המותאם לראשי ממשלה מוכן ומזומן".

משתתפי הפאנל.

פרופ' אלי רכס הציג את הבעייתיות של הקול הערבי. "שיעור השתתפותם של אזרחי ישראל הערבים בחברה הישראלית נמוך משיעורי ההשתתפות של כלל אזרחי ישראל. רוב המצביעים הערבים נותנים את קולם למפלגות הערביות אם כי הם מודעים לשוליות שלהם בפוליטיקה הישראלית ולהשפעתם המועטה במשחק הקואליציוני. הם מעולם לא הוזמנו להצטרף לממשלה. רכס התייחס להסתה הימנית שמצאה את ביטויה בסיסמא "ביבי או טיבי" המעודדת את מפלגת המרכז להצהיר שלא יצרו עם המפלגות הערביות גוש חוסם. "סיסמה זאת היא תמרור אזהרה והתייחסות לערבים כגיס חמישי". אמר רכס.

פרופ' ידידיה שטרן ציין שבשנת 2003 נערך סקר בישראל ונמצא שרק 16% מהישראלים היו מאושרים מהחיים בארץ. "לפני שנה, לעומת זאת נערך סקר ורוב הישראלים היו שבעי רצון ונהנו מהישגי המדינה בתחומי הביטחון, כלכלה, רפואה והחינוך. אנו חיים בתקופת תור הזהב של ישראל". פרופ' שטרן היציג את הציבור הדתי במדינת ישראל.

משתתפי הפאנל. השבוע

"החרדים במדינה מהווים כ-9% מאזרחי המדינה כשהגיל החציוני בקהילה זו הוא 16. הם שואפים להתבדל מהחברה הישראלית ולהתמקד בנושאים יהודיים ובהקצאת משאבים". אמר פרופ' שטרן. "אידיאולוגיה זו מובנת ומחייבת תמיכה במפלגה חרדית נפרדת". הוא מודע לתהליך ריאלי, מעשי של חרדים המשרתים בצבא, רוכשים השכלה גבוהה ומשתלבים בשוק העבודה יותר ויותר. ברם, הציבור החרדי עדיין לא אימץ את תאוריית ההשתלבות. פרופ' שטרן אמר בהלצה "החרדים חיים בישראל כבתוך מגורים בבית משותף המנוהל על ידי ועד בית הנבחר על ידי דיירי הבניין. בעלי הדירות חיים ביחד לא מתוך שותפות סולידרית וערכים משותפים אלא מאין בררה. אחרי הכול, הוועד צריך לדאוג לאחזקה שוטפת של הבניין וניקיון חדר המדרגות".

"לעומת החרדיות, הציונות הדתית מהווה כ- 11% מאזרחי המדינה, אך 11% נוספים משתייכים סובייקטיבית לתנועה". פרופ' שטרן הסביר את התופעה המעניינת הנובעת מתחושה רחבה בישראל שהציונות הדתית היא כוח אידאולוגי מוביל ואנשים מסורתיים וימניים מזדהים עם ערכיה. מעמד הציונות הדתית שונה היום ממה שהיה לפני עשור.

"בניגוד לחרדים, הציונות הדתית שואפת להשתלב במדינה. לפיכך לדעתו מפלגות ציוניות דתיות, במידה מסוימת אינן רלוונטיות. אני כציוני דתי יכול להצביע לליכוד, לכחול לבן, או למפלגת העבודה. יולי אדלשטיין, ציוני דתי, זכה במקום שני במפלגת הליכוד. יאיא פינק, ציוני דתי מועמד במפלגת העבודה וכך הלאה. אין סיבה להתארגנות נפרדת זו בפוליטיקה. מפלגת ש"ס בזמנו פנתה לציבור הספרדי שהוא לאו דווקא חרדי ובשיא גדולתה הגיעה ל-17 מנדטים. היום מפלגת ש"ס היא עוד מפלגה חרדית ספרדית המאמצת את רעיון ההתבדלות שהצטמצמה ל-5 מנדטים.

האם בעתיד הקרוב ישראל תהפוך לדמוקרטיה אמתית בה שתי מפלגות גדולות ללא שברי מפלגות? שאלתי את פרופ' שטרן.

"כשיש ריבוי מפלגות, כל ראש מפלגה מנסה להעביר חזון אישי קיצוני יותר מהמרכז הישראלי אל הקבוצה האידאולוגית בבסיס המפלגה שלו: בין אם זה שמאל, ימין, ערבים, חרדים או דתיים. התוצאה הינה קיצוניות, חידוד מסרים ואי הסכמות. לדוגמא, אילו היו שני גושים עיקריים, ולא היו נוצרות מפלגות מימין לליכוד כ"ישראל ביתנו, ,הבית היהודי" ו"הימין החדש". נתניהו לא היה מדגיש את הקיצוניות אלא היה מעביר מסר יותר ממורכז ואטרקטיבי לאנשי המרכז הישראלי שהוא בסופו של דבר הרוב. אותו ניתוח ניתן להיעשות גם בשמאל. אם כל המפלגות היו מתאחדות היה נשמע הקול השפוי של הרוב הישראלי. זו נחיצות השעה. "בפועל", ציין פרופ' שטרן, "מפלגת כחול לבן והליכוד עומדים על פי הסקרים על 30 מנדטים. אם בעתיד מפלגות אלו או אחרות יגדלו ל- 40 מנדטים. חזון שתי מפלגות גדולות יתגשם".

פרופ' שטרן נשאל לגבי האיום המשפטי על נתניהו.

"כרגע הוגש נגד נתניהו "כתב חשדות"- אפילו לא כתב אישום משום שעדיין לא ניתנה לנתניהו ההזדמנות להגיב באמצעות עורכי דין. הוא משער שתהליך השימוע יתבצע מתי שהוא במהלך השנה הבאה. "יחד עם זאת מדובר במסמך בעל ערך בן 57 עמודים הכוללים את הראיות והממצאים שהרשויות בישראל, המשטרה והפרקליטות אספו ואת הערכת היועץ המשפטי לממשלה לגבי משמעות ראיות אלו.

על פי החוק הישראלי, נתניהו אינו צריך להסיר את מועמדתו כל עוד אין כתב אישום נגדו. השאלה אם ניתן יהיה להוכיח את אשמתו. הוכחת האשמה אינה מתמקדת רק במעשיו אלא כוללת גם את כוונותיו, מחשבותיו ותחושותיו הסובייקטיביות. עד עתה הוצגו הראיות ששלחה המדינה ולא נשמע הצד שמנגד.

"לדעתי", אמר פרופ' שטרן "אם יוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה נתניהו יהיה חייב מבחינה ערכית וציבורית להתפטר. אינני יכול לראות שבראש מדינתנו עומד אדם שכל זמנו ומשאביו הנפשיים מוקדשים למטרות ההתגוננות בבית משפט. הניתוח המשפטי אינו חד משמעי לעומת הניתוח המוסרי והציבורי שהוא חד משמעי".

בפאנל השתתפו מרצים מכל גווני הקשת הפוליטית שעסקו בסוגיות חברתיות ומשפטיות בארץ וקצרו שבחים ותשואות מהקהל. בדיון לא הובע תסכול או דה-לגיטימציה כלפי איזה שהוא קהל/ ציבור במדינה. הקהל הקשיב, השתתף, שאל שאלות ונענה. היה ערב מעניין, מרתק, אינטלקטואלי, שופע הומור ומשפחתי כאחד.