שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    משרד הבריאות לא הוסיף מיטות אשפוז ובתי החולים מאשפזים במסדרונות
    משרד הבריאות לא נערך כראוי להזדקנות האוכלוסייה, מתעכב בפתיחת בית חולים נוסף בבאר שבע נכשל בתכנון לטווח הרחוק בפתיחת מחלקות אשפוז חדשות. דו"ח המבקר 2019

    מבקר המדינה מפרסם היום (ב') דו"ח חמור על התנהלות משרד הבריאות בכל הקשור לפתיחת מחלקות אשפוז חדשות והתכנון של בתי חולים לטווח הארוך.

     

    על פי ממצאי הביקורת על אף הגידול באוכלוסיה והזדקנותה – משרד הבריאות לא הכין תוכניות ולא נערך כראוי. כמו כן, המבקר מותח ביקורת על עיכוב בפתיחת בית החולים בבאר שבע ועל הסבור שמשרד הבריאות צריך למצוא מקורות תקציבים לפתיחת מחלקות בבתי החולים בפריפריה שמתקשים למצוא תורמים.

     

    במסגרת הביקורת גם נבחנה הפעילות של משרד הבריאות ומשרד האוצר בהקמת בתי חולים חדשים והתאמת מספר המיטות בבתי החולים לרישיון ההפעלה שלהם. הבדיקה נעשתה במשרד הבריאות, בבתי החולים, ובארבע קופות החולים.

     

    דו"ח המבקר:

    מבקר המדינה: הסיבה האבסורדית לתור לניתוחים בישראל

    לחכות 13 חודשים בתור לקלינאי תקשורת בסורוקה

    "מטופלים נדבקו בהפטיטיס C משימוש חוזר באביזרים חד-פעמיים"

      

    מחסור כרוני של מיטות אשפוז ( ) ( )
    מחסור כרוני של מיטות אשפוז

      

    אין תוכניות לתוספת מיטות לטווח הארוך

    מבקר המדינה מצא שתוכניות משרד הבריאות לתוספת המיטות לטווח הארוך אינן שלמות: לא נקבעו בהן מאפייני מיטות האשפוז, לא נקבעו יעדים ושיעור המיטות לאלף נפש, לא נקבע שיעור התפוסה הרצוי בבתי החולים וזמן השהייה הממוצע בהם.

     

    למשרד הבריאות גם אין תוכנית שקובעת את עקרונות התכנון ארוך הטווח למספר המיטות לנפש, את היקף המיטות שיידרשו בעתיד. בנוסף, משרד הבריאות לא גיבש תוכנית רב-שנתית לטווח הארוך בכל הקשור לכוח האדם הרפואי והסיעודי בכל תחום התמחות, על פי הפיזור הגיאוגרפי, ועל פי מקומות ההתמחות שהוא מתעתד להוסיף בכל תחום ובכל בית חולים.

     

    המבקר טוען שהמשרד לא נערך לצורך לפתוח מחלקות חדשות ולהגדיל מחלקות קיימות לקראת הזדקנות האוכלוסייה. על אף שהממשלה החליטה ביוני 2015 כי עד ינואר 2016 על משרד הבריאות לערוך עבודת מטה, בשיתוף גורמי ממשלה נוספים, כדי להיערך למשמעויות החברתיות והכלכליות הנובעות מתהליך הזדקנות האוכלוסייה.

     

    עוד מממצאי המבקר:

    קיצור קיבה בישראל: 17% ניתוחים חוזרים; בעולם - רק 7%

     

    עוד קובע המבקר כי למשרד הבריאות אין נוהל הקובע מהו התהליך המסודר שיש לבצע על מנת לקבל אישור על מנת לפתוח מחלקה או יחידה חדשה. ברוב המקרים אין פירוט של השיקולים שהביאו לאישור של בקשה או לדחייתה וקשה לדעת האם הובאו בחשבון כל השיקולים כנדרש, האם עמדו לפני מקבלי ההחלטה הנתונים המרכזיים הנדרשים לשם קבלת ההחלטה - כמו תמונת המצב הנוגעת לבקשה, החלופות שהועלו וכדומה.

     

    לטענת מבקר המדינה, בדרך כלל מעורבותו של המשרד היא תגובתית בלבד. הוא מסתפק בדיון בבקשות הנקודתיות של מנהלי בתי החולים, אשר מועלות על פי צרכים פנימיים שלהם, ואינו יוזם דיון אסטרטגי בעניין הצורך בהקמה של יחידות או מחלקות, על אף שידוע לו שבבתי חולים מסוימים חסרות יחידות שחובה על בית החולים להפעילן.

     

      ( ) ( )

    בית החולים מאשפזים במסדרונות

    המשרד לא השלים תהליך שהחל בו בשנת 2016 להקטנת הפערים בין מספר המיטות בפועל בבתי החולים ובין מספר המיטות שעל בתי החולים להפעיל על פי הרישיון שלו. כך למשל, בשנת 2017 במחלקות שהיה בהן עודף מיטות בכלל בתי החולים – בעיקר מחלקות פנימיות ומחלקות כירורגיה כללית – היו בפועל כ-1,400 מיטות יותר מהרשום ברישיונות שלהם.

     

    במרכז רפואי גדול אחד אפילו נמצא פער של 40% (כ-400 מיטות שהפעיל המרכז הרפואי מעבר למותר ברישיונו). מנגד במחלקות בכלל בתי החולים שבהן מספר המיטות בפועל היה קטן מהאמור ברישיונות שלהם היה הפרש של כ-2,000 מיטות בין הרשום ברישיונות ובין מספר המיטות בפועל. כך למשל, במרכז רפואי אחד נמצא שמספר המיטות בפועל בשתי מחלקות ילדים היה קטן ב-22 ממספרן ברישיון.

     

    המבקר טוען שיש לכך משמעויות מבחינת איכות הטיפול, השמירה על כבוד החולה והעומס הכבד על הצוותים הרפואיים מפני שלרוב אותן מיטות נמצאות במסדרון או נדחסות בחדרי האשפוז. המשרד לא ניתח את המקרים ולמעשה התעלם מסוגיה זו. הפעלת בית חולים שלא על פי הרישיון שניתן לו ובלי שהמשרד מאשר זאת עלולה לגרום לאי סדר במערכת.

     

    תשתיות בתי חולים ()
    צפיפות במחלקו האשפוז

     

    למה צריך עוד מחלקה בשערי צדק?

    בנובמבר 2015 אישר המשרד את בקשת שערי צדק לפתוח מחלקה נוירוכירורגית. לטענת מבקר המדינה החלטת המשרד על פתיחת המחלקה תמוהה.

     

    המסמכים המתעדים החלטה דלים בהסברים ולא מציגים כראוי את הנסיבות המצדיקות את הקמת המחלקה החדשה. המבקר טוען שלא הצליח להבין מדוע יש לאשר פתיחת מחלקה שכזו על אף שיש מחלקה נוספת שפועלת במרחק של כ-6 ק"מ בלבד, בבית החולים הדסה.

     

    לדבריו, לא באמת נעשה דיון מעמיק כדי לבחון את הצורך בפתיחת המחלקה בהתחשב במספר הצפוי של נפגעי הטראומה הזקוקים לטיפול מיידי במחלקה הנוירוכירורגית, לא ברור מדוע יש לתת עדיפות לפתיחת המחלקה בשערי צדק ביחס לבתי חולים אחרים, והאם יש חשש לפגיעה בצבירת הניסיון האישי והקבוצתי של הצוות הרפואי בשל פיצול הטיפולים הנוירוכירורגיים בין שתי המחלקות - בשערי צדק ובהדסה. המבקר מעלה טענות דומות גם על פתיחת המכון לרדיותרפיה בשערי צדק.

     

    עוד טוען המבקר שעל אף שבארץ פועלים שבעה מרכזי השתלות, רוב ההשתלות נעשות בשלושה מרכזים רפואיים סמוכים במרכז הארץ ומרביתן בבית החולים בילינסון.

     

    לדבריו, הדבר עלול לפגוע ביכולת של כל מחלקה בכל אחד משלושת המרכזים הרפואיים לצבור די ניסיון שיביא להתמחות ולמומחיות ואף גורם לכפילות מיותרת של תשתיות.

     

    בה"ח שערי צדק. מי צריך עוד מחלקה נוירוכירורגית (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    בה"ח שערי צדק. מי צריך עוד מחלקה נוירוכירורגית(צילום: גיל יוחנן)

     

    בגלל מחסור בתרומות – בתי חולים בפריפריה לא פותחים מחלקות

    בכל אזור הצפון אין מחלקה לשיקום ועל כן, ילדים שנזקקים לשיקום נאלצים להגיע עם משפחותיהם לטיפול במקומות מרוחקים ממקום מגוריהם ואף למרכז הארץ.

     

    שירות לשיקום קשישים חסר אף הוא. צורך זה הביא את משרד הבריאות לאשר את בקשת המרכז הרפואי פוריה בשנת 2016 להקים מרכז שיקום ובו 162 מיטות. על פי ההחלטה מימון הקמת מרכז השיקום יהיה בחלקו מתקציב המדינה, ובחלקו מכספי תרומות שבית החולים יגייס. אולם עד כה בית החולים פוריה לא הצליח לגייס את מלוא התרומות ועדיין לא הוחל בהקמת המרכז.

     

    המבקר קובע שהיות שהקושי בגיוס תרומות לבתי החולים שבפריפריה הוא חסם משמעותי בקידום פתיחה של מחלקות ויחידות, על משרד הבריאות לספק מענה לבתי החולים ועליו לגבש תוכנית רב שנתית להשלמת הצרכים ולקבוע את מקורות המימון על מנת לצמצם את הפגיעה בשירותים הרפואיים שמקבלים תושבי הפריפריה.

     

    עיכוב בפתיחת בית החולים בבאר שבע

    באוגוסט 2014 הגיש משרד הבריאות דו"ח בו הומלץ על הצורך בבית חולים כללי ציבורי נוסף בבאר שבע בגודל של 300 - 400 מיטות כמענה לגידול האוכלוסייה ולהזדקנותה.

     

    בדו"ח נאמר שבשנים 2018 - 2020 תחל בנייתו כדי להפעילו בשנת 2025. עלות ההקמה של 300 מיטות הוערכה בכ-900 מיליון שקלים. בספטמבר 2014 החליטה הממשלה להקים בית חולים חדש בבאר שבע. אולם עדיין לא קבעו משרד הבריאות ומשרד האוצר את מודל ההפעלה של בית החולים שיוקם וגם לא את המסגרת התקציבית שתידרש לשם כך.

     

    לטענת המבקר הם גם לא הנחו את החשב הכללי במשרד האוצר לפרסם מכרז כפי שנדרשו בהחלטת הממשלה.

     

    ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות הכין בשנה החולפת תכנית אסטרטגית בשיתוף כלל מערכת הבריאות הצופה לצרכי המערכת בשנת 2030. בשנת 2017 תוכננה ואושרה תוספת מיטות הגדולה ביותר שניתנה למערכת האשפוז עד כה הכוללת 1,200 מיטות כלליות, 150 מיטות שיקום, 150 מיטות פסיכיאטריות ו-600 מיטות גריאטריות וזאת לצד 300 מיטות שניתנו לבית החולים אסותא אשדוד. בנוסף לכך למשרד תכנית מיטות לשנת 2035 המתעדכנת מעת לעת ותכנית מתאר לתכנון ובינוי אשר הוכנה לראשונה.

     

    "המשרד מקבל את הערות מבקר המדינה על כך שתכנון מערכת הבריאות כלל הפנמה של מגבלות המשאבים הקיימות ולא הציב יעדים שאפתניים מספיק. תכנון זה התבסס על יעילותה ואיכותה של המערכת הישראלית. בהמשך לכך לקראת תקציב המדינה 2020 המשרד הציב מספר דרישות לקידום המערכת ובהם הגדלת סל התרופות ב-250 מיליון שקלים. הגדלת מספר מיטות האשפוז כך ששיעור מיטות האשפוז הכלליות לא יפחת מ-1.75 לאלף נפש מתוקננת, מיליארד שקלים תמיכה בבתי חולים ציבוריים ועוד. תוספת התקציב תאפשר עמידה ביעדים של זמן המתנה של עד 4 שעות בחדר מיון, אפס אשפוזי מסדרון במחלקות פנימיות וקיצור זמני המתנה לרפואה יועצת".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ירון ברנר
    אין תכנון לטווח הארוך למחלקות אשפוז
    צילום: ירון ברנר
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים