שתף קטע נבחר

המחאה שיקפה כשל מנהיגותי של נתניהו וארדן

בתחילה שתקו, לאחר מכן הגיבו ברפיסות ובניתוק, ולאורך כל הדרך התעלמו מהגזענות שהחריפה במשמרת שלהם. צריך להפגין מול בתיהם בקיסריה ובסביון

 

 (צילום: EPA) (צילום: EPA)
(צילום: EPA)

מרפסת ביתי משקיפה על מגדלי עזריאלי. בעודי צופה אמש (יום ג') במהומת האלוהים של מחאת יוצאי אתיופיה המתרחשת באיילון, מסקרים שידורי הטלוויזיה את האירועים במקביל. הסתערויות מלוות בזעקות שבר של זעם, כאב והשפלה מפלחות את חלוני, אך אוזניי, כמעט באופן לא מודע, מצפות לשמוע את קול הבריטון המוכר של ראש ממשלתנו, או את קולו הקטוע של השר לביטחון פנים.

 

 

שעות מפחידות של אנרכיה, עשן ורעש מחריש אוזניים של רימוני הלם מתנפצים חלפו בטרם יפציע ראש ממשלתנו בסרטון וידאו מבוהל ומתרפס. "אנו מחבקים את העדה האתיופית. היא יקרה לי", יאמר ויבקש להימנע מחסימת צירי התנועה המרכזיים.

 

נדרשה אלימות מתפרצת ומסוכנת על מנת לחלץ מבנימין נתניהו תגובה ראשונה למותו של סלומון טקה ז"ל. כאבה ועלבונה של העדה האתיופית על מותו המיותר של אחד מבניה לא הספיק. וכי מדוע שכן? אין "סמולנים" להאשים בטרגדיה של העדה האתיופית.

 

קולו של השר לביטחון פנים גלעד ארדן, האחראי הישיר לאסטרטגיית הפעולה הכושלת של כוחות המשטרה, נאלם אמש. נדרש לו ליל שינה בטרם התייחס לראשונה ל"חוליגנים", כאילו אין זה טבעי שתחושות ההתנשאות, הגזענות, הזרות וחוסר השייכות יובילו בסופו של יום לאנרכיה חסרת רסן.

 

מחאת יוצאי אתיופיה - טורים נוספים:

 

התנהלותם של ראש הממשלה והשר לביטחון פנים משקפת מנהיגות רופסת, רוויית אשמה, על שנות הזנחה מרובות. שנים של הסתה, פילוג ושנאה הפכו אותנו לחברה שסועה וקרועה, חולה וגזענית.

 

ממשלת ישראל בראשות נתניהו התיימרה להתמודד עם הבעיה והקימה, כהרגלה, ועדה. ב-2016 הוקם הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה שהורכב מנציגי הממשלה, אנשי אקדמיה ופעילים חברתיים. זה קרה בעקבות מחאה קודמת שהתעוררה בעקבות תיעוד של שוטר תוקף חייל ממוצא אתיופי, דמאס פיקדה. הממצאים של הוועדה היו קשים. הממשלה הכירה בקיומה של גזענות ממסדית בתחומי התעסוקה, החינוך, הרפואה, הגיוס לצה"ל וכמובן התקריות הרבות הנובעות משיטור היתר.

 

אך מה נעשה בנידון? מאז הפצע רק החמיר. אדישות ממסדית ותיעדוף ממשלתי של טיפול בקהלי יעד מבטיחי המשך השלטון העמיקו את הקרע, משום שמדובר תמיד במראית עין של פעולה, ורק לאחר שהאירועים יוצאים מכלל שליטה.

 

התסכול והזעם התפרצו הפעם בשל התקרית שבה נהרג סלומון טקה, אך הם תולדה של פלג שלם בחברה הישראלית שחש דחוי, חשוד, מבודד ומנוכר אך ורק בשל צבע עורו. השוני והנבדלות החיצונית מונעת מהם להיטמע בחברה הישראלית, שהפכה עם השנים להיות אלימה וגזענית.

 

הבחירות החוזרות שיתקיימו בעוד 76 ימים הן הזדמנות נדירה עבור החברה הישראלית לעשות חשבון נפש ולפעול לשינוי המצב. המחאה של יוצאי אתיופיה, למרות האלימות שיצאה משליטה, מציבה בפנינו מראה מכוערת. אנחנו מחויבים לשינוי אמיתי בטרם נחיה במקום שלא נרצה להשתייך אליו.

 

ראש הממשלה, העסוק כל כולו בהישרדותו הפוליטית ובחקירותיו, מתמודד כעת עם משברים של כשלון מערכתי הנובעים מהזנחה של שנות מנהיגות אגוצנטרית. הציבור הישראלי צריך לדרוש מכל מי שחפץ להנהיג לגבש תוכנית פעולה ולהתחייב לשרש את הגזענות הממסדית, לפעול לאיחוי הקרעים ולפיוס בכלל החברה - ועם יוצאי אתיופיה בפרט.

 

זהו היום השני שאני כלואה בביתי, מתבוננת במפגינים המתרכזים בצומת עזריאלי. כולנו אתכם, אני רוצה לצעוק לעברם, אך כדי להשיג תוצאות רצוי שתחסמו את הגישה למעון ראש הממשלה, ולבתים של המנהיגים הרופסים, בקיסריה ובסביון.

 

  • אודליה כרמון היא יועצת תקשורת, בעבר עבדה עם בנימין נתניהו ואריאל שרון

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רמיר זרנגר, "ידיעות אחרונות"
אודליה כרמון
צילום: רמיר זרנגר, "ידיעות אחרונות"
מומלצים