שתף קטע נבחר

עו"ד זייף חתימות - בוטלו הסכמי פינוי-בינוי ביפו

הפרויקט בפרדס דכה היה אמור להתבצע בשיתוף פעולה בין חברה זרה לבין חברת שיכון ובינוי. אלא שאז התברר שרוב בעלי הקרקע לא אישרו אותו

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה לביטול הסכמי פינוי-בינוי שנחתמו לכאורה בין 78 בעלי זכויות בשכונת פרדס דכה ביפו לבין החברה הפנמית "הנווד פיננס אינק", שהייתה בבעלות איש העסקים שמואל פלאטו שרון ז"ל, וחברת "שיכון ובינוי נדל"ן". השופט יהושע גייפמן קבע כי הראיות הוכיחו שרוב בעלי הזכויות לא ייפו את כוחו של עורך הדין שחתם על ההסכמים לפעול בשמם, וכי חלק ניכר מהחתימות על ייפוי הכוח זויף.

 

בשנים 2014-2007 נערכה שורת הסכמים לביצוע הפרויקט ונחתמו על ידי "נווד פיננס", "שיכון ובינוי" ועורך דין שהוא גם אחד מבעלי הזכויות בקרקע, שטען כי הוסמך על ידי 78 בעלי הזכויות הנוספים לחתום בשמם, והציג ייפויי כוח שלכאורה נחתמו על ידם. אלא שבפועל התברר כי רוב בעלי הזכויות מעולם לא חתמו על ייפויי הכוח וכלל לא נתנו לעורך הדין הרשאה לפעול בשמם.

 

לפיכך, ב-2015 הגישו עורכי הדין תמיר בר-זאב וארז ללקין תביעה בשם חברי ועד הפעולה שמונו לשטח לביטול ההסכמים. לטענתם, עורך הדין זייף את החתימות ומעולם לא קיבל הרשאה מבעלי הזכויות לפעול בשמם.

 

שיכון ובינוי ונווד פיננס, שיוצגו על-ידי עו"ד גליה זלצר ליפשיץ, טענו מנגד כי שני ההסכמים האחרונים מהשנים 2011 ו-2014 נחתמו בהסכמת בעלי הקרקע ובידיעתם המלאה. לשיטתה, גם אם ייפוי הכוח לא תקפים, חלים כאן דיני השליחות ולכל הפחות בעלי הזכויות אישרו את ההסכמים בדיעבד.

 

כבר בתחילת פסק הדין הסיר השופט גייפמן את מכשול ייפוי הכוח וקבע כי הונח בפניו חומר ראייתי משמעותי המוכיח כי רוב 78 בעלי הזכויות לא חתם עליהם מעולם וחלקם אף פקע עקב פטירת הבעלים. בין הראיות שעליהן התבסס היו חמישה עדים שהכחישו את החתימה, הודאת עורך הדין עצמו כי חתם על חלק מייפויי הכוח (והוגשה נגדו תלונה ללשכת עורכי הדין בנושא) וחוות דעת גרפולוגית המאשרת זאת.

 

באשר לחוק השליחות נפסק כי ההסכם מ-2011 הוא הסכם פשרה (שנחתם לאחר ניהול הליך משפטי לביטול הסכם קודם שנחתם ב-2007). בהקשר זה קובע החוק שיש צורך בהרשאה מפורשת להכשיר שליח לחתום בשם צד להסכם. הרשאה כזו לא ניתנה, נקבע.

 

מעבר לזה, חוק השליחות אוסר על השלוח לקבל טובת הנאה שלא בהסכמת השולחים - ואילו בהסכמים הוקנה לעורך הדין שכר טרחה משמעותי ולא הוכח שהשולחים ידעו על כך.

 

השופט דחה את הטענה שבעלי הזכויות אישרו את השליחות בדיעבד: ראשית, משום שלא בוצעו פעולות בסיסיות שנקבעו בהסכמים כמו חתימה על ייפויי כוח בלתי חוזרים לטובת "נווד פיננס" והעברת תשלום של כמיליון דולר לבעלי הזכויות. שנית, העובדה שבעלי הזכויות לא ראו את ההסכמים. ושלישית משום ששיכון ובינוי כבר הייתה מודעת לכך שחלק מבעלי הזכויות לא התירו לעורך הדין לפעול בשמם.

 

לפיכך נקבע כי בהיעדר הסכמה מצד רוב בעלי הזכויות אין להסכמים בסיס ודינם להתבטל. החברות חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 60 אלף שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעים: עו"ד תמיר בר-זאב , עו"ד ארז ללקין
  • ב"כ הנתבעות (שיכון ובינוי ונווד פיננס אינק): עו"ד גליה זלצר ליפשיץ
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים