שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ביה"ד לעבודה: "אין מניעה לסכם על שכר נטו"
    בתביעה של מבקש מקלט מאריתריאה לשעות נוספות קבעה שופטת שבשונה מהמתכונת הנהוגה בשוק העבודה - ייתכן שהדרך עדיפה כשמדובר בזרים
    במסגרת פסק דין שניתן לאחרונה בתביעה שהגיש מבקש מקלט מאריתריאה נגד מסעדה שבה שימש עובד ניקיון, פסק בית הדין לעבודה בתל אביב שאין מניעה לקבוע בהסכם עבודה שהשכר יהיה בערכי "נטו" ויכלול רכיבים כמו שעות נוספות ודמי נסיעה. השופטת אופירה דגן-טוכמכר ציינה שאף שמדובר בסטייה מערכי ה"ברוטו" הנהוגים בשוק העבודה הישראלי, ייתכן שהדבר עדיף כאשר מדובר בעובדים זרים שלא בקיאים בדיני העבודה והמס בישראל, שכן הוא מאפשר להם לדעת בביטחון את שכרם הסופי.

     

    התובע עבד במסעדה בשנים 2016-2014, ולאחר סיום יחסי העבודה טען שמגיעים לו הפרשי שכר ופיצוי על תלושי שכר פיקטיביים, כיוון שהשכר בתלושים כלל גם שעות נוספות ודמי נסיעה בניגוד למה שסוכם עמו. הוא תבע גם פיצויים בטענה שפוטר, וזכויות סוציאליות שלא שולמו לו.

     

    חברת "הרנט חופים הרצליה", שניהלה את המסעדה בזמנו, הודתה כי עליה לשלם לתובע זכויות סוציאליות אך הבהירה כי התובע נטש את העבודה בפתאומיות ולכן אינו זכאי לפיצויי פיטורים ואף יש לקזז מהפיצויים שייפסקו לו דמי הודעה מוקדמת. בנוסף היא הגישה את הסכם העבודה שלו, שבו נכתב במפורש כי השכר בתלוש מופיע בערכי "נטו", ופורט בו ממה הוא מורכב ומהם הסכומים שהתווספו עבור כל שעת עבודה בגין שעות נוספות ודמי נסיעה.

     

    השופטת דגן-טוכמכר קבעה כי מהשוואה בין שעות הנוכחות לבין תלושי השכר עולה כי הם תואמים בעיקרם ומשקפים את מה שנקבע בהסכם העבודה שעליו חתם התובע. לכן נקבע כי התלושים אינם פיקטיביים. השאלה, ציינה, היא אם חישוב השכר בערכי הנטו היה בעייתי.

     

    היא ענתה כי אכן, בדרך כלל נהוג שהשכר השעתי בתלוש מציין ערכי "ברוטו" ולצדו מופיעים ניקויים ותוספות. עם זאת, הסטייה מהנהוג לא מעידה בהכרח על היעדר חוקיות. למשל, כשמדובר בעובדים זרים שלא בקיאים בדיני המס והעבודה המורכבים, ערכי הנטו מאפשרים להם להבין כמה שכר קיבלו בסוף היום.

     

    "מתכונת העסקה כאמור משרתת בראש ובראשונה את הרצון של העובד ליהנות ממידה גבוהה יחסית של בטחון וודאות לעניין גובה השכר החודשי שישולם לו, והיא מקטינה את חששו של העובדה מפני הטעיה/ניצול לרעה", כתבה. על כן, גם אם זו אינה הדרך המקובלת, לא מדובר בהפרת חוק כל עוד התשלום תואם את חוקי הגנת השכר ושעות עבודה ומנוחה.

     

    במקרה הנוכחי סברה השופטת כי השכר תאם את שעות העבודה של התובע ולכן הוא לא זכאי להפרשי שכר ושעות נוספות. עם זאת, הוא אכן לא קיבל זכויות סוציאליות ואותן הנתבעת תשלם.

     

    באשר לסיום יחסי העבודה העדיפה השופטת את גרסת החברה, מה גם שהתובע הודה בעדותו כי התפטר לאחר שבקשתו להעלאת שכר נדחתה. משכך נקבע כי הוא לא זכאי לפיצויי פיטורים, אך מנגד הנתבעת לא תזכה בקיזוז כיוון שלא הוכיחה שעזב ללא הודעה מוקדמת.

     

    בסיכומו של דבר התובע זכה ב-28,235 שקל, בין היתר עבוד פדיון חופשה, דמי הבראה והפרשות לקופת גמל, אך מאחר שרוב תביעתו נדחתה לא נפסקו לטובתו הוצאות.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים