שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תבע חצי מיליון שקל מ"שגב אקספרס" - ונדחה
    מנהל סניף תבע פיצויים על שעות נוספות של 7 שנים, אבל בית הדין קבע שהוא לא זכאי להן משום שמדובר במשרת אמון. הוא יסתפק בכ-46 אלף שקל
    בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה את רוב תביעתו של מנהל לשעבר במסעדת "שגב אקספרס" ברמת החייל בעיר, וקבע כי הוא לא זכאי לפיצויים עבור עבודה בשעות נוספות משום שעבד במשרת אמון. הוא תבע סכום של כחצי מיליון שקל, אבל השופטת הדס יהלום קבעה שהוא יסתפק בכ-46 אלף שקל.

     

    המנהל הועסק במסעדה במשך שבע שנים. באפריל 2015 הוא זומן לשיחה עם מנהלי הרשת שלאחריה נשלח לשבועיים הביתה ולא הורשה להיכנס למסעדה. בהמשך התקיימה עמו שיחה נוספת שבמהלכה פוטר, ולימים שולמו לו פיצויי פיטורים של 96,250 שקל. בתביעה שהגיש נגד הרשת ב-2016 באמצעות עו"ד כפיר דיין-דובב הוא טען בין היתר שלא נערך לו שימוע חוקי והוא זכאי לפיצויים בגובה 12 משכורות (כ-144 אלף שקל). בנוסף הוא טען כי לאורך שנות עבודתו במסעדה הוא עבד מאות שעות בחודש – הרבה מעבר לשעות העבודה המקובלות – ומגיעים לו הפרשי שכר של קרוב ל-300 אלף שקל.

     

    הרשת, שיוצגה על-ידי עו"ד רונן קינן, הבהירה כי לפני השיחה הראשונה נאמר לתובע שייערך לו שימוע לנוכח הירידה המשמעותית בתפקוד שלו. לפי הנטען, לאחר השיחה הוא נשלח לביתו כדי לחשוב על הדברים ולגבש תוכנית לשיפור עבודתו, אך משלא הגיש דבר – פוטר.

     

    באשר לשעות הנוספות נטען כי מאחר שהתובע הועסק בתפקיד ניהולי חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליו. מעבר לזה, הנתבעת הצביעה על כך שדוחות איכון טלפון סלולרי שהציג התובע מעידים שלא עבד בשעות קבועות, ובמקרים רבים לא שהה במסעדה יום עבודה מלא.

     

    אבל השופטת הדס יהלום קבעה כי לא נערך לתובע שימוע תקין, וכי ההחלטה על פיטוריו נלקחה כבר במהלך השיחה הראשונה, ולראיה – מיד לאחריה כבר נשכר לו מחליף. עם זאת, היא לא סברה שמגיע לתובע פיצוי של 12 משכורות ופסקה לו ברכיב זה 30 אלף שקל בלבד.

     

    בהמשך נדחה החלק הארי שעסק בשעות הנוספות. בפסק הדין נכתב כי "התובע הוא מסוג העובדים שהוראות חוק עבודה ומנוחה אינן חלות עליהם, בהיותו נושא בתפקיד ניהול הדורש אמון מיוחד".

     

    השופטת התייחסה לכך שהתובע היה אחראי על התקציב, הזמין סחורה, השתתף בישיבות הנהלה, קיבל סמכות לשכור ולפטר עובדים והיה כפוף לבכירים. כמו כן, הוכח שהוא היה "אדון לעצמו" ולא דיווח על שעות העבודה, והנתבעת אף לא התערבה בכך.

     

    נקבע כי גם התובע עצמו לא חשב בזמן אמת שהוא זכאי לתשלום עבור שעות נוספות, והוא אישר שהחליט לתבוע ברכיב זה לאחר ייעוץ משפטי. השופטת ציינה כי ממילא התובע לא הוכיח שעבד שעות נוספות, ולעומתו, הרשת הוכיחה ששעות העבודה שלהן טען לא היו נכונות.

     

    בסיכומו של דבר, מלבד הפיצויים על היעדר שימוע, זכה התובע בפיצוי על תלושי שכר שלא שיקפו את המציאות, הפרשי פנסיה, פדיון חופשה והיעדרו של הסכם עבודה. בסך הכול נפסקו לו 46,119 שקל בנוסף לשכר טרחת עו"ד של 6,000 שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובע: עו"ד כפיר דיין-דובב
    • ב"כ הנתבעת: עו"ד רונן קינ ן
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים