לתת מקום לכל קול
ועידת ישראל ללכידות חברתית העלתה לדיון שאלות נוקבות באשר למקומם של מגזרים ומגדרים בארצנו, המסקנה הייתה ברורה - יש לפעול להגברת הלכידות החברתית בישראל למען עתידנו
בשיתוף הליגה נגד השמצה
"השנה התרגשו על החברה הישראלית שתי מערכות בחירות שהיו טעונות ורוויות יצרים. שתי מערכות שבעקבותיהן המילה פילוג קיבלה מקום רב יותר בתוכנו. אנחנו באים לכאן היום, לוועידת ישראל ללכידות חברתית, ואומרים למנהיגות שלנו ולכל אזרח ואזרחית בישראל – יש מקום לכולנו. מיום שייסדנו את הועידה הזו יש קו אחד שמנחה אותנו – לתת קול לכולם. לייצר מקום פעם בשנה שבו נוכל כולנו לדבר - אלה שמסכימים זה עם זו ואלה שלא – על מה שמפריע לכולנו; על מה שחשוב לכולנו. ובעודנו מחכים שהתהליכים הפוליטיים יניבו תוצאה שתקדם את ישראל למקום יציב יותר, לאזרחי ישראל יש את החיים עצמם".
כך פתחה קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה את ועידת ישראל ללכידות חברתית של הליגה נגד השמצה, השלישית במספר, שנערכה בשבוע שעבר (ג') בהשתתפות בכירי המערכת הפוליטית בישראל, ראשי ופעילי ארגונים חברתיים ואזרחיים, הסגל הדיפלומטי הבכיר בישראל, תלמידי תיכונים מכל המגזרים בחברה הישראלית והקהל הרחב.
הוועידה עמדה השנה בסימן מערכות הבחירות בשנה האחרונה והשפעתן על הלכידות החברתית בישראל והיו שותפים לה קרן קיימת לישראל, הסוכנות היהודית, פורום דב לאוטמן למדיניות החינוך, קרן לאוטמן והאוניברסיטה הפתוחה.
חשוב מה שקורה אצלנו בבית
"אתגרי ביטחון היו ויהיו תמיד רלוונטיים במדינת ישראל. אבל החשוב באמת הוא מה יקרה פה בתוך הבית, עד כמה אנחנו מסוגלים להסתדר אחד עם השני", אמר בפתיחת הוועידה יו"ר כחול לבן, רא"ל (במיל') ח"כ בני גנץ. "אנחנו צריכים להבטיח שלדור הצעיר יש מקום שראוי לחיות בו. לכידות איננה אחידות. אף אחד מאיתנו לא רוצה מדינה שבה לכולם אותן דעות. לכידות חברתית היא קווי יסוד שעליהן מושתתת ההנהגה. המכנה המשותף הוא רחב ביותר".
יושב ראש ומזכ"ל דגל התורה, ח"כ משה גפני התייחס לענייני דת ומדינה בישראל ואמר כי הוא לא רוצה לפגוע בסטטוס קוו. "אני רוצה שמה שהיה הוא שיהיה. אני חלק מהעם היהודי ואנחנו ערבים זה לזה. אני רוצה שהמדינה תהיה יהודית במובן הפשוט של המילה. כל המערכות עובדות נגדנו, החרדים, התקשורת נגדנו. כל הזמן כותבים נגדנו. אבל המערכת בינינו ובין הציבור שאינו חרדי היא מערכת מצוינת. יש התקרבות גדולה בינינו. אל תאמינו למה שאומרים עלינו, אנחנו נחמדים".
יו"ר המחנה הדמוקרטי, ח"כ ניצן הורוביץ, התייחס למגעים הקואליציוניים ואמר כי אינו פוסל ישיבה עם החרדים בממשלה "אנחנו מוכנים לשותפות גם עם הצד השני. אני מוכן לשבת עם החרדים, אבל עם אנשים קיצוניים אני לא מוכן לשבת". הורוביץ התייחס גם לנושאי דת ומדינה בישראל: "נשים דתיות סובלות יותר מהכפייה הדתית ממני. אישה דתיה נשואה, ובעלה מונע ממנה גט והיא עגונה, היא צריכה ללכת לדבר הנורא הזה של בית הדין הרבני. היא זו שסובלת מהכפייה הדתית. אנחנו בעד חופש לכל האנשים בישראל".
אמור לי היכן נולדת ואומר לך לאן תגיע
יו"ר קק"ל, דניאל עטר התייחס להבדלים ההולכים וגדלים של ערי המרכז מול הפריפריה: "כאשר יותר מ-90% מחברות ההייטק מרוכזות במה שמכונה 'מדינת תל אביב' והפריפריה איננה שותפה בצמיחה ובסיפור ההצלחה הישראלי – קשה לדבר על לכידות. כשתקרת הזכוכית עבה כל כך – אמור לי היכן נולדת ואומר לך לאן תגיע – קשה לדבר על לכידות. ולכן החלטנו, בפרוס שנת ה-120 לקק"ל, לחשב מסלול מחדש, להתוות חזון חדש למפעל הציוני. חזון ‘רילוקיישן ישראלי – קק"ל בונה את ארץ המחר׳, שואף לשינוי דמוגרפי רחב היקף, עם פיזור צודק יותר ובר קיימא של האוכלוסייה והמשאבים״.
במהלך הוועידה התקיימו פאנלים מקבילים בנושאים העומדים על סדר יומה של החברה הישראלית, ביניהם פאנל העוסק בחיים המשותפים בישראל, בשיתוף פורום דב לאוטמן למדיניות החינוך, פאנל העוסק במחאות בישראל ובקולם של הציבורים השונים בישראל במחאות, פאנל העוסק ביהדות התפוצות ובקשר שלה עם מדינת ישראל ועוד. בפאנל תחת הכותרת "אזרחי ישראל הערבים: מתבדלים או מודרים?" אמר ח"כ ג'אבר עסאקלה מהרשימה המשותפת: "אני לא אויב של אף אחד. אני בעד קיום המיעוט הלאומי הפלסטיני בישראל ובעד הקמת מדינה פלסטינית. זה אך טבעי שכל אזרח ירצה להשתלב בחברה שהוא חי בה. אנחנו רוצים להשתלב".
העיתונאי נדב העצני אמר כי "הטרגדיה של ערביי ישראל היא כי חלק גדול מהם רוצים להשתלב בחברה וזה חשוב להם הרבה יותר מעניינים פלסטיניים למיניהם. אבל המנהיגות של הרשימות הערביות לא מייצגות אותם. על ערביי ישראל להקים מפלגות שישימו בצד את העניין הפלסטיני ואת העוינות למדינה".
לשאלה אם היא רואה בערביי ישראל חלק אינטגרלי מהחברה בישראל, השיבה יו"ר הימין החדש, ח"כ איילת שקד כי בהחלט כן. "אני מאמינה מאוד גם בשילוב של החברה הערבית בחברה הישראלית. אני היחידה שבנתה בית משפט בעיר ערבית. התחלנו לבנות בית משפט בטייבה".
לתת במה לכולם
מליאת הצהרים של הוועידה הפנתה זרקור לקהילות שקולן לא תמיד נשמע בישראל על מנת לשמוע על אתגריהן. במליאה נשאו דברים אלישע אלכסנדר, מנכ"ל ומייסד, ארגון "מעברים" לקהילה הטרנסית, ואוסומעין ברקה, פעיל חברתי ומנכ״ל ASO - ארגון הסטודנטים האפריקאים.
במהלך מליאת הצהרים נשא דברים גם דני דיין, קונסול ישראל בניו יורק: "אם מדינת ישראל לא תקדיש מאמצים ומשאבים חשובים להתחבר לקהילה ההיספנית הלטינית בארה"ב – מצבנו יהיה בעוד שניים שלושה עשורים בעייתי ביותר. הדו מפלגתיות חיונית לישראל.
אבל הנושא החשוב ביותר שלנו היא כיצד ניראה בעוד דור מול אחינו בארה"ב. הבעיה העיקרית שאנחנו הישראלים אחראים לה במשברים הפוקדים אותנו עם יהודי ארה"ב היא חטא האדישות".
יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק בוז'י הרצוג דיבר על הקשר עם יהדות התפוצות והשפעתה על הלכידות החברתית בישראל: "העם היהודי עובר שינויים ותמורות אדירות. צריך להכיר בעובדה שהציבור החרדי הוא ציבור גדל בכל העולם היהודי והגיע הזמן שהוא גם יהיה תחת האוהל היהודי. אני רוצה לראות גם צעירים חרדים משתלבים בשיח הציוני הכללי. זה מחייב פעולות חינוך ופעולות עליה וקליטה וזהות יהודית".
פאנל הסיכום של הוועידה עסק בנושא שהופך לאחרונה לסלע מחלוקת משמעותי בחברה הישראלית: 'הפרדה מגדרית בישראל – אפליה או התחשבות?' בפאנל, בהשתתפות ח"כ מרב מיכאלי, הרבנית עדינה בר שלום, ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן וישי לפידות, התייחסה הרבנית עדינה בר שלום לסוגיית הנשים במופע ההתרמה ל"עזרה למרפא" של הרב פירר: "אם הרב פירר היה קובע שיגיע רק לתחילת האירוע ויוצא לאחר מכן בצורה מכובדת – היה ראוי יותר וכל הסערה המיותרת הזו לא הייתה מתרחשת. אבא שלי השתתף בכל הטקסים הממלכתיים, ישב ולא זז ממקומו גם בעת שירת נשים, וכך גם כל הרבנים. הלבנת פנים גרועה יותר".
ח"כ מיכאלי אמרה, בהתייחס להופעה בהפרדה של הזמר מוטי שטיינמץ בעפולה: "אף אחד לא אילץ את הקהל לשבת יחד. הקהל יכול לשבת בנפרד, אבל לשים מחיצה שלא מאפשרת גם למי שלא רוצה לשבת בנפרד להשתתף – זה דבר שלא יכול לקרות בכספי ציבור".
ח"כ גפני התייחס גם הוא לסערת ביטול מופע ההתרמה ל"עזרה למרפא" בראשות הרב פירר ואמר: "כאשר הרב פירר, שמוסר את נפשו למען עם ישראל לא יכול לקיים את האירוע הזה כי הוא לא רוצה להיות שנוי במחלוקת, האם זה קירוב? מדובר בבושה וחרפה והחברה הישראלית צריכה לעשות חשבון נפש."
ח"כ שקד התייחסה אף היא לנושא ואמרה: "אנחנו חברה שיכולה לחיות יחד ואנחנו צריכים לכבד האחד את אמונתו של האחר. הרב פירר הקים מפעל חסד אדיר ולא יפלה לעולם אף אדם. הוא מטפל בכולם בצורה שווה. הוא אדם חרדי ולפי אמונתו לא יכול לשמוע שירת נשים – וזה אירוע שלו. אפשר בהחלט לכבד את זה. זה לא ביג דיל. המטרה חשובה יותר."
"ועידת ישראל ללכידות חברתית ננעלה בהצלחה, אבל את מסקנותיה ותוצריה כולנו צריכים לקחת הלאה איתנו וליישם אותם בחיי היום יום, על מנת להתמודד עם שלל אתגרי החברה הישראלית", סיכמה נוריאל. "זו המשימה החשובה של כולנו, למעננו ולמען הדור הבא".
בשיתוף הליגה נגד השמצה
לפנייה לכתב/ת 
