בג"ץ ביטל את הוראת "חוק הפיקדון" לקצץ שכר מסתננים כדי לעודד עזיבה
בית המשפט העליון פסק ברוב דעות כי ההוראה לנכות חמישית משכרם של עובדים זרים מסתננים אינה חוקתית - והורה למדינה להשיב להם את כספם: "לפי הנתונים, התועלת מהחוק הייתה מוגבלת". פעילי המחאה בדרום ת"א: "לא מקבלים את סמכות בג"ץ"
בג"ץ קבע היום (חמישי) כי קיצוץ שכר מסתננים במסגרת "חוק הפיקדון" אינו חוקתי והורה למדינה להשיב לעובדים הזרים את כספם. שופטי העליון קיבלו בחלקן עתירות שהוגשו נגד החוק, וקבעו כי ההוראה המחייבת עובדים זרים שהסתננו לישראל להפקיד חמישית משכרם כפיקדון, שיוחזר להם רק במועד עזיבתם את הארץ, אינה חוקתית - והורה על ביטולה.
עוד על חוק הפיקדון:
לעיון בפסיקה המלאה של בג"ץ - לחצו כאן
הממשלה אישרה לשחרר חלק מהפיקדון בעקבות הקורונה - הביצוע התעכב
מסתננים גילו ששכרם לא הופקד: "בחסות החוק גנבו לאנשים כסף"
על-פי חוק עובדים זרים, מ-1 במאי 2017 חלה חובה על מי שמעסיק עובד זר שהוא מסתנן להפקיד עבורו פיקדון חודשי בסכום השווה ל-36% משכר עבודתו של המסתנן, שיוחזר לו רק כשיעזוב את הארץ. מתוך סכום זה 16% משולמים על ידי המעסיק (רכיב המעסיק) ואילו 20% מנוכים משכרו של העובד (רכיב העובד). עובדים זרים וארגונים שונים עתרו לבג"ץ וביקשו לבטל את הסדר הפיקדון או חלקים ממנו.
בית המשפט העליון פסק ברוב דעות כי רכיב העובד, להבדיל מיתר רכיבי הסדר הפיקדון, פוגע פגיעה ברורה, מוחשית ומשמעותית בזכות לקניין של עובדים אלו שמשכורתם היא לרוב קניינם היחיד והיא לרוב מתחת לשכר המינימום. בהקשר זה צוין כי על פי הנתונים שהציגה המדינה, התועלת מניכוי "רכיב העובד", קרי יצירת תמריץ לעידוד יציאה מרצון מישראל, היא מוגבלת בהיקפה. זאת, נוכח הירידה במספר המסתננים שעזבו את ישראל מאז נכנסה הוראת החוק לתוקף, וכן נוכח העובדה שהרוב המכריע של המסתננים שהופקד עבורם פיקדון ועזבו את הארץ עזבו למדינות מערביות, כך שהקשר בין עזיבתם ובין הפיקדון מוטל בספק.
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, קבעה בפסק הדין: "בעוד שרכיב המעסיק בפיקדון מהווה 'גזר' – תמריץ כלכלי שלא פוגע בשכר העבודה החודשי של העובד המסתנן – רכיב העובד מהווה 'מקל' שייתכן שיש בו כדי לחצות גבול דק שבין קביעת תמריץ לגיטימי לבין הפעלת לחץ לא ראוי על המסתננים כדי שייאלצו לעזוב".
בית המשפט קבע כי הפיקדון יתבסס על רכיב המעסיק בלבד (16%), ואישר את הפעלת מנגנון "הניכוי המינהלי", שלפיו ניתן לנכות סכומים מסוימים מהפרשות המעסיק לפיקדון אם יחול עיכוב ביציאת המסתנן מהארץ ביחס למועד העזיבה שנקבע לו. הסדר זה, לפי השופטים, יאפשר להגשים את התכלית העיקרית שבהסדר הפיקדון - יצירת תמריץ כלכלי חיובי ליציאת מסתננים מישראל במועד שנקבע להם, מבלי לפגוע באופן כה חמור בקניינם. בית המשפט הורה, אפוא, על בטלות רכיב העובד והורה למדינה להשיב לעובדים הזרים המסתננים את הפקדותיהם בגין רכיב זה בתוך 30 ימים מהיום.
השופט נעם סולברג סבר בדעת מיעוט כי אף שיש פגיעה בזכות לקניין של המסתננים אין להפריז בחומרתה, וכי התועלת החברתית הגלומה בהסדר הפיקדון היא ממשית. בענייננו, כך סבר, אין כל הצדקה לסעד החריג שהתבקש בעתירה – ביטול חקיקה ראשית של הכנסת.
הממשלה: מספר העוזבים שהופקדו להם כספים גדל
הפרשה החלה בחודש מרץ 2017, אז עתרו נגד החוק שבעה מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן, ביחד עם שישה ארגונים הפועלים בתחום. לעתירה הצטרף גם איגוד המסעדנים, והאי נתמכה על-ידי שורת ארגוני נשים. מרבית העותרים מחו על כך שהחקיקה אפשרה להפקיע חלק משכרם של מבקשי המקלט עד ליציאתם מישראל, באמצעות הפיקדון - סכום שמופרד על ידי המעסיק מדי חודש ומורכב מ-20% שמנוכים משכר העובד ו-16% הפרשות המעסיק לזכויות סוציאליות (פיצויי פיטורים ופנסיה). בשנת 2018 הופחת חלקית הניכוי ל-6% עבור אוכלוסיות מסוימות.
לטענת העותרים, "החוק המתקן עולה לכדי התעמרות שכל תכליתה היא שבירת רוחם של העובדים המסתננים על מנת שיצאו מישראל. המדינה מכירה בכך שעליה להעניק 'הגנה זמנית' לעובדים המסתננים, אך בה בעת היא מפעילה עליהם לחץ על מנת שיוותרו על הגנה זו".
הממשלה והכנסת התנגדו לפסילת החוק, וטענו כי העותרים לא הניחו בפני בית המשפט תשתית משפטית ועובדתית מספקת להוכחת פגיעה בזכות העובדים המסתננים לשוויון או בזכותם לקיום אנושי בכבוד. משיבי הממשלה מסכימים כי ניכוי 20% משכרו של העובד המסתנן מהווה פגיעה בזכותו לקניין, אך לגישתם, הפגיעה אינה כה חמורה - שכן אין מדובר בשלילת קבע של השכר. מדובר בניכוי בשיעור נוסף של 14% מעבר למה שכל עובד מחויב בו ממילא בהתאם להסדר הפנסיה.
במסגרת העתירה הוגשו נתונים המראים כי חלה ירידה במספר המסתננים שיצאו מרצונם את ישראל בין שנת 2017 - השנה שבה נכנס הסדר הפיקדון לתוקף - לשנים 2018 ו-2019. מנגד, הוצג נתון אחר על ידי הממשלה, שלפיו מספר המסתננים העוזבים את הארץ מבין אלה שהופקדו להם בפועל כספים בפיקדון, עלה משמעותית – מ-102 בחודשים מאי-דצמבר 2017 ל-369 בחודשים ינואר-מאי 2019.
הנשיאה חיות ציטטה מקורות מהמקרא ומהרמב"ם, שעוסקים באיסור על הלנת שכר, וכתבה: "מקורות אלה מדגישים – כאז כן היום – את מרכזיות שכר העבודה בחייו של העובד, יהא מעמדו אשר יהא, ומזקקים את הפגיעה הקשה בקניינם של העובדים המסתננים הנגרמת כתוצאה מהסדר הפיקדון".
"עתירה זו היא חוליה נוספת בסדרה של עתירות שאליהן נדרש בית המשפט באשר לאופן התמודדותה של מדינת ישראל עם הקשיים שהתעוררו בעקבות תופעת המסתננים השוהים בתחומיה", סיכמה הנשיאה חיות. "בשונה מעתירות קודמות, ההסדר שעמד במוקד העתירה שבפנינו אינו נוגע לשלילת חירותם של העובדים המסתננים, אלא לאמצעים כלכליים שבהם בחרה המדינה לנקוט. ואולם, גם אמצעים מסוג זה עשויים לפגוע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות. לגישתי, מסקנה זו עומדת על רגליה ללא קשר למצב החירום שבו נתונה המדינה עקב התפרצות הקורונה. אך, היא מקבלת משנה תוקף נוכח השלכותיו הכלכליות של מצב זה על האוכלוסייה כולה, ובפרט על אוכלוסיות מוחלשות, דוגמת העובדים המסתננים".
פעילים בדרום ת"א: "בקרוב נצטרך להניף נשק"
מנהיגי תנועה המחאה של דרום תל אביב נגד המסתננים, שפי פז ודורון אברהמי, תקפו את בג"ץ בעקבות ההחלטה. לטענתם, "חוק הפיקדון ממילא לא הופעל מעולם כראוי ושופטי בג"ץ הנאורים כבר כיסחו לו את הצורה. אז אולי עדיף ככה, בלי העמדות פנים. שתקום עכשיו הממשלה החדשה ותודיע לנו בגלוי ובלי התחמקויות - האם דרום תל אביב סופחה רשמית לאריתריאה והחוק היחיד שחל בה הוא חוק האלימות והסחיטה באיומים, או שהם מתכוונים להזיז מתישהו את הישבן ולהציל אותנו מאנשים שמצפצפים על הקורונה?".
"שופטי בג"ץ מתפקדים כבר שנים כתליינים שלנו", הוסיפו פז ואברהמי. "עוד פסילה או פחות פסילה לא תשנה את העובדה שהופקרנו, ובקרוב לא תהיה לנו ברירה אלא להתמגן בתוך הבתים או להניף נשק. מה שבטוח, מבחינתנו בג"ץ הוא בדיחה עצובה ואנחנו כופרים לחלוטין בסמכותו. מצדנו, שיבנו להם מבנה שיש חדש באסמרה וילמדו לדבר טיגרינית".
פז ואברהמי תקפו גם את מקבלי ההחלטות: "על הפיאסקו הזה אחראים בין היתר אריה דרעי, מאיר בן שבת ובנימין נתניהו, שנותנים לאסון המתמשך הזה להתנהל ובמקום להטיל את כובד משקלם ולהעיף לכל הרוחות את גנבי הגבול והדעת, שבכסף שהם מרוויחים פה מממנים את משטרי הרודנות שם, מחפשים כל הזמן פשרות וכניעות. עם המסתננים והעותרים אין לנו דיבור. מדובר בחבורה של נוכלים ושקרנים שעובדת על הציבור, התקשורת, השופטים והממשלה".
מארגון "זזים" נמסר: "בית המשפט הבהיר שמדובר בצעד בלתי חוקי שפוגע פגיעה קשה במבקשי המקלט, בימים רגילים ובוודאי בימים אלה. אלפי פעילים של 'זזים' כבר פנו לשר הפנים אריה דרעי בקריאה שישחרר את כל כספי הפיקדון של הפליטים ומבקשי המקלט. על השר לקדם מיד את שחרור הכספים ולמנוע משבר הומניטרי קשה בקרב אלפי בני אדם".
חברת מועצת העיר תל אביב-יפו ויו"ר ועד התושבים של שכונת נווה שאנן, שולה קשת: "החלטת בג"ץ לשחרר את כספי הפיקדון של מבקשי המקלט היא המעשה הנכון וההומני לעשות, קודם כל עבור ציבור מבקשות ומבקשי המקלט, אך גם עבור כל אוכלוסיות דרום תל אביב. משבר הקורונה והפגיעה הכלכלית הקשה היו עשויים לגרום לאסון הומניטארי של ממש באזור. מצער שמדינת ישראל לא השכילה לעשות זאת בעצמה, ונזקקה לבג"ץ שייאלץ אותה לעשות זאת".
מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית ומיוזמי חוק הפיקדון, יונתן יעקובוביץ', מסר כי "בג"ץ מתעקש לבלום כל ניסיון של מדינת ישראל להגן על ריבונותה, זהותה ושלומם של תושבי דרום תל אביב וערים נוספות שנפגעו מתופעת ההסתננות. החוק כבר הוכיח את יעילותו. רק בשנה האחרונה עזבו את ישראל קרוב ל-3,000 מסתננים והסכומים שפדו בעת עזיבתם גדלו ביותר מ-300 אחוזים. לאחר שבג"ץ כבר ביטל את החוקים למניעת הסתננות שלוש פעמים ברציפות, הוא החליט כעת לשלול גם את הכלי האחרון שנותר בידי המדינה, בניגוד גמור לרצון המפורש של המחוקק והדמוקרטיה הישראלית".
מהארגונים שעתרו לבג"ץ נמסר: "היום נעשה צדק. בית המשפט החליט לבטל את הוראת החוק המנכה 20% משכרם של מבקשי המקלט. העתירה שהוגשה במרץ 2017 הגיעה לסיומה. שלוש שנים שבהן שילמו מבקשי המקלט מחיר כבד על החוק שדחף אותם לעוני כבד ומחסור. חוק שאפשר להתעמר במבקשי מקלט, שזכותם לשכר הוגן ולקיום בכבוד נפגעו עמוקות. חוק זה שנולד בחטא ושכל תכליתו להביא לגירושם של אנשים שביקשו מקלט מפני רדיפה, ושתחת חסותו מעסיקים רבים נכו כספים מעובדיהם אך לא הפקידו אותו עבורם, ובכך ביצעו גניבה יומיומית, נפסל".
חברת הכנסת איילת שקד תקפה גם היא את ההחלטה, וטענה כי "אם למישהו היה ספק בדבר חשיבותה של הועדה לבחירת שופטים - כעת זה ברור. בג"ץ פוגע לאורך השנים במדיניות ההגירה אותה הכתיבה הכנסת, החל מחוק ההסתננות דרך מתווה מדינה שלישית ועכשיו גם ביטול חלקי של חוק הפקדון".
שקד טענה, בניגוד לנתונים שהוצגו, כי "החוק היה אפקטיבי וגרם לעידוד יציאה מרצון". לדבריה, "רק פסקת התגברות תשים לזה סוף. צר לי שהממשלה שקמה לא תוכל לעשות זאת. דעת המיעוט של השופט סולברג זוהרת בפסק הדין, מה שמוכיח כמה חשוב למנות שופטים שמרנים וכמה חמורה העברת תיק המשפטים והשליטה בועדה לבחירות שופטים לכחול לבן".
לפנייה לכתב/ת 
