צפו בריאיון עם פרופ' אייל וינטר על תחזית קרן המטבע הבינלאומית
(משי בן עמי, ניצן דרור)

מחלוקת בין משרדי ממשלה מעכבת את שחרור קצבת הכנסה לעובדים זרים שאינם יכולים לעבוד כעת. כך טען היום (ה') מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה שלמה מור יוסף, בוועדה המיוחדת לענייני קורונה בראשות ח"כ עופר שלח. זאת, למרות שהממשלה פרסמה כבר לפני שבועיים את טיוטת התקנות המאפשרות לעובדים זרים לקבל קצבה חודשית מקרן הפיקדון אליה הם נדרשים להפקיד בכל חודש, מאחר ואינם יכולים לעבוד כעת בגלל משבר הקורונה.
הנושא עדיין לא אושר, בעוד שהממשלה במקביל קיבלה לא מעט החלטות, גדולות יותר ופחות בפרקי זמן קצרים בהרבה. טיוטת התקנות קובעת כי העובדים שאינם יכולים לעבוד כעת יוכלו למשוך קצבה של 2,700 שקל בחודש מהקרן בה הפקידו את כספם.
עובדים זרים במסעדות בישראלעובדים זרים במסעדות בישראל
עובדים זרים במסעדות בישראל
(צילום: מאיר אוחיון)
בדיון שהתקיים היום בנושא בוועדה המיוחדת בעניין התמודדות עם נגיף הקורונה שאל יו"ר הוועדה ח"כ עופר שלח, את מור יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה "מדוע התקנות שמאפשרות לעובדים זרים לשחרר חלק מכספי הפיקדון, בהינתן שאין להם שום מקור הכנסה אחר ושום רשת ביטחון סוציאלית לא מגיעות לשולחן הכנסת?".
מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה שלמה מור יוסףמנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה שלמה מור יוסף
מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה שלמה מור יוסף
(צילום: אלכס קולומויסקי)
על כך השיב מור יוסף כי "הייתה יוזמה שמתגלגלת כבר כמעט חודשיים, מתחילת האירועים שכבר נסגרו המסעדות, היה ברור שצריך למצוא פתרון. הייתה לי שיחה עם רון חולדאי, העברתי את זה גם לגורמים הפוליטיים, והתקבל אור ירוק להתקדם ביכולת של תושבי אריתראה וסודן לקבל את כספי הפיקדון שנמצאים אצלם. אנחנו המלצנו שזה יהיה בתשלומים, כשהבסיס לתשלום הוא פחות או יותר הבטחת הכנסה לזוג במדינת ישראל לפי כלי הביטוח הלאומי. על הבסיס הזה כתבנו תזכיר חוק, תזכיר החוק הזה הופץ לפני כשבועיים, היו לו בערך שישים או שבעים התייחסויות מגורמים שונים, כל אחד רצה לדייק אותו לכיוון אחר. בסופו של דבר, ניסינו לתכלל את כל הפניות, חלק התקבלו וחלקם לא".
לדבריו, "יש נושא אחד שעדיין נמצא במחלוקות בין המשרדים, כאשר מי שמרכז את הנושא הזה הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה - מדובר על זה בתזכיר החוק שמי שיקבל את זה יצטרך להחזיר את הסכום לאורך תקופה של יותר משנתיים, כאשר מדובר ב-4% לחודש, בתנאי שהוא משתכר ברמה מסוימת, וזה יתחיל רק מינואר 2021. זה היה הבסיס שכולם הסכימו עליו. עכשיו יש מספר גורמים שרוצים לדייק את זה לכיוון כזה או אחר, אם אתה שואל אותי - זה סלע המחלוקת היחידי שקיים לפני שאפשר יהיה להניח את זה על שולחן הכנסת או ללכת במסלול של תקנות שעת חירום. יש היום דיון במשרד רה"מ, עדיין לא קיבלנו התייחסות ביחס לדיוק בסעיף הספציפי הזה. אני מאוד מקווה שהנושא הזה ייגמר היום ונוכל להניח את זה ולקדם את זה, כי בסופו של דבר הזמן עובר".

איילת שקד: "לפרק את הפיקדון זו לא הדרך"

במהלך הדיון שאלה ח"כ איילת שקד מדוע לא לתמרץ את אותם מבקשי עבודה לסיעוד, בניין וחקלאות, שם יש מחסור - על ידי כך שלא יפתחו להם את הפיקדון.
ראש עיריית תל אביב רון חולדאי אמר בתגובה כי "אני מתבייש כאזרח במדינת ישראל על כך שבעיתות חירום עוסקים בבירוקרטיה במקום לפתור את הבעיה עם פתרון קיים. להבנתי כל המשרדים נתנו את הסכמתם מלבד משרד רה"מ. יש 1.1 מיליון מובטלים אבל את אומרת שהעובדים הזרים הם אלו שיפתרו את הבעיות של ישראל? האם המשפחות של האנשים שבמוסדות גריאטריים מוכנים שאותם עובדים יעבדו שם? מדינת ישראל צריכה לעשות מבצע של הסבה מקצועית לקבוצות גדולות, בין אם לחקלאות, ובין אם בנייה ובין אם סיעוד. לומר את זה כרגע לגבי אוכלוסיה שבאחת נקטע מקור פרנסתה, אין לה ביטוח לאומי ואין לה משפחה בארץ, על 2,700 שקל?
ח"כ יוליה מלינובסקי תקפה את ח"כ שקד ואמרה "את היית שרת המשפטים, למה לא טיפלת במסתננים? למה לא הוצאת אותם מהארץ? לערבב שמחה בשמחה זה לא יפה. היו הרבה תהליכים. אני זוכרת ששר הפנים, שאת, ראש הממשלה, מירי רגב הייתם בסיורים בדרום ת"א אבל זה לא קרה. תני להם עכישו מינימום שיוכלו לחיות, ותדאגי במקביל לתהליכים שיוכלו להחזיר אותם למדינות שלהם. זה פשוט לא יפה".
על כך השיבה שקד כי עצם הקמת הקרן היה ניסיון לעודד אותם לעזוב את הארץ. במהלך הדיון ציינה שקד כי "תושבי דרום ת"א מציינים שיש באיזור התקהלויות ואין מספיק אכיפה של המשטרה. אני מבינה שיש בעיה הומניטרית, ושאותם אנשים צריכים אוכל. אך לפרק את הפיקדון שזה התמריץ של אותם אנשים לעזוב זו לא הדרך".

חולדאי: "יותר מדי בירוקרטיה"

לדברי חולדאי "בתחילת השבוע הצלחנו לעשות שלושה ימי בדיקות. לא היו מוכנים לעשות רנדומליות, אלא רק לאנשים שגילו תסמינים. גילו 2-3 חולים שקיבלו טיפול מתאים. קבלתי 70 פניות ממשפחות עם ילדים שמאיימים לזרוק אותם מהבית. לכן צריך את ה-2,700 השקלים העלובים. שמים כל כך הרבה בירוקרטיה על זה, הוא צריך ללכת למעביד שיביא אישור שפיטרו אותו?".
ח"כ הכנסת מיקי חיימוביץ התייחסה להצעה לנסות ולשלוח את אותם מבקשי מקלט למדינותיהם ואמרה "יש בקרן הזו 280 מיליון שקל, זה סכום עתק, אנחנו לא יכולים לנצל את המשבר הבריאותי כדי להיפטר מהעובדים הזרים, צריך לדאוג להם". לטענתה, המשרד לביטחון פנים מתנה את התקנות לזכאות בקצבה על חשבון הפיקדון, בתנאי שיקוזזו בקנסות שיינתנו לאותם אנשים.
לדברי ח"כ מירב כהן, גם אם אותם עובדים יעבדו בבתי האבות ישנה בעיה מהותית שצריך לפתור, לגבי עצם הדרישה מאותם עובדים להפקיד בקרן הפיקדון "אותו פיקדון מייקר את העלות לבתי האבות שרוצים להעסיק אותם. אם ישחררו את הפיקדון זה יקל גם על בתי האבות. מחיר המיסוי בשכר של אותם עובדים מגיע כמעט ל-60% ממה שמשלם בית האבות, לכן זה יכול לעזור גם להם. אם מישהו חושב שאותם ישראלים מובטלים יילכו למוסדות הללו ויאכילו, יקלחו ויחתלו קשישים סיעודיים טועה. זה נכון בימים כתיקונים וזה נכון היום. לדעתי כבר בשגרה צריך להקל על אותם אנשים להיות מועסקים במוסדות האלה ובוודאי כעת".
בסיכום הדיון אמר שלח כי "הניסיון לקחת חלק מהאנשים האלה לחקלאות או סיעוד עכשיו בסיטאציה שאנחנו נמצאים בה הוא באוויר במקרה הטוב. זה לא עבד אז ולא יעבוד היום. אפילו לא צריך לעסוק בגר, זה לטובה העצמית שלנו, בעיקר לתושבי דרום ת"א, אצלם ההתקהלויות הם בחצר הקדמית, לא האחורית. הם האנשים היחידים שאין להם שום רשת ביטחון סוציאלית. ה-2,700 שקל האלה לא יגרמו להם ללכת או לא. בעייתית העובדה שמדינת ישראל קיבלה את ההחלטה אך לא מבצעת אותה מאחר וזה לא זז אצל משרד ראש הממשלה. לא ייתכן שנושא הומניטרי כזה כלפיהם וכלפינו עומד בגלל בירוקרטיה ושיקולים פוליטיים".