צעד ראשון ושנוי במחלוקת של יועז הנדל
שרי תקשורת קודמים – ארדן, קרא ואמסלם – הבינו שמנכ"ל המשרד צריך להיות איש מקצוע א-פוליטי. הנדל, כמו נתניהו בזמנו, בחר בדרך אחרת
יועז הנדל היה ראש מערך ההסברה של בנימין נתניהו - עד שהושלך כי חשף את פרשת נתן אשל - וכנראה למד ממנו דבר או שניים על הדרך המנומסת שבה יש לבעוט בבכירים. רק לאחרונה, כאשר נתניהו לא מינה את ניר ברקת לשר חרף ההבטחה, הוא אמר: "נפגשתי עם ח"כ ניר ברקת שאותו אני מעריך מאוד. ברקת ראוי לתפקידים בכירים הן בליכוד והן בממשלה". ממש במקביל, עם מינויו לשר התקשורת, אמר הנדל על מנכ"ל המשרד נתי כהן שאותו העזיב: "אני רוצה להודות לו על התקופה שבה שירת את מדינת ישראל בתפקיד החשוב. התרשמתי שהוא עשה את עבודתו נאמנה ובאופן מיטבי". זה לא הדמיון היחיד בהתנהלות של השניים.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
מנכ"ל משרד ממשלתי ממונה כמשרת אמון ויש לשר את הסמכות להחליפו. מירי רגב, שפיטרה בשיחת טלפון את מנכ"לית משרד התחבורה קרן טרנר במהלך חופשת הלידה שלה, הסבירה בלשונה המשוחררת: "בואו נשים סוף לספינים ולמסכת השקרים. ידוע שכל שר שמגיע למשרד חדש ממנה את המנכ"ל, שהוא איש אמונו, כדי לקדם את תפיסת עולמו".
העיקרון הוא נכון, עם כל אי הנעימות הכרוכה בדבר. השר מגיע למשרד חדש עם שורת יועצים שהוא מביא עימו וכך הנוהל לגבי המנכ"ל, שאין לו שום חזקת קביעות על התפקיד שהוא ממלא. אז מה בכל זאת הבעיה במעשה של הנדל?
תפקיד השר הוא משרת אמון כלפי הציבור, ושר התקשורת החדש לא בהכרח עמד בכלל הזה. זהו אחד המשרדים המקצועיים ביותר בממשלה, ותפקידו לפי הגדרה רשמית הוא "קביעת מדיניות התקשורת, פיתוח תשתית התקשורת, רישוי ופיקוח על ספקים של שירותי תקשורת, פיקוח על רשות הדואר, מדיניות בקרה וקביעת תעריפים לשירותי התקשורת השונים, ניהול משק התדרים, בקרה ופיקוח על שירותי הטלוויזיה בכבלים, אישור השימוש במכשירי קצה של מערכת בזק".
כדי למלא את התפקיד הזה, שהוא בעיקרו פיקוח על השוק הטכנולוגי של התקשורת, מורכב מרבית הסגל המקצועי של המשרד ממהנדסי אלקטרוניקה, כלכלנים ומשפטנים המתמחים בנושאי הרגולציה של הענף הזה. אין זה מקרי שהמנכ"ל המפוטר הגיע ישירות מצה"ל, ללא רקע פוליטי, לאחר שהיה קצין קשר ותקשוב ראשי בדרגת תת-אלוף. הוא מונה על ידי שר התקשורת איוב קרא, ומחליפו דודי אמסלם הצהיר שאין לו כל כוונה להחליפו.
גם גלעד ארדן, שכיהן כשר התקשורת, עמד בפני הפיתוי להעניק את תפקיד המנכ"ל לעסקן פוליטי שיסייע לו במאבקים במרכז הליכוד. במקום זאת הוא בחר באבי ברגר, אלוף-משנה בחיל הקשר ומהנדס אלקטרוניקה, שקידם רפורמות חשובות בשוק התקשורת.
ליועז הנדל יש לו דוקטורט בהיסטוריה בנושא "אמצעי המודיעין בעולם העתיק - ממרד החשמונאים ועד מרד בר כוכבא". לא בדיוק התמחות בטלקומוניקציה. ואת מי הוא מביא לתפקיד המנכ"ל? את לירן אבישר בן חורין, שהייתה פעילה בתל"ם, תנועתו המקורית של הנדל, שאותה עזב כדי להיכנס לממשלת נתניהו.
בן חורין היא כנראה אישה מוכשרת, עורכת דין במקצועה שהייתה בעברה ראש המטה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ומנכ"לית ארגון "מסע" - פרויקט של ממשלת ישראל והסוכנות היהודית לעידוד שהות של צעירים יהודים בישראל. אין למה שעשתה שום קשר לנושאי הליבה של משרד התקשורת.
הנדל זכה לדימוי חיובי בעקבות חשיפת פרשת נתן אשל, שכאמור הביאה להפסקת עבודתו עם נתניהו. אבל מאז שנכנס לתחום הפוליטי הוא נראה דווקא כמי שצועד בעקבותיו של הבוס שלו בעבר.
הנדל הבטיח, יחד עם ראשי כחול לבן, שלא ישב תחת ראש ממשלה עם כתב אישום. לכחול לבן היה רוב בכנסת לחוק שיאסור על מי שהוגש נגדו כתב אישום לכהן בתפקיד הזה. כאשר נשאל בני גנץ מדוע מפלגתו לא מימשה את החקיקה הזו הוא טען כי לא בטוח שכל אנשי מפלגתו יצביע עבור החוק. פרשנים הבינו כי הוא רומז בכך להנדל וצבי האוזר, שאכן נטשו את תל"ם.
הזכרתי את המינויים המקצועיים שעשו שרי התקשורת בשנים האחרונות לתפקיד המנכ"ל. היה גם מקרה יוצא דופן. נתניהו, בתפקידו כשר התקשורת, פיטר את אבי ברגר ומינה במקומו ב-2015 את עוזרו הפוליטי שלמה פילבר. לפי כתב האישום בתיק 4000, האחרון עסק באינטנסיביות בשינוי מדיניות עידוד התחרות בשוק התקשורת כדי להעדיף את שאול אלוביץ', הבעלים של בזק ו-וואלה.
יש להניח כי לא זו הייתה כוונתו של הנדל כאשר מינה עסקנית פוליטית לתפקיד מנכ"לית משרד התקשורת. מצד שני לא בטוח שהעובדה הזו תתרום לתפקוד המשרד בתחום עיסוקו. הנדל, שהגדיר את עצמו כאיש ימין, הצטרף למפלגת מרכז ומתחיל את דרכו כשר ברגל שמאל.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
