לאיש עסקים, השף ניל קרני, הסלוגן אותו פרסם השחקן אלברט כהן "חומוס עושים באהבה, או לא עושים בכלל" הינו דרך חיים, מסורת משפחתית של מעל 50 שנים. אביו גרשון קרני, הבעלים של מסעדת המי ומי (206) בתל אביב ומנהל קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א בתקופת הזוהר, הוא האיש אשר על טעמו הגסטרונומי גדל ניל. כבר בגיל שש הוא היה סמוך לעמדות הרקיחה של הסלטים המקוריים אותם הכין האב במשך עשור. השפעת השנים האלה השתרשה בו והפכה לחלק מה-DNA שלו.

בעבר ניהלו בני משפחת קרני מסעדות מצליחות, במיאמי ובניו יורק, שם נחשפו לטעמם האנין של לקוחותיהם. אלו לא הפסיקו להרעיף עליהם שבחים על טעמם הייחודי של הסלטים האותנטיים, אותם הכינו והגישו במסעדותיהם. ניל החליט לפרוש מתחום המסעדנות, הוא החליט לשנות כיוון ולתת דרור לשאיפותיו הקולינאריות. הוא יצא למנוחה קצרה מעסקים, אבל חלום הילדות להקים מפעל סלטים כינן בו, דגדג בידיו וציקצק בלשונו. הוא גמר אומר בליבו לייצר משהו חדש, משהו אותנטי, עם מוצר שאינו מתפשר על הטעם והאיכות המאזן בין המסורת לחדשנות. לפני כשנתיים ומחצה, האחים מכרו את המסעדה המשגשגת "גריל טיים", בצפון מיאמי ביץ', אחרי כחמש עשרה שנות בעלות עליה. כאחד שהכיר את הקהילה היהודית, היה ברור לו מההתחלה שהמוצר שלו יהיה על טהרת הכשרות. וכך עשה, עם האישור הזה הוא פנה לקבל את אישור רשות המזון והתרופות האמריקאי ה- FDA הוא קיים פיילוט של טעימות במרכולים הגדולים במיאמי. לאור התגובות החיוביות פתחו ניל ואחיו את מפעל החומוס הראשון בדרום פלורידה, כמפעל משפחתי. במפעל הקטן החלו לייצר חומוס באמצעים טכנולוגיים פשוטים, אבל עם הרבה נשמה וידע אישי, מצוייד במחברת המתכונים בכתב ידו של אביו, כשהוא רותם את הסודות המשפחתיים עליהם הוא גדל. ההצלחה הייתה מסחררת. הלקוחות אהבו את הסלטים שהועמסו על המדפים בשוק המקומי, שהיו ארוזים בקופסאות מרובעות. בנוסף את הסלטים הציב במקומות מרכזיים במיאמי במכונות אוטומטיות. הסלטים עלו על שולחנם של הסועדים באירועים, במסעדות ובחברות קייטרינג. עם האוכל בא התיאבון. על מנת להגדיל באופן משמעותי את התפוקה ולספק את הביקוש ההולך וגדל, הוא עבר מהמפעל הקטן שבהוליווד, למפעל רחב ידיים באופה לוקה. ניר ושותפו השקיעו מעל שני מיליון דולר במפעל מודרני עם טכנולוגיה מתקדמת, המאובזר באוטומציה התורמת לגידול בייצור תוך כדי שהיא מקטינה מגע יד אדם, עובדה המאפשרת שמירה מקסימלית על היגיינה. השותפים השקיעו בלוגיסטיקה ולראשונה עלו על המדפים "סלטי קרני", סלטים איכותיים, כשהם ארוזים באריזה חדשה עם הלוגו של קרני. כיום ניתן למצוא בחנויות, במרכולים ורשתות שיווק, ובכמאה מרכולים בניו יורק, שיקגו, בוסטון, וניישוויל את החומוס, הסלט טורקי, הכבד קצוץ הצמחוני, הטחינה והבאבא גנוז', כמו גם את חמשת הסוגים של הרטבים בטעמים השונים. עם החזון שהתגשם, הם פתחו את השווקים וקבלו חוזים עם חברות כמו: "טרגט", "וולגרינ'ס" ועוד. החוזים מעמידים אותם בשורה הראשונה של שוק הסלטים הישראלים. חברות שינוע מניידות את הסחורה ברחבי היבשת במשאיות קירור, כאשר הסלטים בני תפוגה של 70-80 ימים של חיי מדף. חלק נכבד מהעליה המטאורית של החברה נזקף לזכות הבעלים, ניל קרני, הכובש את ליבם של לקוחותיו בזכות נועם הליכותיו והקפדתו על יושרה בעסקיו. ניל מוכר בנדיבותו ובתרומותיו ביד רחבה לאירגונים הומניטריים. מגיפת הקורונה פגעה בהכנסות החברה בשל הירידה התלולה בהזמנות. אבל ניל בהתאם למוטו שלו נשאר אופטימי ומקווה לימים טובים יותר ועד אז הוא מנצל את הזמן להעריץ את בנו הכדורגלן דילן ובתו הטניסאית שילי ומלווה אותו בפעילותם. גאווה משפחתית.

לפרטים: https://karnishummus.com

שלושה דורות של אהבה לחומוס

בית המשפט הפדרלי בסיאטל שבמדינת וושינגטון, ארה"ב, החליט לדחות תביעה שהוגשה בנובמבר 2019 על-ידי משקיע הקריפטו האמריקאי שון סניידר נגד משה חוגג, בעלי מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים, ונגד אחת מחברות הבלוקצ'יין שבבעלותו, STX Technologies, המוכרת בשם Stox. את חוגג ייצגו עורכי הדין, גבריאל גרויסמן וגיל בן-עזרא ממשרד עורכי הדין מלנד& בדוויק. בהחלטתו סגר בית המשפט הפדרלי את תיק התביעה וקיבל את עמדתם של עורכי הדין, גבריאל גרויסמן וגיל בן-עזרא ודחה את התביעה נגד חוגג בגין כישלון בהוכחת עילה לתביעה. שורת האישומים נגד חוגג בתביעה שנדחתה בבית המשפט בסיאטל, כללה בין השאר עבירה על חוק של הממשל הפדרלי שנועד למאבק נגד הפשע המאורגן בארה"ב. סניידר גם לא הצליח להוכיח בבית המשפט את הטענות שלפיהן הנתבעים הפרו את חוקי ניירות ערך, חוק השירותים הכספיים וחוק הגנת הצרכן של מדינת וושינגטון.

ראש עיריית בל הארבור עו"ד גבריאל (גבי) גרוייסמן

ביום רביעי, 27 בינואר, הוא יום ההנצחה הבינלאומי לזכר קורבנות השואה. זה גם מונצח כאשר הכוחות הסובייטים שחררו את מחנה הריכוז והמוות הנאצי אושוויץ-בירקנאו בפולין ב- 27 בינואר 1945. במהלך כל השבוע, בין התאריכים 24-31 בינואר, נערכו במוזיאון היהודי למורשת השואה בהוליווד, אירועים המנציחים את היום הזה.