לילי קולינס
סליחה במי מדובר? לילי קולינס – שחקנית, דוגמנית, "אמילי בפריז" והבת של פיל קולינס, שריפד את שיברונות הלב של נעורינו בשירים שהגדירו את הפופ המסחרי של שנות ה-80.
רזומה הכולל קריירה קצרה בעיתונות נוער במשקל נוצה, ספר על הפרעות אכילה (בכל זאת, בת של סלב) וכמה תפקידי משחק זעירים בסדרות טלוויזיה, הכשירו אותה למעבר לקולנוע עם סרטים שאינם בליגה הלאומית, אבל אף אחד מהם לא ממש מביך. הפריצה הגדולה ביותר התרחשה כשהפכה לכוכבת "אמילי בפריז", סדרת הדגל של נטפליקס שסימנה אותה כאיט גירל העכשווית בדמות האמריקאית שמגיעה לפריז ומלמדת את הצרפתים קפוצי הישבן פרק בהליכות אמריקה.
עם חן שהוא קצת אמריקאי וקצת אירופאי, בגדים יפים, גברים מסוקסים עם מבטא וז'יטאן, סצנות שנגזרו מתוך קלישאות אינסטגרם, ובעיקר עם כל הקישוטים שניתן להעמיס על הסיטואציה הבסיסית של בחורה יפה בעיר האורות – הסדרה שהגדירה מחדש את המושג גילטי פלז'ר, תוך שהיא מציגה חלוקה שווה בין קשקוש ועונג, מצטלמת עכשיו לעונתה השנייה ואנחנו כבר מצפים לשובה של קולינס למסך הקטן.
אמילי של קולינס היא תמצית הקלישאה על האמריקאיות הישירה והמחוצפת שמכניעה ומנצחת את הצרפתיות הנפוחה. קצת כמו האופן שבו אנחנו אוהבים להתייחס לסצנת "הישראלי בחו"ל" בחיוך שמבלבל בין גסות רוח לדוגריות משובבת נפש. מהבחינה הזאת, אמילי היא כמעט ישראלית, רק עם בגדים טובים יותר ומבטא פחות מזעזע. ויש בזה קסם לא מבוטל, חייבים להודות. נכון, זו לא באמת סדרה על פריז, אלא על הפנטזיה האמריקאית על פריז, אך ברגע שמקבלים את נקודת המוצא הזו, הכול נהיה הרבה יותר טעים. קלוריות ריקות ואווריריות כמו קרואסון שקדים.
למה אייקון? בתפקידה כ"אמילי בפריז" יש לקולינס את כל האפשרויות ללבוש את בגדי המעצבים הכי נחשקים. היא קטנה, צנומה, והשיק הצרפתי עושה לה טוב בארון. היו כבר מי שהשוו אותה לאודרי הפבורן, השחקנית הדקיקה ואייקון האופנה האולטימטיבי של שנות ה-60. אז למרות דמיון חיצוני מסוים ואלגנטיות מובנית, נראה לי שקולינס עדיין רחוקה מלמלא את הנעליים הגדולות, גם אם הצרות, של הפבורן. כרגע היא נהנית להיות "זו שכולם רוצים להלביש".
כתגובת נגד לחיים החשופים של מי שהייתה תמיד "הבת של", ובעיקר לנוכח חוסר הדיסקרטיות המופגן שגררו גירושי אביה (כולל לכלוכים מצד גרושתו השלישית, שכינתה אותו "אימפוטנט שלא מתקלח"), קולינס הצעירה מתעקשת על מינון תקשורתי מתוקצב. השמות של הגברים שנקשרו בה היו תמיד מהסוג הנחשק – כריס אוונס, זאק אפרון, ניק ג'ונאס, ריילי הארפר, ושאר החשודים המיידיים של שכבת הגיל והמילייה המדובר. הרומנים האלה, אם היו, התנהלו מתחת לרדאר, עד לנישואיה לבמאי ההוליוודי צ'ארלי מקדואל.
מבחינה אופנתית, קולינס עושה מעט מאוד טעויות. יש לה סגנון מאופיין וברור שנשען על קלאסיקות של מעצבים מהדור הישן, עם שדרוגים בעזרת עבודת הסטיילינג המוקפדת של הסטייליסט הקבוע שלה רוב זנגארדי.
עם זאת ולמרות הניסיון להימנע מטעויות, דמותה כאמילי והעונה הראשונה של הסדרה ספגו ביקורות קטלניות, בעיקר מהצד הצרפתי, על רשימה הולכת ומתארכת של אי דיוקים, שטחיות, חוסר אמינות ושמרנות הוליוודית. מצד שני, זה רק תרם לעניין סביבה.
למה לא? אחד הפרויקטים הבאים של קולינס הוא סרט על פולי פוקט, הבובה הסופר מאובזרת מבית מאטל שנולדה לפני שלושה עשורים ועושה עכשיו קאמבק מרשים. אפשר לומר בזהירות שבליהוק הבובתי הזה יש יותר משמץ של רמז באשר ליכולות המשחק, כמו גם לאישיות הלא ממש מסעירה של קולינס.
ובכל זאת? בתוך שנת הקורונה הקשה, אמילי של קולינס סיפקה בריחה מנטלית למקומות וזמנים חפים ממסכות חד פעמיות וריחוק חברתי, ועשתה זאת עם מינימום של עומק ומקסימום של קסם ואופנתיות. עכשיו עם העונה החדשה ההולכת ונרקמת, ועם הקורונה שבאה והולכת, יש סיכוי שגם 2021 תהפוך להיות השנה שלה.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
