כנגד כל הסיכויים

131 אלף אנשי היי-טק פוטרו במחצית הראשונה של השנה בארה"ב, וכ-8,000 פוטרו בישראל. מספרם של המפוטרים מענף הטלקומוניקציה בארה"ב מגיע כיום ל-17% מכלל המפוטרים במשק האמריקני. חברות הסטארט-אפ, שצצו בארץ כפטריות אחרי הגשם ב-2000 (הערכות גסות מדברות על כ-4,500 חברות שקמו באותה שנה) נסגרות בקצב. 5,000 סטארט-אפים נסגרו השנה, לעומת 2,000 חברות שנסגרו בשנה שעברה.
החברות גם לא מצליחות לגייס כספים כמו בימי הזוהר: חברת המחקר IVC מדווחת שברבעון השני גויסו רק 500 מיליון דולר, לעומת 641 מיליון ברבעון הראשון - ירידה של 22%. עד סוף השנה צפויות חברות ההיי-טק לגייס כמיליארד דולר, לעומת שנת 2000 שבה גייסו 3.1 מיליארד דולר. ב- IVC מעריכים עוד, כי מתוך כ-4 מיליארד דולר הפנויים להשקעות אצל קרנות בישראל, רק 1.3 מיליארד יופנו להשקעות חדשות.
להערכת IVC, בעתיד הקרוב אנו צפויים לחזות בסגירתן של כ-1,100 חברות היי-טק ישראליות.
עד לפני שנה וקצת עוד הזכרנו את ההטבות המופלגות לעובדי ההיי-טק, כמו שרת אישי שמטפל בסידורים, או שירותי מסאג' במהלך יום העבודה. היום, מסתפקים העובדים במקום העבודה שלהם.
הייתה אופטימיות עצומה שהשיפור הכלכלי יופיע בתוך זמן קצר, אבל הדבר לא קרה. "עכשיו חברות חיות מיום ליום, מרבעון לרבעון", אומר ג'ון צ'לנג'ר, מחברת השמת כוח האדם האמריקנית rayG ,Christmas & Challenger.
פול צוקר, מנכ"ל חברת ההשמה נישה היי-טק, אומר כי המקצועות שנפגעו הם בתחום התוכנה, בעיקר בתכנות אינטרנט, אבל גם מהנדסי תוכנה, מקצועות השיווק והמכירות ומקצועות התמיכה. גם תחום בדיקת האיכות, שפרח בשנתיים האחרונות, נפגע קשה השנה. המקצועות שנפגעו הכי פחות הם מקצועות החומרה, כמו מהנדסי אלקטרוניקה, מהנדסי מערכות, פיזיקאים ומהנדסי תקשורת.
ההרעה בתנאים במקצועות שנפגעו מתבטאת בירידה של 40%-30% בשכר ובתנאים הנלווים, ואופציות כבר אינן דבר אוטומטי. במקצועות שנפגעו פחות נרשמה ירידה של 15%-10% בשכר הממוצע.
גל הפיטורים עדיין לא נגמר: קומפאק, יצרנית המחשבים האישיים הגדולה בעולם, הודיעה על פיטורים צפויים של 4,000 עובדים, בנוסף ל-4,500 שכבר פוטרו, לוסנט מוציאה לפרישה מוקדמת ומפטרת 8,500 עובדים, בסבב הפיטורים השלישי מאז ינואר האחרון, 3קום הודיעה על פיטורי 3,000 עובדים, לאחר שפיטרה כבר 1,200 עובדים במארס האחרון, ושלשום הודיעה גם היולט פקרד על פיטורים צפויים של 6,000 עובדים.

מה סוד ההצלחה

למרות התנפצות הבועה, יש גם חברות וסטארט-אפים מצליחים. האנליסטים לא יודעים להסביר את התופעה, ומזכירים את דברי שמעון פרס על שירותי המודיעין, שלא יודעים לצפות מה יהיה, אבל תמיד יודעים להסביר מדוע קרה מה שקרה. קשה למצוא מכנה משותף להצלחה, וכנראה שאין כללים ברורים.
חברת אופטיקה ישראלית שנחשבה מצליחה, כמו כרומטיס, נמצאת בקשיים, בעוד חברת דוט.קום קלאסית, כמו אודיגו, עולה ופורחת. הכלל היחיד, כפי שטוען איגוד מנהלי קרנות הון הסיכון בצפון אמריקה, הוא מודל עיסקי נכון - גם בחברת דוט.קום. מה זה מודל עיסקי נכון? לאף אחד, כולל לאנליסטים, אין כנראה תשובה.
מבדיקה של המצב בארץ, עולה שיש גם סטארט-אפים מקומיים מצליחים. קריטריון ההצלחה שבחרנו הוא המשך גיוסי כספים שנעשו או נעשים באחרונה, והמשך גיוסי עובדים. מדובר במדגם קטן, ומספר הסטארט-אפים המצליחים, גם בימים קשים אלה, גדול בהרבה מהרשימה כאן.

החליטו להתחיל להרוויח

שם: אודיגו
מוצר: תוכנת קהילה ומסרים מיידיים
מספר עובדים: 56
משתמשים: כ-5 מיליון, מהם 400 אלף בישראל
גיוס אחרון: 15.3 מיליון דולר
רקע: אודיגו, מדריך ביוונית, היא חברת דוט.קום קלאסית. היא הוקמה ב-98' על-ידי אבנר רונן, כיום סמנכ"ל הפיתוח של החברה העובד בניו-יורק, ועל-ידי משה זילברשטיין, שכבר לא נמצא בחברה. שותפים בה שתי קרנות הון סיכון אמריקניות וחברת קומברס הישראלית, ולפני כן השקיעו בה ענק האינטרנט האמריקני פרודיג'י, וסטארמידיה, ספק-אינטרנט אמריקני עם אוריינטציה לשוק הלטיני.
החברה התחילה במודל עיסקי דוט.קומי קלאסי ולא מוצלח: איי-בולס, כלומר באודיגו הניחו, שכמה שיותר לקוחות-חינם - יותר טוב. "הנחת העבודה הייתה, שיותר לקוחות זה יותר פרסום ויותר סחר אלקטרוני", מסביר מיכה מקובר, מנכ"ל אודיגו זה 8 חודשים.
מקובר, בהכשרתו רואה חשבון ואיש פיננסים, היה משנה למנכ"ל חברת נטויז'ן, ויתרונו הגדול הוא הניסיון העיסקי שצבר. הוא לא התלהב מההצלחה שלא מביאה בעקבותיה אפילו סנט אחד. "בתחילת 2001 הבנו, שצריך מודל עסקי חדש. מאחר שגופים עסקיים צריכים את המוצר שלנו לשימושים פנימיים, עשינו רישוי של הטכנולוגיה שלנו ושיווקנו אותה לאחרים. אז הבנו, שנוכל עם הטכנולוגיה שלנו להביא ערך מוסף בתחום הסלולרי, בכך שנגדיל בעבורו את נפח השעות וגם נגרום לתעבורה גדולה של הודעות כתובות בסלולר (אס-אם-אס). פיתחנו סדרת מוצרים שמתאימה לעולם הנייד, ואז החלו הדיונים עם קומברס, שזיהתה את הפוטנציאל".
וזה עבד. בין רוכשי הרישוי לטכנולוגיה הישראלית של אודיגו נמצאים בריטיש-טלקום, סוויסקום ולייקוס-קנדה.

גדולים בשוויץ

שם: ואליס
מוצר: כלי קהילה לטלפונים סלולריים
מס' עובדים: 63
גיוס אחרון: 7 מיליון דולר
רקע: ואליס הוא סטארט-אפ מקומי לא מוכר בישראל, למרות שבעלי המניות שלו הם אמריקה-און-ליבין-טיים-וורנר ופיטנגו (השם החדש של קרן פולריס, בניהולו של חמי פרס). לעומת זאת, מותג הצעירים שפיתחה, סלמייז, מוכר מאוד בשוויץ ובאירופה.
הרשת הסלולרית מיועדת לצעירים בגילאי 25-14, הושקה באחרונה בשווייץ, וכבר נבחרה כפופולרית ביותר. את הרשת הקימה ואליס עם חברת סוויסקום מובייל, מפעילת הסלולר הגדולה בשווייץ.
את ואליס הקימו ב-99' שלושה יזמים: רוני גולן (30), והאחים עודד (30) ואריאל (43) נפחי. בימים אלה מתנהלים מגעים להכנסת השירות למפעילים סלולריים נוספים בספרד ובגרמניה, שלהם 40 מיליון משתמשים. בימים אלה עומדת החברה בפני גיוס נוסף.
"מהו סוד ההישרדות", אומר עודד נפחי, "שחברות מצליחות עבדו במודל של כלכלה ישנה, כלומר לפי מודל עסקי ברור ומובהק. היום כאשר אני בא לגיוס אני יכול להראות שאנשים קיבלו את המודל העסקי שלנו", הוא מספר. "חוץ מזה מי שהלך עם הקרנות הגדולות - כמונו - נפגע פחות. אותו דבר ביחס למי שהצליח לגייס סכום גדול לפני הנפילה, הרוויח אורך נשימה".

מגינים מבפנים

שם: קמלוט
מוצר: הרק, מערכת לניהול ואבטחת רשתות.
מס' עובדים: 120
גיוס אחרון: 21 מיליון דולר
רקע: לפני כחודשיים פרסמה קמלוט תוצאות סקר הקובע, כי מרבית הנזקים הנגרמים למערכות המידע של ארגונים מקורם במשתמשים מורשים מבפנים. שתי הסיבות העיקריות לפריצות אבטחה הן כניסה בלתי מורשית של עובדים לשרתי קבצים שאין הם אמורים לראות (57%), וחשבונות משתמשים, הנשארים במצב פעיל גם לאחר עזיבת העובד את החברה (43%).
בפברואר 2001 השיקה קמלוט את מוצר הדגל שלה, הרק, המאפשר ניהול ובקרה אוטומטית של הרשאות גישה למידע חסוי או רגיש הנמצא ברשת המחשבים. הרק מנתח את מיליוני האירועים המתרחשים ברשת, מייצר רשימה אופטימלית של המשתמשים השונים ברשת, במספר הנמוך ביותר הדרוש לניצול מיטבי שלה. בכך מאפשר הרק ניהול יעיל של יישומי הרשת ומשאביה, תוך צמצום חשיפת המידע המצוי בה.
היו"ר והמנכ"ל, יובל בהרב (30), הקים את החברה ב-97'. בהרב היה חלק מהסגל של בני גאון בהנהלת כור. בקמלוט השקיעו חברת ההשקעות אמפל, קרן הון הסיכון סטאר, כור-הון סיכון, אופיר-טק וגלובל טכנולוג'י ונצ'ורס מישראל, סיד קפיטל פרטנרס בבעלות סופטבנק היפאנית, והקרן האמריקנית CGP מבית פסיפיק-קפיטל-גרופ - זרוע ההשקעות של הבנק האמריקני למסחר.
מרכז הניהול והפיתוח של קמלוט נמצא במת"מ שבחיפה, והחברה מפעילה מרכז מכירה, תמיכה ושיווק בניו-יורק.

משפרים את היחסים

שם: אובליקור
מוצר: ניהול איכות שירות באספקת יישומים ושירותים ברשת
מס' עובדים: 50
גיוס אחרון: 12 מיליון דולר
רקע: החברה, שפיתחה טכנולוגיית תשתית לניהול איכות השירות באספקת יישומים ושירותים ברשת. הוקמה לפני שנתיים על ידי ארז הנדלמן ואורן גמפל.
המוצר מנטר את הפעילות של העברת יישומים ושירותים בין הלקוח לספק בהתאם לצרכים, הדרישות וההסכם ביניהם.
ההנהלה ומרכז הפיתוח ממוקמים בימים אלו במגדלי סילבר ברמת-גן. בתוך שבועות תעבור הנהלת החברה לוושינגטון, ובישראל יישאר מרכז הפיתוח שבו מועסקים 50 עובדים. לחברה גם סניף בניו-יורק ובלגיה.
החברה חתמה על הסכם שיתוף-פעולה עם חברת הטלקומוניקציה הבינלאומית כייבל-אנד- ווירלס.
מערכות של החברה הותקנו כבר במספר חברות בארץ, ובהן מחשוב ישיר, אקזקט, אינטרוויז וכן במספר חברות בעולם. מייקרוסופט וסיסקו כבר הביעו עניין בשיתוף פעולה עם החברה.
את הגיוס האחרון של החברה הובילה קרן ההון-סיכון קונקורד. בעלי מניות: אמפל, טכנופלסט, טכנורוב, קונקורד, שרם-פודים-קלנר, וכן העובדים והמייסדים.

יעילות הודית

שם: סאמאדי
מוצר: תוכנה לייעול שירות לקוחות
מס' עובדים: 10
גיוס אחרון: 700 אלף דולר
רקע: פירוש השם הוא הארה בהינדית. יזם החברה ומייסדה, ערן ראובני (31), הקים את החברה ביוני 99' אחרי שעבד בייעוץ וניתוח מערכות. החברה מפתחת מערכות תוכנה שתפקידן לייעל תהליכים של שירות לקוחות. המערכת אוספת נתונים שנאספו עד-כה על-ידי יועצים, ומאפשרת ומסייעת לאנליסטים של הארגון לנתח אותם.
בהקמה גייסה החברה 250 אלף דולר ממכון טיילור, חברת יעוץ בתחום שירות לקוחות, שראובני עבד בה בעבר. בהמשך גייסה החברה עוד 700 אלף דולר ממכון טיילור. החברה אף יושבת במשרדי טיילור. בנוסף לגיוסים הללו קיבלה סמאדי גם מענק של המדען הראשי בסך 500 אלף דולר לשנה הקרובה. ערן אומר, כי גייס סכום נמוך ועשה ממנו הרבה: "לא גייסתי ולא בזבזתי, ולכן לא הייתי צריך לפטר אנשים ולא לבקש להוריד משכורות. החברה מוכרת כעת את הטכנולוגיה שלה לחברות סלולר. הלקח שאנשים צריכים ללמוד ממשבר הטכנולוגיה הוא לא לבזבז כסף של משקיעים ולהתמקד בדברים שמביאים תועלת בטווח הארוך - ואת זה אנשים טכנולוגיים לא יודעים. אני מכיר הרבה אנשים ששירתו באמ"ן, אנשים טכנולוגיים מצוינים, עם הבנה אפסית בניהול ובכספים, וישר מהצבא הם קופצים לחברות סטארט-אפ לתפקידי ניהול. לכן רבים מהם נפלו במשבר", מסביר ערן.