ערוץ 8 יתמוך בסרטו של אייל סיון

קרן רבינוביץ' אמנם דחתה את בקשת התמיכה אבל בהנהלת ערוץ 8, מיוזמי פרויקט הקולנוע "עבר הווה", הודיעו כי למרות הסערה הציבורית, בכוונתם לעמוד כמתוכנן מאחורי סרטו של הבמאי אייל סיון, "Jaffa, סיפורו של מותג". ערוץ 8 יעמיד לטובת הפרויקט כ-300 אלף שקל, שאר התקציב יגיע, כך מקווים כל הנוגעים בדבר, ממפיקים פרטיים וקרנות אירופיות.

"מדובר בהחלטה עניינית שהתקבלה משיקולים אמנותיים ואיכותיים, וחשבנו שזו תהיה שגיאה לסטות ממנה", אומר סיני אבט מנהל הערוץ, "אני נורא מקווה שבעתיד דיוני תמיכה בסרטים ייסובו סביב ההצעות לגופן ולא יעסקו בהיבטים פרסונאליים והשתלחויות".

סיון. "מקווה למצוא מקורות מימון אחרים שיאפשרו יצירה חופשית"

בעקבות החלטת המועצה הציבורית של קרן רבינוביץ' שלא לתמוך בסרטו, הודיע סיון כי הוא מושך את הצעתו ולא ימתין להחלטתה הסופית של חברי דירקטוריון הקרן. "התוצאות ידועות מראש ולכן אין סיבה לשחק את המשחק הזה", אמרו ל-ynet מקורבי הבמאי.

שפה שמזכירה משטרים אחרים

במכתב ששיגר הבוקר למנכ"ל הקרן גיורא עיני, כתב: "לאור הידיעות על החלטת ההנהלה הציבורית של הקרן לדחות את חוות דעתה של הוועדה המקצועית, ונוכח המסע המטורף המתנהל נגד החלטת הוועדה המקצועית ונגדי אישית, אני מסיר את הפרויקט עוד לפני התכנסות הדירקטוריון. אין אני מחכה להחלטה סופית כיוון שאי אפשר לעשות קולנוע באווירה שכזו, כאשר הסרט מותקף עוד בטרם החלו תהליכי מימושו הראשונים.

"צר לי על כך שאף אחד מאלה שתקפו אותי, לא טרח לקרוא את התסריט ולשפוט בעצמו אם הוא 'אנטי ישראלי' או דווקא נכתב מתוך אמפטיה לארץ הזו על תושביה, בני שני העמים".

לדברי סיון, כיוצר קולנוע ישראלי ומרצה בארץ עצם בקשת התמיכה והמגמה לעשות סרט ישראלי (במובן זה שהוא מבוסס על מימון של קרן ציבורית), נתפסו בעיניו כהשתתפות בדיון הישראלי. במילים זהירות אך נוקבות מאשים סיון את חברי המועצה הציבורית של הקרן והעומדים בראשה בהתקפלות וכותב: "צר לי על כך שהמערכת התרבותית אינה יכולה לעמוד מול הסתה של עיתונאי, הסתה בשפה שמזכירה משטרים אחרים. זו עדות למצב החרדה שבה מצויה החברה הישראלית. אני כולי תקווה שמצב זה ישתנה ושבעתיד ניתן יהיה ליצור בצורה רצינית וכנה, לא תחת מסע הפחדות. זהו בעיני הסיכוי היחידי להמשך קיומה של ההוויה הישראלית. אני מקווה למצוא מקורות מימון אחרים לפרויקט, כאלה שיאפשרו יצירה חופשית, ומקווה שגם הקהל הישראלי יצפה בסרט".

סיון פונה במכתב ישירות למנהל הקרן, גיורא עיני, וכותב: "יש בי עוד מן האשליה שבך, כמו באותם העיתונאים, טוקבקיסטים ומקבלי החלטות שחרצו את דיני, נשאר עוד קמצוץ של יושר ושיקדישו מעט מזמנם לצפות בעבודתי הקולנועית, עבודות שברור לי שאותן אין הם מכירים כלל". עוד הדגיש סיון כי אין בהחלטתו ויתור כלשהו על הצורך בחשיפת נימוקי ודיוני ההנהלה הציבורית של קרן רבינוביץ'.

אל תעשו מזה אידיאולוגיה

פנייה של ynet למנכ"ל הקרן בבקשה שיתן פומבי לפרוטוקולים של דיון המועצה הציבורית נענתה בשלילה. "כרגע אני לא מוציא פרוטוקולים", אמר עיני ל-ynet, "אני רוצה לבדוק אם אני חייב לחשוף אותם. מדובר בדיונים של ועדה שבהם אנשים מדברים חופשי, אני לא יודע אם הם היו אומרים את אותם הדברים תוך ידיעה שהם יפורסמו".

החלטתו של סיון למשוך את הפרויקט, פוטרת למעשה את הקרן מהתמודדויות קשות, כמו למשל הגשת ההתפטרות של ראש הוועדה המייעצת, נחמן אינגבר וחברת הוועדה ענת אבן. ההחלטה, כאמור, גם מבטלת את התכנסות הדירקטורים ב-28 במאי. "אם אין סרט, אין על מה לדון", אמר עיני בתגובה והוסיף, "זו לא שאלה של הקלה. רצונו של אדם כבודו, מה אני יכול לעשות. אני הייתי אמון על כך שהפרוצדורה תישמר ואת זה עשיתי".

עיני מודה שההחלטה הפתיעה אותו: "לא ציפיתי שהוא יוותר על הסרט. חשבתי שהוא יחכה להגיב אחרי החלטת הדירקטורים".

סיון לא ויתר על הסרט. הוא יעשה עם ערוץ 8 ותמיכה אירופית. אולי הוא חשב שהחלטת הדירקטורים ברורה מראש?

"שום דבר לא ברור. יש 18 חברי דירקטוריון והם בעלי דעות שונות מאוד. ההנהלה פסקה את מה שפסקה בלי לחץ".

העיתונים מוצפים בסדרת כתבות שיוצאות נגד הפרויקט ואתה רוצה לומר שהמועצה הציבורית לא הושפעה מסערת הרוחות?

"מאיפה הביטחון שהמועצה הושפעה? על סמך מה נובעת הקביעה הזו? אתם יודעים מה נאמר בישיבה או מה אמורים היו לפסוק הדירקטורים? זה שטויות"

אתה חושב שפרשיית אייל סיון עלולה להטיל צל על תלותן או אי תלותן של הקרנות ולהעמיד בסימן שאלה את דרכי קבלת ההחלטות בתוך הקרנות?

"לא, זו סיטואציה מיוחדת במינה שלא תחזור על עצמה. אנחנו בקרן ראינו את 'עבר הווה' כחלק מפרויקט 60 שנה למדינה. אני חושב שזו היתה הטעות ושבמידה והוא לא היה מוצג ככזה, הסרט של סיון היה מאושר בהנהלה. לחברי המועצה הציבורית הסרט הזה נראה לא ראוי כחלק מפרויקט ה-60. אם השאלה היא האם נפל דבר לגבי העתיד? לדעתי לא".

מדבריך משתמע שהפרויקט נפל כי הצגת אותו בפני הנהלת הקרן כחלק מאירועי 60 שנה למדינה?

"נחמן ואני חשבנו שזה יכול להיות פרויקט נהדר לשנת ה-60 וכך הצגנו אותו לדירקטוריון. זה נכון שהפרויקט נפל כיוון שהוא מתקשר לפרויקט ה-60. בלי קשר לזה בוועדה המקצועית היו שניים שחשבו שהתסריט שלו גרוע, אז אל תעשו מזה אידיאולוגיה. מציגים את החלטת המועצה הציבורית כהפיכת ההחלטה של הוועדה המייעצת, זה לא בדיוק כך".

נחצו קווים אדומים

נחמן אינגבר מצדו אינו זוכר שהיה שותף להצגת הפרויקט כחלק מאירועי 60 למדינת ישראל. "אם גיורא עיני רוצה להכניס אותי פנימה, זה בסדר אבל יש לומר שבישיבת המועצה הצעתי הצעה מהפכנית קיצונית להקרין את הסרט של סיון בשנת 2009 ובכך לחסוך את הזיהוי של הפרויקט עם האירוע הלאומי. הצעתי לא התקבלה", חושף אינגבר פרטים מישיבת המועצה הציבורית.

אינגבר מאשר כי בעקבות משיכת הפרויקט, חזר בו מהתפטרותו. "ברגע שההצעה נמשכה, הסיטואציה השתנתה וההתפטרות אינה תקפה", הוא אומר. את מסכת הפרסומים בכלי התקשורת, ההשתלחויות וההתנהלות הכללית בעניין פרשת סיון הוא רואה בחומרה רבה ולא חוסך שבטו מכל הנוגעים בדבר.

"נחצו פה קווים אדומים שקשה לי מאוד איתם", אומר אינגבר ומכוון חץ ראשון לאנשי הקולנוע, "הקו האדום הראשון נחצה על ידי אנשי קולנוע שניגשו למכרז בקרן, לא זכו בו ויצאו נגד מי שנבחר. קהיליית יוצרי הקולנוע ראוי שתשאל את עצמה בימים אלה שאלות קשות כמו למשל האם ייתכן שאנשים ייצאו בהכפשות שלא יאומנו נגד קולגה? ומה זה אומר על המוסר והערכים שלהם?

"זו הפעם הראשונה בתולדות הקולנוע הישראלי שהקו הזה נחצה והסיבה לכך היא שמהרגע שאדם מוגדר כעוכר ישראל, הוא הופך למטרה קלה. מי שעמד למשפט הוא אייל סיון ולא הפרויקט הקולנועי שהגיש. אני יוצא נגד הגדרות שכאלה באופן קיצוני וחד משמעי זה לא רלבנטי אם אדם הוא הומו, ערבי, יהודי או עוכר ישראל".

הקו האדום השני אותו מסמן אינגבר כקו פרשת מים הוא לעצם פסילת הצעתו של סיון. "האם אפשר לפסול הצעה של אדם רק משום שהתנהל נגדו מסע הכפשה ציבורי שעסק בדעותיו ובאישיותו?", שואל אינגבר שאלה רטורית.

אתה חושב שזה מה שהיה?

"אני חושב שזה מה שהיה. בתוך עמנו אנחנו חיים ועובדים. אנשים לא יכולים לחיות בניתוק מהדעות סביבם, הן תמיד מהוות נקודות התייחסות. אני מתייחס לדעות שסביבי ואני מאמין שכך גם חברי הוועדה הציבורית של קרן רבינוביץ'. אנחנו לא אוטיסטים, בלי להעליב את האוטיסטים, אנחנו חלק מציבור. יש שני סוגי מסורות חברתיות: מונוליטית שמקדשת דעה אחת, וליברלית שמדברת על פלורליזם וריבוי דעות. אני גאה להיות אדם ליברלי שמאמין שפלורליזם היא נשמת אפה של החברה בה הוא חי".

"Jaffa סיפורו של מותג" הוא מקרה בוחן?

"לצערי הרב אני חושב שכן"

עמדותיך לגבי סרטיו הקודמים של סיון ידועות. בכנס על אתיקה וקולנוע אמרת שאתה מתעב את עבודתו. מה השתנה?

"אני חושב שהפרויקט שהוא הגיש מצוין. אבל בתשובה לשאלתך אני חושב שמה שהנחה ומנחה אותי תמיד זו אותה אימרה מפורסמת של וולטר מהמאה ה-18 שאמר: 'אני מתעב כל מילה שאתה אומר, אבל אלחם על זכותך לומר אותה'. זו המסורת ממנה אני בא".