שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    האם כי"ל תוכל לכרות פוספטים במיליארד דולר בערד?
    שדה הפוספטים שבסמוך לערד יכול להקפיץ את מכירותיה של רותם מקבוצת כי"ל. תושבי הסביבה, ארגונים ירוקים ומשרד הבריאות טוענים שכריית הפוספטים מהשדה בערד תזהם ותהווה מפגע סביבתי חמור. כי"ל ממשיכה להמתין להחלטה הגורלית שתתקבל באפריל

    באמצע אפריל תעלה לדיון בוועדה המחוזית במחוז הדרום תוכנית למתן היתר לכריית פוספטים באזור ערד, הידוע בכינוי "שדה בריר". עבור חברת רותם אמפרט מקבוצת כי"ל מדובר בהחלטה מהותית שהשווי הנגזר שלה עבור כי"ל עשוי להגיע למיליארד דולר.

     

    שדה בריר נמצא כ-3 ק"מ מהעיר ערד ומשתרע על שטח של כ-13 אלף דונם - כמעט כשטח העיר עצמה. השדה הוא אחד מעתודות הפוספטים הגדולות בנגב, ויש בו על פי הערכות כ-70 מיליון טונות פוספט. סלע הפוספט משמש לייצור חומצה זרחתית חקלאית ודשנים, נוסף על מכירתו כמוצר סופי ליצרני חומצות ודשנים. לשם השוואה, כי"ל כורה כיום כ-3 מיליון טונות פוספט בשנה, ופוטנציאל הייצור שלה מסתכם בכ-4.5 מיליון טונות בשנה. העתודות בשדה בריר יכולות להספיק ל-20 שנה.

     


    שדה בריר. אחד מעתודות הפוספטים הגדולות בנגב

     

    בעלון שהפיצה לפני כשלוש שנים לתושבי האזור שבו אמור לקום המכרה, טענה כי"ל כי "ניצול המרבץ בשדה בריר יבטיח לחברת רותם מקור לאבטחת חומר גלם לטווח הארוך, ויתרום ליציבותה הכלכלית של החברה ועובדיה. העתודות בשדה בריר יהוו תחליף לניצול מרבצי הפוספט המתכלים באזור מישור רותם (שם כורה החברה פוספטים כיום - ע"ש)".

     

    למרות האיום המובלע בדבריה של כי"ל, לא בטוח שעתודות הפוספטים הנוכחיות שלה ייגמרו כל כך מהר. עם זאת, סביר להניח שעצירת התוכנית להקמת המכרה עלולה לפגוע בפוטנציאל ההתרחבות של החברה וביכולתה לנצל את הקרבה של שדה בריר למפעליה במישור רותם ואת העלייה הדרמטית במחירי הפוספטים ודשני הפוספט.

     

    פוטנציאל אדיר להכנסות

    תהליך ייצור דשני הפוספט מזהם ופוגע בסביבה. לא במקרה העולם השלישי כורה ומייצר דשני פוספט, והעולם המערבי רוכש אותם. בסקר של המכון הגיאולוגי נכתב כי 80% מהיצוא העולמי נשלחים ממדינות אפריקה והמזרח התיכון ומסין. כ־60% מהיבוא מיועדים לאירופה ולדרום אסיה. בישראל יש עתודות פוספטים של כ-2 מיליארד טונות. רק חלק קטן מהן, פחות מ-10%, בעלות פוטנציאל לכרייה כלכלית. לכי"ל יש גישה בלעדית למחצב, והיא אחראית לכ-2% מייצור הפוספטים העולמי.

     

    עתודות הפוספטים בעלות הפוטנציאל הכלכלי לכרייה מרוכזות בשלושה אזורים עיקריים בנגב: מישור רותם, האזור שבו כי"ל כורה כיום ושבו נמצאים מפעליה, צין ואורון, ושבו תקופת הזיכיון של החברה היא עד 2021; הר נישפה, שבו על פי הערכות לא ניתן יהיה לקבל היתר כרייה בשל מיקומו בתוך שמורת טבע הנמצאת כ-10 ק"מ מערבית לעין יהב; ואזור ערד.

    לפיכך, באדמות ערד טמון פוטנציאל כלכלי עצום עבור כי"ל. הקרבה של שדה בריר למפעלי החברה במישור רותם ומחירי הפוספט המאמירים מגדילים את האטרקטיביות שלו עוד יותר. החברה משתמשת בכ-90% מסלעי הפוספט שהיא כורה לייצור עצמי של דשנים, ומוכרת את 10% הנותרים.

     

    נקודת האיזון: 40 דולר לטונה

    האנליסט יובל זעירא מבית ההשקעות אי.בי.אי מעריך כי מחיר של 40 דולר לטונה הוא נקודת האיזון שמתחתיה לא כדאי למכור את סלעי הפוספט. לדבריו, מחיר המחצב עלה באופן חד מרמה של כ-40 דולר לטונה לכ-350-400 דולר לטונה הצפוי ברבעון השני של 2008. עליית המחיר מתגלגלת לשורת הרווח הנקי כמעט ביחס ישיר ועשויה להגדיל את המוטיבציה של החברה להקים מכרות חדשים הנמצאים כמה ק"מ דרומה ממישור רותם.

     

    מחירי דשני הפוספט עלו אף הם בשיעור חד יותר: מרמה של 250 דולר לטונה לרמה של 750-950 דולר לטונה. באי.בי.אי מעריכים כי מכירות דשנים ופוספטים יסתכמו בכ-770 מיליון דולר בשנת 2007, והרווח התפעולי שיושג יסתכם בכ-124 מיליון דולר. זאת לעומת מכירות של כ-569 מיליון דולר ורווח תפעולי של 16 מיליון דולר בשנת 2006.

     

    העסקאות נחתמות לטווחים של כמה חודשים מראש. מחיר ה"ספוט" עומד כיום על כ-750 דולר לטונה. שקלול מחיר ממוצע של כ-460 דולר לטונה מקפיץ את המכירות של כי"ל לשנת 2008 לכ-950 מיליון דולר.

     

    הגדלת הכרייה - מעתודות הפוספטים הקיימות ובטח מהעתודות הפוטנציאליות - יכולה להגדיל עוד יותר את שורת ההכנסות של כי"ל.

     

    פוספטים: מאז ומתמיד?

    לרותם יש יתרון יחסי בגישה לפוספטים לעומת מתחרותיה. עם זאת, בטווח הקצר קשה לראות כיצד היא תצליח לנצל את עתודות הפוספטים בשדה בריר להגדלת הכנסותיה.

     

    בחברה מנסים לקדם את התוכנית להקמת מכרה הפוספט בשדה בריר כבר למעלה מ-20 שנה. התוכנית הוגשה כבר בשנות השמונים אולם היא נדחתה. אברהם (בייגה) שוחט, שהיה אז ראש עיריית ערד, התנגד בתוקף להקמת המכרה בסמוך לעיר. התושבים מספרים כי שוחט אמר אז ש"השאלטר למכרה יהיה אצלי במשרד", כלומר המכרה לא יקום ולא יהיה.

     

    בינתיים עבר שוחט לצד השני של המתרס והוא מכהן כיום כדירקטור בכי"ל. בתגובה לפניית "כלכליסט" אמר שוחט כי לא מדובר באותה תוכנית שהוגשה בעבר. לדבריו, כל תוכנית חדשה צריכה להישקל בזהירות ובכל מקרה אסור שהמכרה יגרום

    נזק לתושבי ערד.

     

    בפעם האחרונה שניסתה רותם לקדם תוכנית כזו, בשנת 2005, הקימו תושבי ערד ועד פעולה שהצליח להדוף אותה. התושבים חוששים להרס צביונה של העיר. הקמת המכרה, כך הם טוענים, תסתום את הגולל על הניסיון להפיכתה של ערד למוקד משיכה כעיר תיירות אקולוגית ותהפוך אותה ל"עיר מכרות". הם מתריעים מפני מפגעי רעש, לכלוך, אבק וזיהום הסביבה. גם בפזורה הבדואית אל־פורה, שמונה כ-2,500 תושבים, מתנגדים להקמת המכרה וטוענים כי לא ייתכן שיוקם מכרה שיבוצעו בו פיצוצים בסמוך לבית ספר המונה מאות תלמידים ולבתי התושבים המתגוררים באזור.

     

    ארגונים ירוקים טוענים שהמכרה יפגע בערכי טבע, ומשרד הבריאות טוען כי למכרה יהיו השלכות בריאותיות חמורות על תושבי ערד והסביבה, שיעלו את הסיכון למחלות כמו סרטן ריאות ואסתמה.

     

    לא מאמינים לרותם

    רותם הגישה את התוכנית להקמת בריר סמוך להדחתו של ראש העירייה הקודם של ערד, גדעון בריל, על ידי משרד הפנים ומינויו של רו"ח גדעון בר־לב לעמוד בראש ועדה ממונה שתנהל את העיר עד לבחירת ראש עירייה חדש. בריל, כמו פרנסי העיר שקדמו לו, התנגד נחרצות לתוכנית לכריית פוספטים בסמוך לערד.

     

    הדיון בוועדה המחוזית נקבע לפברואר, אולם בשל הרעש הציבורי המקומי שהתעורר - נדחה למרץ. באחרונה שוב נדחה הדיון בהחלטה לאפריל בעקבות חוות דעת שלילית של משרד הבריאות המתנגד בתוקף להקמת המכרה בסמוך לעיר. בר־לב ביקש ללמוד שוב את החומר.

     

    רותם טוענת שהמכרה יקום בשיטות המתקדמות ביותר ולא יפגע בסביבה אולם לחברה תעמוד לרועץ העובדה שזכתה בתואר המפוקפק "המפעל השני המזהם ביותר בארץ". כי"ל, החברה־אם של רותם שבבעלות משפחת עופר, אחראית לכ־50% מהזיהום התעשייתי בארץ, לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה.

     

    במסגרת בדיקות פתע שנעשו במפעלי החברה בשנת 2002 פורסם כי התגלו חריגות של כ-15,000% וכ-80,000% מהתקן המותר. בשנת 2003 נערכו שם בדיקות פתע נוספות שהצביעו שוב על חריגות מהתקנים. לפי השר להגנת הסביבה גדעון עזרא, רק ב-2008 התחילה רותם לטפל בהן. דב פוניו, תושב ערד החבר בוועד פעולה נגד המכרה, טוען שלא יכול להיות שהחברה זקוקה לשש שנים כדי לתקן את הליקויים. "פשוט אין לנו שום אמון בהם", הוא אומר.

     

    רותם: אין סכנה לתושבים

    מחברת רותם נמסר בתגובה: "חברת רותם ביצעה תסקיר מקיף בשטחי הכרייה המיועדים בשדה בריר. תסקיר כה מקיף לא נעשה בארץ עד כה, ככל הידוע לנו. התסקיר כלל את כל ההשפעות שיכולות לנבוע כתוצאה מכרייה פתוחה, תוך סיוע

    בחוות דעת של מומחים מהארץ ומחו"ל. מסקר זה עולה בצורה ברורה כי אין סכנה לתושבים המקומיים בכרייה בשדה, וכי הכרייה בטוחה ועומדת בכל הפרמטרים המחמירים אשר נקבעו על ידי המשרד להגנת הסביבה. במקביל, ערכה עיריית ערד דו"ח משלה אשר הועבר בימים האחרונים לרותם אמפרט.

     

    חברת רותם אמפרט מצהירה כי לא תיעשה שום פעולה שיש בה סיכון לבריאות הציבור. זהו עיקרון המנחה את פעילותה. עם זאת, מפאת רגישות העניין, ולמען הסר כל ספק וחשש בעניין זה, החברה לומדת את הדו"ח במלוא הרצינות המתבקשת, והחליטה לבצע בדיקה נוספת מעבר לבדיקות שנעשו עד כה".

     

    רותם סירבה להתייחס להערכות בדבר עתודות הפוספטים ולמידת ההכרחיות של שדה בריר לעתודות הפוספטים הקיימות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    סמי עופר
    שוחט. כיום דירקטור בכי"ל
    צילום: ירון ברנר
    מומלצים