שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האיסלאמיזציה של הסרוגים
    מדוע קוסמת האידאולוגיה החרדית לציבור של בני-עקיבא ולמה אין מדובר בהתחרדות אלא באיסלאמיזציה? אסף וול מנתח את תהליך ההקצנה

    לפני שבועיים כתבתי כי תופעת האיסלמיזציה בקרב הציבור הסרוג ראויה להתייחסות. היה זה במאמר שדן בדרכי הטיפול שהציעו אנשי ה"איחוד הלאומי", עבור סאטיריקנים שהעזו להשתעשע על חשבונם. והנה מסתבר כי אכן הזמן עובר מהר כשנהנים. עוד לא הספקתי להגיד "רות גביזון" וביטוי חדש לתופעה חיש הגיח אל כותרות העיתונים.

     

    בשבוע שחלף טרח מזכ"ל בני עקיבא, הרב נכטיילר, לנזוף אף הוא במערכת הביטחון. התואנה: שירתן של נשים בטקס לזכר הל"ה. העצרת בסופו של דבר הוחרמה והרב הודיע כי הוא מצפה שיתחשבו ברגשות חניכיו. ממש כעת התבשרתי כי מתגבש פתרון לסקנדל השירה הפתיינית, על פיו יבוצעו רק שירים שקטים. לא אתפלא אם לשון הפשרה הסופית תנוסח כך: הנשים תשרנה בשקט (ובאלסקה).

     

    על השאלות מדוע על המזכ"ל להיות רב ומדוע המזכ"לית האחרונה נצפתה לאחרונה רק בשנת 1952, אדלג בינתיים. זאת משום שהמקרה הנ"ל משקף עבורי רק דוגמא לתופעה רחבה יותר המתחוללת בחברה הסרוגה, תופעה הנקראת בטעות "התחרדות". אך גם לפני הדיון בהגדרת המינוח, נשאלת שאלה מוקדמת. מדוע קוסמת האידיאולוגיה החרדית לראשי בני עקיבא, עד כי הם מאמצים את מאפייניה בכזו תאווה?

     

    ייתכן שהתשובה נעוצה בתחושת ההתבטלות הד"לית. כנראה שחרדי המקפיד להכניס לפיו רק מוצרים בהשגחה פרטית של בד"ץ, נתפס כ"משקיען" בעיני חלקם יותר מאשר סרוג. האחרון הסתפק עד כה בסתם השגחה פשוטה של הרבנות. והנה, גם הסרוגים רוצים להרגיש שהם יחידות עילית בצבאות ה'. לכן, הג'וקר ששולפים המובחרים מביניהם הוא ההלכה. "מה אתה רוצה?" יאמרו. "זו ההלכה!". רצון האל. מה לעשות שאותו אל, אסר לשמוע את הסולנית של צוות בידור הווי והצוותות?

     

    אלא שעניין שירת נשים כלל אינו מובהק בהלכה כאיסור. ודאי שיש איסורים חמורים ממנו שאינם נאכפים באותו הלהט ויעידו על כך מבחר דוגמיות לשון הרע והלבנת פנים שמייד יוגשו בטוקבקים. הרי לו היינו מייצרים פולימר בצלם ההלכה, ללא ספק היה מתקבל ה"סופר פלקסי-דוס". חומר חלקלק, ומפולפל, שגמישותו מתחרה בהצלחה אפילו בנערות קרקס סיניות. שכן ההלכה בידי כל עסקן דתי - כחומר ביד היוצר.

     

    במידה שהיה מעוניין הרב נכטיילר למצא פתרון הלכתי יצירתי מהחרמת הטקס, הלבנת פני הזמרות וחילול שם שמיים ברבים, ודאי היה עולה בידו. אבל בדיוק פה, נכנס הקטע האהוב עלי בקרב יראי האל שנפשם תמיד רגישה עד כאב. החובה להתחשב ברגשות דתיים. ברצוני להבהיר, כי שימוש שובניסטי בהלכה לצרכי סתימת פיות ולאילוף נערות לכניעות ולצייתנות ("צניעות") – מהווה פגיעה ברגשותיי. בבקשה התחשבו גם אתם.

     

    אבל הסרוגים המתחרד"לים נופלים

    למלכודת הנוחה להם. במקום להתאמץ ולחתור לחינוך ביקורתי הגובה "מחיר" (דתל"שים), הם מעדיפים את האלטרנטיבה של אילוף למותר ולאסור. והרי המרת "חינוך" ב"אילוף" הוא מוטיב הראוי להגדרה כ"התחרדות". מדוע אם כך אני סבור כי מדובר דווקא ב"איסלמיזציה"?

     

    זאת משום שהחרדים אינם מתיימרים לנהל מדינה ריבונית. די להם בישיבה על הגדר, בחלוקת ציונים לציונים ובנסיונות החיאה כושלים לעיריית בני ברק. המוסלמים לעומתם, ואת זה אני מציין ללא ציניות לזכותם, מתמידים ודבקים מאז ומעולם בפתרון ה"ח'ליפה" הגלובלי. פתרון הכולל גם אידיאולוגיה דתית וגם לאומית. "דתית-לאומית". נשמע מוכר?

     

    לצערי מנצלים רבנים ומטיפים שונים את הלהט שבבני הנעורים כדי למשכם אל הקיצוניות הדתית והלאומית. איך זה נגמר בסוף כולם יודעים, לפחות אלו שלמדו קצת היסטוריה. לכן, מעניין מתי יבינו עסקני המגזרים הדתיים כי עליהם להתחשב ברגשותיו של כלל עם ישראל, כן, גם של החלק החילוני.

     

    בינתיים, השורה הפותחת של המנון בני עקיבא נשמעת מגוחכת מתמיד. "יד אחים לכם שלוחה", אבל לגברים בלבד. עמכן הסליחה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים