החתימה
"אני חותם היום על כרטיס תרומת האברים".
הסיבה
"אני לא רואה סיבה לא לחתום על כרטיס אָדי. לפחות במוות אפשר לעשות משהו טוב. אולי אנשים מפחדים מעין הרע? אני, לפחות, רואה בכך פעולה אחת נכונה שאפשר לעשות בחיים. בעיניי זה משהו נפלא".
התלבטויות
"גדלתי וחונכתי בבית ספר דתי. משום מה גדלתי על המיתוס שאסור לתרום אברים כי בתחיית המתים האדם יתעורר עם אברים חסרים. מאז עברו הרבה מים בנהר. אני מאמין שכשאדם מת הוא מת".

"לפחות במוות אפשר לעשות משהו טוב". זאבי (צילום: דנה קופל)
פגשתי חולה
"ישנן עמותות שמגייסות ידוענים כדי לשמח ילדים. במסגרת זאת יצא לי לפגוש ילדים קטנים שעברו השתלה או מחכים לעבור השתלה. כל פעם מחדש זאת חוויה מאוד מרגשת, משחיזה ועוצמתית".
התרומה והדת
"שמעתי רב שהתבטא בעניין תחיית המתים וציין כי 'כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו'. אני מניח שאם האברים שלי ילכו למטרה טובה, אז כשתהיה תחיית המתים יזכרו לי את זה. מטוב לא יכול לצאת רע".
פרויקט תורמים לחיים:
כולנו בני אדם
"עצם ההתעסקות בשאלה לבן איזה דת אני מוכן לתרום את אבריי היא קטנונית. בעיניי, להציל נפש, בלי קשר לדתו של האדם, זה משהו 'אלוהי'. זה ממש לא מעניין אותי לאן זה ילך. העיקר שאותו אבר יוכל להגיע למישהו ולגרום לו לחיים טובים ומאושרים אם וכאשר".
מילה לספקנים
"עד שלא מגיעים לסיטואציה הזאת לא ממש נרתמים לזה. חישבו מה קורה אילו הבן שלכם, או מישהו קרוב אליכם צריך השתלה ומה עושים במצב כזה? אני מניח שהמון ילדים מחכים להשתלה ופשוט אין תורם בסביבה. ככל שהמודעות תעלה ויותר אנשים יחתמו על כרטיס אָדי, יותר ויותר ילדים ינצלו. זה ברמה הרגשית.
"ברמת ההיגיון, זכרו שאתם כבר לא בין החיים, כך לפחות תצילו נפש אחת בישראל. זה באמת משהו מאוד נעלה. לא נראה לי שיש מישהו שאני לא הצליח לשכנע אותו בכך, אלא אם כן הוא מאמין מטעמי דת, ואז זה חזק ממני ואין אפשרות לדבר איתו".
כבר חתמו על כרטיס אדי ומפצירים גם בכם להציל חיים: