השנה ביחסים: פריחת הסיפורים ומלחמות הזרע

ב-2008 גברה המגמה הספרותית בערוץ, ולמרבה השמחה כמעט לא עובר יום בלי סיפור חדש. היו, כמובן, גם דיונים סוערים בסוגיות יחסימיות, עם ההתפלגות הרגילה בין המינים

זו היתה שנה סוערת ביחסים.

 

קודם כל, העורכת של ערוץ יחסים סיימה סופית סיפור אהבה פתלתל ועיקש שנמשך כמה שנים טובות. לאחר התלבטות איך אפשר למחוק מישהו מהראש, היא גילתה שנסיבות הפרידה והזמן עושים את שלהם. עוד מישהו שסיים סיפור אהבה היה עורך המשנה, שלמרבה השמחה הצטרף השנה לערוץ יחסים כדי להוות עזר-כנגד ולהשמיע את הקול הגברי. אז הנה, שניים שהצטרפו השנה למעגל "דורשי האהבה". סנדלרים שלפעמים הולכים יחפים, כמו כולם (למזלכם, את מדורי הייעוץ של הערוץ כותבים אנשי מקצוע).

 

ועכשיו לשאר האירועים שבלטו בשנת 2008 בערוץ יחסים.

 

האירוע המשמח ביותר, לפחות לדעת כותבת שורות אלה, הוא פריחת הסיפורים. סבסטיאן פטרוס, בלוגר מוערך שכתב סיפורי רנסנס נפלאים עם עליית הערוץ לאוויר לפני כמעט שלוש שנים, הקדים כנראה את זמנו. באחרונה כמעט לא עובר יום בלי סיפור חדש על אהבה ויחסים.  

 

בלי שיעלה לו השתן לראש יותר מדי (גם כך יש יאמרו שהמפלס גבוה), מבחינת סיפורים היתה זו השנה של אלינוריגבי. הוא הפציע בראשונה בטוקבקים גסים ופרועים שהואדמו בעקביות, ואז העורכת נכנעה לטירוף ופרסמה סיפור ראשון פרי עטו. ריח של צביעות עמד באוויר כשקברנו את הדודה היה הסנונית המקברית הראשונה, שאחריה באו עוד - חצופות, אינפנטיליות, מעוררות מחלוקת ולפעמים גם געגוע נוסטלגי ואפילו דוק של עצבות. הסיפורים שלו, כמו תגובותיו, עלו על העצבים לרבים מן הקוראים, אבל נמצא גם קהל קבוע של מריעים, שמצפים בשקיקה לכל בדל של טוקבק פרי מקלדתה של "הרבנית" ההזויה והשערורייתית מהאיים האבודים, שלא לדבר על סיפור של ממש.

 

אירוע משמח נוסף בהקשר זה היה הצטרפותם של אוריה החיתי ושל צבי יוליס לרשימת כותבי הסיפורים. אוריה הרביץ כניסה מרשימה עם סיפור בהמשכים על ג'ינג'ית לוהטת מעולם הבלוגים, ואילו צבי התחיל הרחק באפריקה וחזר לעיר העברית הראשונה. הופעתם של שניים אלה היתה בדיוק בזמן, בהתחשב בעובדה שבקיץ נעלמו לנו בבת אחת דני דין ובמי רדר, משאירים מאחור נעליים מאוד גדולות.

 

מה נושא כל כך פלילי עושה בערוץ יחסים?

אירוע לא פחות חשוב, אם כי ממש לא משמח, היה סדרת הכתבות הרגישה והמאלפת של הדס פרידמן בנושא תקיפה מינית ואונס. הדס התמודדה בכבוד עם הנושא הטעון הזה על היבטיו השונים. היו ששאלו מה נושא כל כך פלילי עושה בערוץ יחסים, אבל בהתחשב בעובדה שרוב מקרי התקיפה והאונס נעשים על ידי מישהו מוכר ולא זר בסמטה אפלה - התשובה ברורה. ככל שניטיב להבין מה הסיטואציות שכדאי מראש לא להיקלע אליהן, כך נוכל למנוע אי-הבנות ומקרים של תקיפה מינית ואונס.

 

מלבד נושא התקיפה המינית היו עוד נושאים שהלהיטו את הרוחות השנה, החל בעניינים נעימים כמו אורגזמות משפריצות שעליהם הופקד הסקסולוג עידן מיליצ'ר, דרך הסוגיה השנויה במחלוקת של נערות הליווי שזכתה לטיפול של האמת העירומה, ועד לבעיה הכואבת של הבגידה. רשימתו של סלים שיידי על החלטתו לא לעזוב את אשתו לטובת המאהבת  (לא הרגשתי שאני בוגד. הייתי בעל ואבא טוב) היכתה גלים, ומי שיציץ בעשרות הטוקבקים האחרונים שלה יוכל לגלות שם התכתבות מעניינת כמעט כמו הטור עצמו (בנות, סליחה שהסגרתי את סודכן).

 

פילוסוף הבית של הערוץ, אבינועם בן זאב, מצא לו פרטנרית צעירה ושנונה, איילה פנייבסקי, לדיון מרתק בשאלה מה חשוב יותר, להיות יפים או להיות חכמים (אנחנו עדיין לא סגורים על זה סופית). סוגיה לא פחות מעניינת שנידונה בין השאר השנה בהשראת סרטו החדש של וודי אלן "ברצלונה" היתה מה בין גסות רוח לבין אסרטיביות כשבחור מתחיל עם בחורה.

 

לנפץ את מיתוס המירמור

השנה התחילה להסתמן תופעה מדאיגה של השתרשות סטיגמת "הרווקות הממורמרות עם החתולים", זן של נשים בנות 35 ומעלה, שבדרך כלל מקננות באזור תל-אביב ואינן ממהרות להתחתן. בהשראת סרט חדש של מייק לי מצאה לנכון עורכת הערוץ לנפץ את מיתוס המירמור ("רווקה ממורמרת" out "חופשייה ומאושרת" in), ואף היתה מוכנה לטלטל את עצמה עד לאולפן הטלוויזיה של בן כספית כדי לדבר על כך. סוגיה נוספת שגרמה לעורכת לצאת חוצץ היתה עניין התשלום בדייט, שהשנה אולי חל בו שיפור מסויים. הקריאה הנלהבת בטור לא 'דרינק תמורת 'מין', שלמי על עצמך בדייט! בהחלט התקבלה בתגובות אוהדות, ולא רק על ידי הצד שבדרך כלל נוהג לשלם את החשבון.

 

סוגיית תרומת הזרע היתה בין הנידונות ביותר השנה. נראה שיש גברים המאויימים מהנושא הזה, שכביכול מאפשר לנשים לעקוף אותם ולמצוא לעצמן פתרון גם בגיל יחסית מבוגר, בלי להתפשר. מהצד השני עורר הזדהות רבה הטור של מתן צפנת, שהגיע למסקנה כי בעצם תרם זרע לאשתו ועכשיו היא כבר לא רואה אותו ממטר.

 

בנימה אופטימית יותר, זיו ריינשטיין דיווח לאורך עשרה פרקים על המסע שעשה זוג צעיר, בני וענבל, בדרך לחתונה, כולל סרטוני וידאו חמודים וטיפים שימושיים.

 

עו"ד בני דון-יחייא, אורים ותומים בתחום דיני האישות, עורר סערה כשדיווח על להיט בשוק הגירושים - נשים תובעות חלק מהמוניטין האישיים של הבעל ולהשתתף בהכנסותיו גם אחרי הפירוד. אם קודם היו מגיבים קבועים שקוראים לנשים בהכללה "עלוקות" ו"רודפות כספומטים", המאמר הזה נתן להם נתח עסיסי לנעוץ בו את שיניהם הווירטואליות.

 

מי שכנראה מעדיפות להסתדר בכלל בלי גברים, ענת אבישר ונערית הפלא, האירו לנו פינות שונות של היחסים בין נשים לנשים, כשענת מפצחת סוגיות חשובות ומספקת לעיתים את הסקרנות הסטרייטית, בעוד נערית מביאה פנטזיות לסביות מחממות אווירה.

 

גיגה התעצבנה על כל אלה שלא טורחים להתייחס לטקסטים היפים והברורים שהיא כותבת בכרטיס שלה ("לא מחפשת עוד אבא"), ומהעבר השני של המתרס התחיל בשבוע שעבר לספר את סיפורו המרתק עפר גרינשטיין, שמבחינת הגיל הכרונולוגי יכול להיות אבא של אשתו ("התחתנתי עם החברה הכי טובה של בתי").

 

ולקינוח, השקנו לא מזמן את "השבוע ביחסים" - ניוזלטר עם תמצית מיטב הטורים והמאמרים והטוקבקים. הניוזלטר נשלח מידי יום חמישי לתיבת הדואר האלקטרוני של מי שנרשם.

 

תודה לכל הכותבים ולכל הקוראים ושתהיה 2009 מרתקת ונפלאה!