אל תעירו את החלבלובים: סיפורים של מורי דרך

מהו המקום היפה בישראל, איפה מסתתרת השקיעה הכי נפלאה, מהו המסלול הקשה מכולם, ואיפה הם עדיין לא היו: 4 מורי דרך ותיקים חולקים חוויות. פורסם ב"מסלול" של "ידיעות אחרונות"

דיתי (יהודית) להב מרמת-גן

• התמחות: מובילה חוגי משוטטים וקבוצות נשים לאוהבי לכת. טיולי יין, מורשת קרב, אתרי התיישבות, ניווט בשטח ותצפיות, צפרות, פרחי בר.
• ותק: 38 שנים.
• הטיול הראשון: לאצבע הגליל ולחרמון.
• המקום הסודי: אחד מפיתולי נהר הירמוך: אפשר לשבת סמוך לשפת המים, לחזות בזרימה, להתמכר לקול פכפוך המים ו"לשוחח" עם הקורמורנים.
• המקום שעוד לא היית בו: "עין-שוירח" מעל קיבוץ תל-קציר. השם נגזר מהמילה שריר, השם הקדום של המקום, וירח, שהוא ירח פארן, ששיפץ את בריכת המעיין.
• השקיעה היפה ביותר: חוף אכזיב.

• הזריחה היפה ביותר: מול הרי אדום.
• הפאשלה הגדולה ביותר: "אני מניחה שהייתה כזאת (או אולי לא) ומודה שאינני זוכרת (הדחקה‭.(?‬ במקום זה, הנה סיפור נפוץ בין מורי דרך: בדרך לירושלים מצביע מדריך על הכפר בית-איכסא שמתוכו בולט צריח מסגד ואומר: זהו קברו של שמואל הנביא. קם אחד המטיילים ואומר: סליחה, קברו של שמואל הנביא הוא שם. הוא מצביע על נבי סמואל, הנמצא יותר למעלה וצפונה מבית-איכסא. המדריך לא מאבד עשתונות ומשיב: אתה מתכוון לשמואל א' ואני מדבר על שמואל ב‭."'‬
• המסלול הקשה ביותר: מסלול שהתחיל בבית הספר החקלאי כדורי, חצה את הכפר הבדואי ערב אל-שיבלי, טיפס בעלייה תלולה מאוד לפסגת התבור בנתיב לא מסומן, בלילה די חשוך, כדי לצפות בזריחה נהדרת ממרומי הפסגה.
• מטייל בלתי נשכח: איש חטיבת יפתח של הפלמ"ח שעיניו דמעו כשסיפרתי על הקרבות סביב מצודת נבי יושע במלחמת העצמאות. כשסיימתי ביקש את רשות הדיבור וסיפר בהתרגשות את סיפור הקרבות האלה, שבהם השתתף ואיבד חברים שנפלו.
• קבוצה בלתי נסבלת: קבוצה שהדרכתי מטעם אחד מוועדי העובדים, שראתה בי משהו מיותר ומפריע. הייתי איתם ארבעה ימים באילת: אף לא אחד מהם רצה לצאת לטייל בסביבה, אף לא אחד היה מעוניין לשמוע הסברים על אתרים בדרך הארוכה מתל-אביב לאילת ובחזרה, וההתנהלות שלהם בבית המלון הייתה לא הולמת. אלה היו ימים של תסכול ומפח נפש בשבילי.
• טיול בלתי נשכח: סיור הכנה לקראת טיולי פסח של תנועות הנוער, שבו הדרכתי אנשי הנהגה ומדריכים צעירים מתנועת הצופים לאורך מסלול מים אל ים (מחוף אכזיב עד הכנרת‭,(‬ מהלך ארבעה ימים יפים, נהדרים ומלאי חברותא ועניין.

 

יוסי גולדברג מרמת-גן  

• התמחות: תל-אביב-יפו.
• ותק: 18 שנים.
• הטיול הראשון: במסגרת השירות הצבאי שלי כשריונר הדרכתי את חיילי הפלוגה שלי בוואדי קלט.
• המקום הסודי: אם אגלה הוא כבר לא יהיה סודי, אבל זה נמצא ביפו.
• המקום שעוד לא היית בו: בין היתר, הר כרכום.
• השקיעה היפה ביותר: גן מדרון יפו בחזית שכונת עג'מי. ביום טוב רואים מארובות חדרה ועד למנופי נמל אשדוד. וגם בפארק חוף השרון - מהספסל המשקיף מעל מצוק הכורכר אל הים הכחול.
• הזריחה היפה ביותר: מהר צפחות ליד אילת, לאחר טיפוס עליו לפני עלות השחר, כשלמרגלותיך נוף מפרץ אילת, סיני ועבר הירדן.
• הפאשלה הגדולה ביותר: לא התעוררתי בשבת לטיול משפחות, והם ניסו להשיג אותי ולא הצליחו עד שבדרך נס עניתי לטלפון וטסתי אליהם למרגלות הכרמל. אבל הם עוד מטיילים איתי.
• המסלול הקשה ביותר: טיפוס על אחד ממורדות הר מירון בטיול משפחות - טיפוס ארוך ולא קל.
• מטייל בלתי נשכח: נער אמריקאי בן 12 שבא עם סבתו וסבו לטיול בר-מצווה, מקסים וחמוד, שהיה לו ידע רב, שאל שאלות חכמות, התלהב ורצה לדעת עוד ועוד על הארץ ועל אנשיה. הוא ריגש אותי מאוד.
• קבוצה בלתי נסבלת: קבוצה שהמרכז שלה הדגיש בפניי לפני הטיול שחבריה מאוד אינטליגנטים ושיירדו איתי לפרטים וישאלו שאלות בכל נקודה במסלול, ולבסוף המציאות טפחה על פניי.
• טיול בלתי נשכח: טיפוס לפנות בוקר למצדה בשביל הנחש, עם אותו נער אמריקאי והסבא והסבתא שלו.

 

פנינה עין-מור מירושלים  

• התמחות: ירושלים, יפו, טיולי יין וטיולי נשים.
• ותק: 15 שנים.
• הטיול הראשון: לעין-כרם במהלך המאבק שהובלתי לשימור עין-כרם.
• המקום הסודי: גג בעיר העתיקה שממנו נשקף נוף משכר, וגם: חנות ספרים בעיר העתיקה שבה אפשר לשתות הפוך, להתחכך בתיירי כל העולם ולהרגיש אווירה בינלאומית אמיתית.
• המקום שעוד לא היית בו: אצל הצוענים ברובע המוסלמי בירושלים, בשכונת באב אל-חוטה.
• השקיעה היפה ביותר: מגג ביתי בעין-כרם.

 

• הזריחה היפה ביותר: מעל הר הצופים, כשהשמש בוקעת מעל הרי עבר הירדן המזרחי, כדור אש לוהט.
• הפאשלה הגדולה ביותר: בתחילת דרכי כמורת דרך התברברתי בטרסות שבין מבדד נטופה לבין הכפר דיר-חנא ונאלצתי לפלס את הדרך המאולתרת יחד עם המטיילים.
• המסלול הקשה ביותר: הייתי עם 50 מטיילים מבוגרים מאוד בעיר העתיקה. טיילנו רגלית יום שלם, וכידוע העיר העתיקה מלאה במדרגות. זה היה חודש הרמדאן. החלטתי להימנע מלעלות חזרה לשער יפו כי המטיילים נראו לי מותשים, אלא לצאת משער האריות. אבל שם היו אלפי מתפללים מוסלמים בצפיפות רבה בדרכם להר הבית לתפילת סוף הצום. היה ברור לי שאין כל סיכוי לגרור אותם במעלה העיר העתיקה חזרה. ביקשתי מהם לא להתבלט ולא לדבר עברית בקול רם. הלכנו בכיוון ההפוך להמון, תוך שאנחנו נצמדים לקירות, והצלחנו בסופו של דבר לצאת לשער. אבל נהג האוטובוס לא הצליח להגיע למקום כי המשטרה חסמה את כל כבישי הגישה. רציתי למות. התחננתי לפני קצין המשטרה הבכיר במקום, והוא איפשר לאוטובוס להגיע וחסך להם עלייה קשה.
• מטייל בלתי נשכח: מנכ"ל שאירח את המנהל שלו מחו"ל רצה להגיע איתו לטיול שלי בעיר העתיקה בירושלים בהליקופטר משדה-דב, אבל הם לא יכלו להמריא במשך זמן רב בגלל רוח חזקה. כתוצאה מזה הסיור בעיר העתיקה התקצר. אחר כך הוא היה צריך להגיע ללשכת השר, והיו פקקים, והוא נלחץ וכל הדרך האשים אותי שבגללי הוא יאחר. אמרתי לו שאשמח לקיים לו ולמנהליו סדנה בנושא "מחשבה בוראת מציאות‭."‬ בסוף הגענו עשר דקות לפני הזמן. ואני עדיין מדריכה את כל אורחיו מחו"ל.
• קבוצה בלתי נסבלת: לא הייתה כזו.
• טיול בלתי נשכח: כשהצלחתי לפתוח את כנסיית הקבר בעשר בלילה לאורח חשוב, קתולי, שהגיע מחו"ל. זה לא דבר של מה בכך. נכנסנו משער צדדי, ופתחו עבורנו שולחן עם שוקולדים וקוניאק בלב הכנסייה. הנזירים בגלימותיהם המתנפנפות הובילו אותנו במבוכים. האורח היה נרגש מאוד. אמנם חסרו לי הצליינים שממלאים את המקום בשעות היום, אבל הביקור היה מרגש.

 

ראובן גודר מקריית-מוצקין

• התמחות: חיפה.
• ותק: 12 שנים.
• הטיול הראשון: למערב הגליל העליון.
• המקום הסודי: שרידי מערת פרוספר (למרגלות בסיס המכ"ם בסטלה מאריס בחיפה‭.(‬
• המקום שעוד לא היית בו: שרידי כנסייה עם רצפת פסיפס מעניינת בכלא מגידו.
• השקיעה היפה ביותר: מרכס כוכב הים בחיפה.
• הזריחה היפה ביותר: ממצדה.
• הפאשלה הגדולה ביותר: תקלה באוטובוס והמתנה של קרוב לארבע שעות לאוטובוס חלופי, דבר שגרם להפסקת הטיול וחזרה הביתה מבלי שביצענו את הלו"ז המתוכנן.
• הטיול הקשה ביותר: טיול בנחל דוד, היורד בסדרת מפלים מרמת המדבר, המתנשאת לגובה 200 מטר מעל פני הים, לחוף ים המלח, הנמצא בגובה כ‭400-‬ מטר מתחת לפני הים. המסלול בחלקיו העליונים של הנחל תלול ומסוכן, אבל מאפשר תצפית נפלאה על ים המוות ועל מפלים ונחלים מרהיבים.
• מטייל בלתי נשכח: במהלך טיול עם קבוצת מטיילים לקויי ראייה בירושלים נשאלתי על ידי אחד מהם: איפה בדיוק אנחנו נמצאים? הרמתי את ידו, שאחזה במקל הנחייה, וסייעתי לו לזהות באמצעות המקל את הכתובת שהייתה חקוקה מעל המשקוף. את שמחתו לא אשכח.
• קבוצה בלתי נסבלת: למזלי לא נתקלתי עד כה בקבוצה שאפשר להגדירה כבלתי נסבלת. ככלל אני משתדל בהדרכה להגיע לכל אחד מהפרטים בקבוצה. 
• טיול בלתי נשכח: כל טיול שהדרכתי במהלך 12 השנים האחרונות היה מבחינתי בלתי נשכח. כל טיול הוא "סרט אחר‭." ‬