התשובה הדתית לאומית לחרד"ל
בעד נוכחות נשית בהנהגה, נגד מאבקי "דווקא" עם צה"ל, לא חושבים שכל האמת אצלם ולומדים גם מהאקדמיה. תכירו: חוג הרבנים ותלמידות החכמים "בית הלל"
הרב אמנון בזק
פורסם: 02.02.12, 10:00
חוג חדש נולד. יותר ממאה רבנים - ובהם רבני ערים, קהילות וישיבות, וכמו כן למעלה מ-20 תלמידות חכמים, המלמדות תורה במדרשות ובמוסדות גבוהים ללימוד תורה לנשים, יתכנסו היום לייסודו של חוג "בית הלל", המבקש להשמיע קול מרכזי בעולם הציונות הדתית.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
אין זה סוד שבשנים האחרונות הציונות הדתית נעשית מגוונת יותר ויותר. בין היתר, אחד הקולות הבולטים ביותר בתוך מגוון זה נשמע מתוך ציבור המכונה "תורני" או "חרד"ל", שמבטא עמדות הקרובות לעולם החרדי ומתרחקות ממשנת הציונות הדתית הקלאסית לדורותיה. ציבור רחב שאינו מזדהה עם עמדות אלו מוצא את עצמו נבוך, ותוהה האם אכן יש גיבוי תורני-רוחני לעמדות שעליהן גדל והתחנך.
אמנם פה ושם נשמעים קולות אחרים, אך הם נתפסים לעתים כחריגים, אל מול הקול החזק והמסיבי של העמדות החדשות מבית המדרש החרדי-לאומי, ומפיהם של רבנים ותלמידי חכמים חשובים. משום כך, רבנים ותלמידות חכמים רבים חשו צורך לחזור ולגבות את משנת הציונות-הדתית הקלאסית, מתוך העוצמה שיש בקבוצה גדולה, שמאחוריה עומדים אלפים ורבבות.
לכך בדיוק הוקם "בית הלל", שמבקש להציג עמדה שונה מזו החרדית, המחלחלת גם לתוך העולם הדתי-לאומי:
מעמד האישה
אנו מאמינים בחשיבות פיתוחו של העולם הרוחני-תורני של נשים במלוא היקפו, בהעצמת האישה הדתית ובשילובה במוסדות ההנהגה השונים, כולל במועצות דתיות, במועצה למינוי דיינים ובכנסת. אנו רואים בברכה את ההתקדמות הרבה שחלה בתחום זה בדור האחרון, ומאמינים ביכולת לשלב בין תפקידן המיוחד של הנשים במסורת ישראל ובין שילובן בתוך מערכות החיים בעולם המודרני.
היחס למדינה ולמוסדותיה
מתחילת דרכה, הציונות הדתית מקיימת יחס מורכב במקצת עם המדינה ועם מוסדותיה, ובראשם הצבא ומערכת המשפט. לאורך כל השנים הצליחה הציונות הדתית לשמור על עקרונותיה מצד אחד, ועל מדינת ישראל המאוחדת מצד שני, גם כאשר הדבר לא היה פשוט. לכולנו קשה לעתים כשאנו חשים ברוח הנושבת מכיוון בית המשפט העליון או מהתקשורת, שלא תמיד מתייחסת אלינו בהגינות. קל יותר לאמץ עמדות מחמירות ולעמוד בעימות מתמיד מול המדינה, אולם מי שמכיר בערכה הרב של מדינת ישראל, מבין שלהחמיר בתחומים מסוימים פירושו להקל בתחומים אחרים.
בשנים האחרונות אנו עדים יותר ויותר לחלחולן של עמדות לעומתיות, שבמקום למצוא את המאחד, מחפשות את המפריד. דוגמה לדבר ראינו בפרשת "שירת נשים" בצבא. במקום לאמץ את הדרך שבה נהגו חיילים דתיים בכל השנים, לסמוך על יסודות הלכתיים מוצקים המתירים להישאר במקום, היו רבנים שהחמירו בנושא זה מאוד, עד כדי ביטויים של העדפת כיתת יורים על פני הישארות במקום. אנו מאמינים שאין זו הדרך, ושדרכה של תורת ישראל היא להגיע לפתרונות ברוח שבה פעל הרבצ"ר רפי פרץ, מתוך ראייה כוללת ורחבה של התמונה על כל השלכותיה.
היחס למחלוקות
כל הלומד את תורת ישראל מתרשם, שהמחלוקת היא חלק בלתי-נפרד ממנה. אנו לומדים מחכמי ישראל לדורותיהם שאין אמת אחת מוחלטת, וישנה לגיטימציה לעמדות שונות בתוך עולם ההלכה וההשקפה. אנו מבקשים לקיים שיח בתוך עולם התורה, מתוך כבוד הדדי והבנה שלא כל האמת נמצאת אצלנו, או בכל צד אחר. אנו מתחייבים לקיים דיון הוגן, מבלי להיגרר חלילה להשמצות אישיות ולטענות שלא ממן העניין, ובכך לתרום לדו-שיח פורה ומעשיר בתוך עולם הציונות הדתית.
היחס למודרנה
אנו רואים בעין יפה את ההתפתחות בתחומי הדעת השונים בעולם המודרני, תוך כדי מודעות לנקודות הבעייתיות שהן חלק בלתי-נפרד ממנו. אנו רואים חשיבות בהשתלבות בתוך העולם האקדמי, בהיכרות עם גישותיו ורעיונותיו, מתוך אמונה שגם העימותים שיש לנו מולו, חשובים כדי להעמיק את תפיסותינו המחשבתיות. איננו סוברים שבריחה והסתגרות מביאים לתוצאות טובות יותר לאורך זמן.
אנו יוצאים לדרך מתוך אמונה ותקווה, אך גם מתוך חששות וספקות. האם כולנו בשלים כחברה לקיים דו-שיח אמיי וחשוב בנושאים תורניים מבלי להיגרר לפילוג ולמתחים? האם אכן נוסיף תורה ודעת, או חלילה נרבה מחלוקת? אנו מקווים ומאמינים שנוכל לראות ברכה במעשה ידינו, ושאם ניכשל חלילה, נדע לפרוש בזמן. אנו נושאים תפילה לקב"ה שיצליח את דרכנו, ושנזכה להגדיל תורה ולהאדירה ולקדש שם שמים ברבים.