זה לא ייגמר בגיוס חרדים

חושבים שתגייסו את החרדים וגמרנו? המאבק האמיתי עוד בדרך: שחרור שירותי הדת מהחרדים. לא ייתכן שהרבנות תהפוך לסניף של "דגל התורה", שהמבקשים להתגייר ייאלצו להעמיד פני חרדים, וש"חוק צהר" יימכר תמורת "חוק עמאר"

ח"כ אורי אורבך פורסם: 09.07.12, 00:03

או-טו-טו נתניהו מפר את הברית ההיסטורית - אותה הברית שכרת מנחם בגין ב-77' עם החרדים, כשצירף אותם לממשלתו הראשונה. וכעת אני רואה את פניהם הנעלבים והמופתעים של חברי הכנסת גפני וליצמן. גפני אפילו אמר בקול נוגה שיש לו "הרהורים חדשים" לגבי השותפות עם "הליכוד", כאילו ניצבות בפני החרדים שלל אפשרויות.

 

 

עוד בערוץ היהדות - קראו:

 

סוגיית אי הגיוס של החרדים באמת מעצבנת ישראלים רבים. חלקם כבר התייאשו מהסיכוי לראות צעיר מפוניבז' בפלס"ר גולני, אבל העלבון מההשתמטות החרדית הסיטונאית קיים בלבבם של רוב הישראלים, דתיים וחילונים כאחד.

 

אנחנו רואים אלפי חרדים בריאים עובדים, משדרים, פעילים, בלי שעשו יום אחד של שירות צבאי (או לחילופין עשו יום אחד של שירות צבאי). אנחנו רואים חרדים שלא לומדים בישיבה, אבל מתראיינים בהתנשאות ובבוז נגד הרעיון לפגוע בזכות המוקנית להם מששת ימי בראשית שלא להתגייס, ואחר-כך חוזרים לבטלתם או לעיסוקיהם השונים שאינם כוללים דף גמרא אחד.

 

יש תלונה? פנו להנהלה החרדית

כל זה מעצבן, אבל בלהט חרב הבקו"ם המתהפכת על ראשיהם של האברכים, כולם שוכחים שהתמורה העיקרית שבה החרדים זוכים תמורת השותפות, איננה רק הפטור משירות צבאי. המתנה הגדולה היא המנדט לנהל את חיי הדת בישראל כרצונם.

 

צילום: AFP
הגיוס חשוב, אך לאחריו מחכה הרבנות הראשית, הגיור ושאר שירותי הדת במדינה (צילום: AFP)

 

הם "עולם התורה", הם "תורתם אומנותם", הם קובעים מי יפסוק ומה יפסוק. הם יחליטו, ברשות ובסמכות המדינה כמובן, אם רב
מסוים הוא ציוני מדי לטעמם, ואיזו כיפה יחבוש השוחט והמוהל והדיין והקברן, ואם אישה תוכל לטעון בבית דין או להספיד בבית העלמין. חיי הדת כולם הם באחריותם הבלעדית, ואין לרוב המאסיבי של דתיים ומסורתיים וחילונים מה לומר בכל הנושאים החשובים לכל היהודים. בכל תלונה בענייני דת נא לפנות להנהלה - וההנהלה היא חרדית.

 

איש אינו יודע אם בסופו של דבר אכן תופר הברית בין הליכוד לחרדים, משום שראש הממשלה נוטה לאחרונה לשנות את דעתו ממהדורה למהדורה. אבל לא על כל העוונות יכסה השירות הצבאי. צריך לשנות במהירות את המצב לפיו אם אתה רב ציוני-דתי, הסיכויים שלך להתמנות לרב עיר קלושים המה, ואין לך סיכוי להיות דיין ללא ההסכמה של החרדים מש"ס.

 

הרבנות הראשית הולכת ומידרדרת והפכה לסניף חרדי של "דגל התורה". רבניה נלחמים ברבנות הראשית עצמה, ופותחים את השערים לכל בד"צ ולכל חומרה והקפדה. עד כדי כך, שעכשיו צץ לרב מצגר רעיון להעניק "כוכבי כשרות" למלונות גם על פי קריטריונים מחמירים יותר. כאילו הרבנות היא שטיבל שנועד לשרת רק את הציבור הדתי-חרדי, ולא את כלל האוכלוסייה.

 

והגיור? אם אתה רוצה להיות יהודי דרך הרבנות, אתה צריך להעמיד פני חרדי. אלמלא התגייסות הרואית של רבני ואנשי הציונות הדתית, גם הגיור כולו היה נופל לידיים החרדו-ליטאיות. רק לאחרונה ראינו את ההתעמרות של הרבנות ברבני "צהר". באיזו אדנות הם מתייחסים לבלעדיות הקדושה שלהם להחליט מי ראוי להשיא זוגות, ומי איננו ראוי. היה צריך לפתות, להעלות קמפיין אגרסיבי ולהציע עוד חוק-הארכת-קדנציה לרב עמאר, כדי שהרבנות בחסדה תתיר לרבנים מהציונות הדתית להשיא את תלמידיהם כדת משה וישראל.

 

מאהל הפראיירים של הליכוד

ובכל זה לא אשמים החרדים (הם הרי עוד מעט מתגייסים והכל יימחל להם) - אלא הליכוד החילוני. הליכוד אוהב לחבק את המצביעים

סרוגי הכיפה שלו, הפייגלינים רוקדים על הכיסאות בוועידת המפלגה כדי שבבית אל לא יהרסו בתים אלא רק ינסרו אותם. אבל בקולות של סרוגי הכיפה האלה, שיכורי כוח מדומה, "הליכוד" מנסר יום-יום את הציונות הדתית: בערים, במושבים, בחלוקת תיקים ובכל נושא.

 

אנשי הליכוד החילונים והדתיים שבו, לא מתעניינים בזוטות של חיי הדת במדינת היהודים. זה קטן עליהם. הם הרי צריכים לנהל את המדינה, את ההתנחלויות, את השלום ואת האיום האיראני. וכך דור אחר דור מחכים הליכודניקים לפני הבחירות לקולות הדתיים, כדי להעניק אותם במתנה לחרדים מיד לאחר סגירת הקלפיות. כי הציונות הדתית היא מאהל הפראיירים של הליכוד. כי זה לא מזיז לחילונים שבחסות המדינה צומח לו ממסד דתי בדלני וקנאי, המספק שירותי דת בגרסה הכי מחמירה ומרחיקה ומדירה. נו, העיקר שהחרדים יעשו צבא.