שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המחאה החברתית 2012: חרדים, תפסו מחסה
    כך תיראה הפקת הענק של הקיץ מבית שמולי והפראיירים - החל מהקמת המאהל ועד לפסטיגל בכיכר. העם אוהב לשנוא את הדוסים, ואין לו פתרון אמיתי לגיוס החרדים - כך שזה גם לא יקרה - אבל העיקר שיהיה פה שמח. עד ספטמבר
    לדקה או שתיים נדמה היה כי המחאה החברתית של קיץ 2012 קרסה עוד לפני שהחלה. דפני ליף חיפשה גיבוי ציבורי וקיבלה משטרה. הניסיון לשחזר את ההצלחה ההיסטרית של הקיץ שעבר הפך לבדיחה. אבל אז שלף איציק שמולי, מאדריכלי המחאה, קלף מנצח: הוא הצטרף למחאת הפראיירים.

     

     

    עוד בערוץ היהדות  - קראו:

     

    בעוד ליף ניסתה להחריף את המאבק כדי שהוא יעניין מישהו, עשה שמולי צעד חכם יותר: הוא הצטרף למאבק שבאמת מעניין מישהו. עכשיו, כשהסטודנטים מתגייסים לעזרת הפראיירים, אפשר להוציא לדרך מחאה ציבורית חדשה. לפי הצהרת הכוונות שלו, יו"ר אגודת הסטודנטים הולך להפיק שוב את הלהיט הגדול של הקיץ.

     

    אח, איזה מהלך גאוני. איציק שמולי עם הקונצנזוס, במאהל הפראיירים - הלהיט הגדול של קיץ 2012 (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    אח, איזה מהלך גאוני. איציק שמולי עם הקונצנזוס, במאהל הפראיירים - הלהיט הגדול של קיץ 2012(צילום: ירון ברנר)

     

    קבלו ספוילרים: בשלב הראשון יוקמו מאהלים. אמנם בשנה שעברה זה היה ענייני יותר. כשמוחים על מחירי דירות, יש משהו חד ועוקצני בהקמת אוהלים. יש קשר בין סמל המחאה ובין מטרותיה. אבל אוהל הוא לא רק אלטרנטיבה ל-ב' (זה בית), אלא בעיקר דרך נוחה למחות לאורך זמן. יש לו נוכחות, הצלמים יודעים בדיוק לאן להגיע, ולכן האוהל יעטר גם הפעם את הלוגו של המחאה.

     

    במאמץ קופירייטרי לא רב יצליחו לקשר בין האוהל לחיילים ולאוהלה של תורה. כדי שלא לעשות קופי-פייסט למחאת השנה שעברה, יופנו הזרקורים לדיזנגוף, או לאבן גבירול. רק לא לאזור הקריה (המצלמה עוד עלולה לתפוס חיילים שיוצאים הביתה בארבע אחרי הצהריים, בזמן שבכוללים לא מכבים את האור לפני אחת בלילה).

     

    פסטיגל הפראיירים

    אחר כך יגיע שלב ההפגנות - הבילוי הקבוע של מוצ"ש יולי-אוגוסט. קהל היעד של מחאת הפראיירים גדול יותר משל המתלוננים על הדיור. אי-גיוס החרדים לא מפריע רק לבני מעמד כלכלי ספציפי, אלא לחתך רחב מאוד של העם. שתיים-שלוש הפגנות ענק, והמחאה עולה על הגל. הרי "העם" הוא זה שנאבק פה, לא חבורה של צעירים בני עשרים פלוס.

     

    היכונו לאירועי מוצ"ש יולי-אוגוסט (חרדים, כנסו לבונקר) (צילום: בן קלמר) (צילום: בן קלמר)
    היכונו לאירועי מוצ"ש יולי-אוגוסט (חרדים, כנסו לבונקר)(צילום: בן קלמר)

     

    "העם דורש שוויון בנטל". אין לו מושג, לעם, איך לעשות את זה; אין לו רעיונות איך להתמודד עם הבעיות שתקעו את ועדת פלסנר, הוא לא יודע משהו שהם לא יודעים. באותה מידה שהרעיונות שכבר הוצעו בעבר התגלו כבלתי יעילים, או בלתי ניתנים ליישום, או סתם לא חכמים - גם הרעיונות שיופיעו בתמצות על שלטים מנייר לא יפתרו את הבעיה. אבל עכשיו זה הציבור. זה העם. אלה אלפי אנשים שדוחפים את האף לסוגיה שהם בכלל לא מבינים בה.

     

    עם ההפגנות יבואו הסלבס. עם כל הכבוד לעם, הסלבס מושכים יותר, וכשהם יצטרפו בהמוניהם – המחאה תתעצם באופן משמעותי. אף אחד הרי לא באמת מצפה מ"העם" להגיע להפגנה שלא מופיעים בה חמישה זמרים לפחות. כאילו, מה הם יעשו במשך כל הזמן הזה בכיכר? אחד-אחד יקומו אמני ישראל ויתגייסו למאבק. וגם אם המגה-סטארים לא עלו על מדים מאז התחפושת בפורים בגיל 8, "העם" יעבור על זה בשתיקה – כי זה בכלל לא קשור. הרי המחאה פה איננה נגד משתמטים, אלא נגד חרדים.

     

    מי שיעז לא להתבטא נגד החרדים, יספוג סנקציות אישיות. מי שיוצא מהקונצנזוס, יוצא מהפלייליסט. כך שאם מישהו לא השתכנע עד שלב זה, זמרי ישראל ישכנעו אותו סופית: זאת בושה וחרפה שיש אנשים שלומדים בישיבה, בזמן שאנחנו חרפנו את נפשנו במשך שלוש שנים, דקה אחר דקה, עם כל הל-ל-ל-להקה.

     

    הכו בחרדים בכל הכוח

    לאחר מכן, ודווקא בשיא ההצלחה, אנשיו של איציק שמולי ייקלעו לשלב הפחות נחמד מבחינתם: שלב ההסברים הרציניים. הם יידרשו להסביר כיצד לשיטתם אמורה ממשלת ישראל לשלוח את כל המגזר החרדי לבקו"ם בעל כורחו. מה התוכנית שלהם. כיצד נמנעים ממלחמת אחים ומשסעים בלתי ניתנים לאיחוי בחברה הישראלית, אם זו מעניינת אותם בכלל.

     

    זה יהיה קצת מטריד בהתחלה, אבל עד מהרה הם יחזרו להשתמש בטריקים דאשתקד. הם יהיו מספיק פופולריים בשביל להדוף את השאלות, לסובב את המיקרופון לצד הנגדי - ולדרוש מהממשלה את התשובות. שהם ישברו את הראש.

     

    וכשהגל יסחף את המדינה, יגיע שלב איבוד השליטה. כשם שהמחאה החברתית הפכה להפגנה-לא-חשוב-על-מה, וכל נושא שאפשר להצמיד לו את התגית "חברתי" צורף לקמפיין - ייכנסו גם עכשיו כל מיני סיפורים לא קשורים: יתקפו את החרדים על אפליית תלמידים מזרחיים, יעלו באוב את הדרת הנשים, יצביעו על קשר הדוק בין מצוקת הגיוס לצה"ל ובין הכיבוש, הכל הולך.

     

    המחאה תצא מפרופורציות, אבל העיקר שמעניין פה בלילות הקיץ החמים. אז מה אם כבר היינו בסרט הזה? גם ראינו פעמיים את ספרד מניפה גביע בכדורגל, וזה לא מנע מאף אחד לצפות בה כשהיא עושה זאת בפעם השלישית. אם יש אקשן, יש אש ויש מכות, אז יאללה בלגן, ובפרט שהקורבן חביב וקל לעיכול: הדוסים.

     

    לעבוד עם השכל, לא עם המגאפון

    הגשם הראשון יירד, סמסטר החורף ייצא לדרך, ושמולי יסגור את הבסטה. אולי הוא יעשה זאת עוד לפני כן, אם האולימפיאדה תהיה מספיק אטרקטיבית. מארגני המחאה ישמחו על ההצלחה המטורפת, או שמא דווקא יתאכזבו על כך שלא הצליחו להפיל את נתניהו, אבל דבר אחד בטוח – הם לא יגרמו לאף חרדי להתגייס.

     

    שום גיוס חרדים לא ייצא מהמחאה הזאת. בשנה שעברה עוד הייתה טיפת היגיון במחשבה
    שרעש וצלצולים ישנו משהו, אבל בסוגיה הנוכחית – מחאה ססגונית וקולנית לא תעזור בגרוש. דילמת גיוס החרדים כבדה ועמוקה מכדי שמאבק פופוליסטי יפתור אותה. מי שחושב שאם הוא יצעק נורא חזק, ויגייס את התקשורת ואת דעת הקהל לעזרתו, אז כל הבעיה תעלם כלא הייתה – בכלל לא מבין על מה הדיון.

     

    אם שמולי באמת רוצה שוויון בנטל, שיפעל בהיגיון. שיעבוד עם השכל ולא עם המגאפון. אחרת, הסטודנטים יעשו את אותה טעות שעושים בימים אלה חברי קדימה: ממשברים עמוקים לא יוצאים בעזרת סנקציות. ככה זה, לא מצילים פצוע אנוש בעזרת תחבושת וחצי. אי אפשר לשים פלסנר וזהו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלי אלגרט
    יהיה לו קהל גם השנה. שמולי
    צילום: אלי אלגרט
    העם רוצה לצעוק על חרדים
    צילום: בני דויטש
    מומלצים