<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו >>
הכל על פורים בפרויקט מיוחד:
יש חוקרים הקושרים את מנהג התחפושות להשערה ההיסטורית, שלפיה רבים מגויי שושן ניסו להתחפש ליהודים בעקבות הקרבות שנלחמו נגדם מרדכי וחבריו, כפי שמתואר בפסוק מתוך מגילת אסתר: "רבים מעמי הארץ מתייהדים כי נפל פחד היהודים עליהם".
אחרים סבורים כי מקור המנהג דווקא בפסטיבלים שונים באירופה הקלאסית, שבהם נהגו המשתתפים להתחפש, והיהודים ביקשו להתחקות אחרי אורח מהנה זה, וניצלו לשם כך את חג הפורים.
האמת היא שלא רק בפורים נוהג עם ישראל להתחפש. גם ביום הכיפורים נוהג העם ללבוש לבן כדי להידמות למלאכים. לכאורה, קשה למצוא שני ימים שונים כל כך זה מזה כמו שני המועדים האלה. האחד, יום מחילת העוונות, יום של דין וחשבון נפש אישי ולאומי, הספוג בקדושה ובכובד ראש, ואילו השני - יום חג שמח ועליז, "מסכות ורעשנים ,שירים וריקודים".
בספרי הסוד נרמז הקשר הנסתר בין שני המועדים. בתיקוני הזוהר נכתב כי כיפורים הוא כ-פורים, כלומר כמו פורים. אך במה מצאו חכמינו דמיון בין שני המועדים הללו ?
אחת מנקודות הדמיון, כאמור, היא התחפושת. ביום הכפורים אנו מתחפשים, ומביעים בכך את הפער שבין העומק הנפשי שאליו אנו שייכים בנשמתנו, ובין הההתנהגות המעשית-היומיומית שלנו. אנו מתחפשים למלאכים כמבקשים לומר כמה היינו רוצים לחיות תמיד בטהרה על-אנושית, אך עם זאת, אנחנו גם מכירים בהיותנו בני אדם. במשך יום אחד בשנה אנחנו מספרים על המקום שאליו נשמתנו כוספת, אבל יודעים כי המרחק בין עולם המעשה ובין משאת הנפש, הוא בלתי ניתן לגישור.
התחפושת של פורים מאפשרת לנו לומר את אשר לבנו ללא מורא, אך למעשה מכוונת אותנו להסיר את מסכות היומיום שלנו, כדי שנחיה באופן כן ואמיתי יותר, בשאר ימי השנה.