שתף קטע נבחר

 

פורים: מה חוגגים - ומדוע?

תחפושות, רעשנים, שירים וריקודים, וגם הרבה אלכוהול שנשפך בפורים - אבל על מה השמחה הגדולה? ולמה העובדה שאנחנו חיים היום בארץ ישראל הופכת את הכל למסובך יותר? מה שלא ידעתם על החג שמסתיר צער מאחורי העליזות

פורים הוא חג ההודיה על נס ההצלה שנעשה לעם ישראל בימי גלות פרס. זהו החג היחיד שנקבע בעידן ובהקשר של גלות, והדבר ניכר באופיו של החג. הרבה עליצות, תחפושות ושכרות, שבמידה מסוימת גם מחפות על עוגמת נפש: בסופו של דבר, גם אחרי ההצלה, נותרו היהודים בגלות, כשהם נתונים לחסדיהם של שליטים זרים ולגחמותיהם של אנשי החצר והשרים המקיפים אותם.

 

<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו >>

 

הכל על פורים  בפרויקט מיוחד:

אחרי פורים נסיר את המסכות/ הרב דוד סתיו

 

אבל "פורים לנו נשכח את הכל", ואנו מתמקדים בהיבטים החיוביים והשמחים של הישועה, של הידוק הרעוּת הפנימית בין היהודים, של האפשרות לבטוח בה' בכל מצב, ומתעלמים ושוכחים את צער הגלות.

 

פורים ארץ-ישראלי הוא חג מורכב יותר, כי הוא מציין גם את "איילת השחר" – ראשית גאולתם של ישראל המבצבצת ועולה. ימי אחשורוש בפרס הם גם הימים שבהם מתחילה במקביל "שיבת ציון" בארץ ישראל. בארץ ישראל מתרקם והולך הפתרון הגדול למצוקת הגלות – כינונה המחודש של מדינה יהודית בארץ אבותינו.

 

ארבעת המ"מים (ואין קשר לפייסבוק)

בסיומו של סיפור הפורים במגילת אסתר, מופיעות המצוות של המועד, שנקבעו לדורות:

 

"עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ. וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים, לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים.

 

"וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם... קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם" (אסתר ט', י"ט-כ"ח).

 

ארבע מצוות אם כן בפורים, הנקראות ארבע המ"מים:

 

מקרא מגילה: חובה לשמוע את קריאת המגילה, הנקראת ברוב עם, בערב ובבוקר.

 

 

משתה ושמחה: חובה להרבות באכילה ובשתייה ביום זה, ובמשך היום לקיים לפחות סעודה אחת נכבדה עם משתה יין.

 

משלוח מנות: חובה לשלוח שתי מנות (של מזון או משקה, ראוי לאכילה ולשתייה) במהלך יום הפורים, לפחות ליהודי אחד או אחת.

 

מתנות לאביונים: חובה לשלוח שתי מתנות, דבר מאכל או משתה או כסף, לשני עניים נזקקים.

 

  • כל הלכות החג ומנהגיו - כאן

פורסם לראשונה 22/02/2013 04:04

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים