פורים ונהנים: כל הגאדג'טים השווים לחג
(צילום: סטס קופולו)
פורים הוא החג היחיד שיש לו שני מועדים, וכך נקבע כבר במגילה: תושבי הערים הפרוזות חגגו בי"ד באדר, ותושבי שושן הבירה חגגו בט"ו. לדורות נקבע כי כל הערים שהיו "מוקפות חומה מימי יהושע בן נון" – יקראו כמו העיר שושן, ביום חמישה-עשר (ט"ו), וזאת כדי לחלוק כבוד לירושלים ועריה העתיקות של ארץ ישראל, שלא תהיינה במעמד פחוּת מעיר הבירה הפרסית שושן. שושן הבירה עומדת בחורבנה כבר שנים רבות, אבל בירושלים עדיין קוראים את המגילה בחמישה-עשר לחודש אדר.
- הצטרפו לקריאת המגילה בשידור חי ב-ynet: יום ד', 20:30. יום ה', 18:30
במספר ערים ברחבי הארץ נוהגים המדקדקים שני ימי פורים, מחמת הספק: שמא העיר היא מן הערים "המוקפות חומה מימי יהושע בן נון". יש נוהגים כך בחברון ובטבריה, ויש הנוהגים כך גם בעכו, בלוד, ועוד. אולם המנהג הרווח הוא לקיים פורים בי"ד גם בערים אלה.
השנה חל י"ד אדר – חג הפורים – ביום חמישי (מתחיל הערב, יום ד'), ושושן פורים (שנחגג בעיקר בירושלים ובערים המוקפות חומה) – בשישי (החל מיום ה' בערב). הירושלמים יצטרכו להקדים את סעודת הפורים, בגלל השבת.
רבני צהר יזמו עם רשת "אור תורה סטון" אירועי מגילה בכ-600 מוקדים ביותר מ-200 ישובים ברחבי הארץ. ynet יעביר בשידור חי את קריאת המגילה, בשעה 20:30, מבית הכנסת הבינלאומי בתל אביב "בית אל", ומחר (יום ה') ב-18:30, ממרכז מורשת בגין בירושלים.
פורים סימן את תחילתה של המגפה, ופרויקט "מגילה בקהילה" מתקיים זו השנה ה-12, והשנה – לאור השיפור במצב התחלואה – חוזרים אירועי הפורים לבתי הכנסת עצמם, לאחר הקריאות בשטחים פתוחים ותחת מגבלות וסגר בפורים התשפ"א (2021).
עם זאת, ונוכח העלייה בתחלואה בימים אלה, מבקש הרב דוד סתיו, רב היישוב שוהם ויו"ר ארגון רבני "צהר", כי "במקומות שבהם יש קהל גדול ובית כנסת צפוף, מומלץ לעודד את המשפחות עם ילדים שאינם מחוסנים לקרוא בחוץ". כמו כן, יש להקפיד על עטיית מסכות. ניתן להוריד את מגילת אסתר כאן.
וכך תחגגו את פורים
בפורים יש לקיים ארבע מצוות, המוכרות לכל ילד בגן (דתי) כ"ארבעת המ"מים": מקרא מגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות ומשתה ושמחה (ארוחת חג המלווה בשתיית יין).
קריאת המגילה
כאמור, את המגילה קוראים בלילה וביום. אין להפסיק בדיבור עד סוף הקריאה, וצריך לשמוע את כל המילים, ואם חיסר מילה – לא יצא ידי חובה, וצריך להשלימה בקריאה בעצמו, ועדיף לעשות זאת ממגילה כשרה. צריך לחנך ילדים לשמוע את קריאת המגילה, ובכלל זה את הדין של שמיעת כל המגילה, ולא להרעיש באמצע. לכן ילדים שאינם מבינים זאת – אין להביאם לקריאה.
קריאת המגילה היא המצווה העיקרית של פרסום הנס בפורים, ויש להעדיף לקיימה בהידור על פני מנהגים אחרים החשובים פחות. מי שהחמיצו את הקריאה בציבור, יכולים בדיעבד לצאת ידי חובה בקריאה ממגילת קלף כשרה.
חולים: הרב יוסף צבי רימון, רב המרכז האקדמי לב וראש עמותות "סולמות" ו"לאופק", פסק כי "ניתן לשמוע מגילה גם כאשר הדלת סגורה, או כשיש ניילון דבוק על הדלת. חולה או מי שנמצא בבידוד וברשותו מגילה כשרה, יכול מעיקר הדין לקרוא אותה גם ביחידות בברכה".
שמיעת מגילה בזום: "לכתחילה יש לשמוע מגילה ישירות מהקורא", פסק הרב רימון. "אם אין אפשרות לשמוע בצורה ישירה, ניתן לשמוע מגילה באמצעות הזום, אבל השומע יחזיק מגילה ויקרא בלחש עם הקורא (אך ישמיע לאוזנו), ויברך בעצמו לפני הקריאה (אך לא אחריה).
"אם אין כל אפשרות אחרת, ניתן לצאת ידי חובת מגילה על ידי שמיעתה בזום, גם כאשר לשומע אין כלל מגילה, ובוודאי במציאות של הקורונה. לכן טוב שבתי הכנסת ישדרו קריאה בזום לחברי הקהילה. אם אין אפשרות כזו, יכול אחד לקרוא לחברו בזום אפילו ללא מניין (ואם הקורא כבר יצא ידי חובה לפני כן, יקרא בלי ברכות)".
נשים בקריאת המגילה: הנשים חייבות במגילה בלילה וביום כמו הגברים, שאף הן היו באותו הנס, ויש מקומות שנשים קוראות לנשים. אם קוראים עבור נשים בלבד, מברכים "לשמוע מקרא מגילה".
מנהג "הכאת" המן: פסיכולוגים יפרשו שהאגרסיות של היהודים כנגד אויביהם עברו סובלימציה – עידון – ותורגמו מאלימות של ממש לטקס הסמלי של הכאת המן בעת קריאת מגילה. הרמ"א מדגיש שאין לזלזל במנהג זה – להכות את המן בהרעשת רעשנים וכל כלי מהומה, כל אימת שמזכירים את שמו בקריאת המגילה.
יש 54 אזכורים של המן במגילה, והידור במנהג זה עלול לפגוע קשות בסבלנות של הקהל, בעור התוף של חלק מן המתפללים ובמערכת העצבים של אחרים. לכן צריך להשתדל לקיים את המנהג הזה מתוך התחשבות בכלל הציבור, למגדול ועד קטן, טף וזקן ביום אחד. הדבר נוגע לסוג כלי ההרעשה, משך ההרעשה, ולעוצמת השימוש בו.
הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר וראש צוות החדשו"ת של ynet, מסביר כי "במנהג זה נגרמים קלקולים רבים: אין מצליחים לשמוע את כל מילות המגילה בגלל הרעש, מזלזלים בקדושת בית הכנסת, ולפעמים אף מזיקים לרכוש. הרעש גורם צער רב לרבים מהמתפללים, עד שיש כאלה שמעדיפים להתפלל במניין קטן ולא לבוא לבית הכנסת. לכן יש קהילות שהחליטו לבטל מנהג זה לחלוטין, ונראה שמנהגם עדיף".
מתנות לאביונים
עוד מצווה של קירוב לבבות בפורים שקיבלו עליהם היהודים אשר בכל מלכות אחשוורוש, ואחריהם כל הדורות. צריך לשלוח לפחות שתי מתנות לשני אביונים, אחת לכל אחד. אפשר לשלוח מזון ואפשר לשלוח כסף. שיעור המתנה הוא לפחות שתי פרוטות לשני עניים (מתנה אחת לכל עני). אבל עדיף להרבות במתנות לעניים, מלהרבות סעודתו ומשלוח מנות לחברים. צריך לתת את המתנות בפורים, בו בַיום (עד לשקיעת החמה), ולא לפני כן, ואפשר לעשות זאת על ידי שליח. אם לא מצא אפשרות בפורים, יפריש הכסף ויתנו אחרי פורים.
לא תמיד מזומן לנו אביון של ממש בפורים, ולכן כדאי להעביר מראש תרומה לגבאי צדקה או לאחד מארגוני החסד, שמתחייבים להעביר ביום הפורים עצמו את התרומה לאביונים. כל אחד ואחת מבני הבית שמעל גיל מצוות חייב במתנות לאביונים.
משתה ושמחה
זמן הסעודה הוא דווקא ביום. יש לאכול לכתחילה פת ובשר ולשתות יין. נהוג לקיים את הסעודה אחרי תפילת מנחה, משום החשש שמא ישתכר בסעודה ולא יוכל להתפלל. השנה בירושלים, מכיוון שפורים חל ביום שישי, עדיף לקיים את הסעודה בבוקר ודווקא עד חצות היום, בשעה 11:47 בבוקר (יש מנהג נוסף: מקיימים את הסעודה כרגיל אחר הצהריים, ומפסיקים, מקדשים ומתחילים את סעודת השבת. אבל הדבר מסובך, ולכן עדיף לנהוג כמו שכתבנו).
שתיית יין: צריך להרבות בשתיית יין בפורים, ואפשר לקיים זאת בסעודה. לדעת הרמב"ם, מקיימים מצוות "עד דלא ידע" על ידי שינה הבאה בעקבות שתיית יין מרובה מהרגלו. ולדעות רבות, במקום שיש חשש שהשתייה תביא לידי זלזול במצוות או לקלות ראש – אין לשתות.
משלוח מנות
במגילה מסופר שהיהודים קיבלו עליהם לשלוח מנות איש לרעהו. החובה המינימלית – לשלוח שתי מנות לאדם אחד. אפשר לצאת ידי חובה בלחמנייה ושוקו, או אוזני המן ובקבוק יין. כל אחד ואחת מבני הבית שמעל גיל מצוות, חייב במשלוח מנות אחד.
גם מצווה זו נוהגת דווקא ביום. בכל הארץ – ביום חמישי, ובירושלים והערים המוקפות חומה – ביום שישי. נוהגים שאישה תשלח לחברתה ואיש לחברו, ויש נוהגים לשלוח על ידי שליח, ואפשר גם כן על ידי ילד קטן. גם ילדים בני מצוות צריכים לשלוח לחבריהם. אבֵלים שולחים לאחרים, אבל אין שולחים להם (ויש מקילים בזה), ומותר לשלוח לבני משפחתם.
בני ישראל מחבבים מצווה זו עד מאוד, והפולקלור היהודי, מימי התלמוד ועד ימינו, משופע במעשיות על משלוחי מנות רבים, שונים ומשונים ששלחו יהודים אלה לאלה. בשל הקורונה שעדיין פה, אפשר ורצוי להסתפק בעיקר ההלכה, כלומר, לתת שתי מנות לאיש אחד.
חולי קורונה: הרב רימון אומר כי "ניתן לתת כסף לשליח לפני פורים או בפורים עצמו, כדי שיקנה בו מנות, ובפורים השליח ייתן את המנות, וכך צריך לנהוג חולה קורונה או מי שנמצא בבידוד. ניתן גם להתקשר לשליח (או להזמין באינטרנט) ולשלם לו מראש, או אונליין, כדי שיביא לפלוני משלוח מנות בפורים. בשל הקורונה ההמלצה היא לתת במשלוח המנות מאכלים ארוזים ולא ביתיים".
מנהגי החג
רבים ומגוונים הם מנהגי העדות בפורים, בכל חלקיו של החג. נמנה רק את העיקריים שבהם:
תחפושות: למה מתחפשים? שאלה טובה, ואין לכך מקורות עתיקים, לא במגילה ולא במשנה ובתלמודים. נראה שהמנהג אומץ אי-שם בימי הביניים, בהשפעת קרנבלים וחגים דומים לפורים שנהגו בעמים השכנים. היו חכמים שהתנגדו מאוד למנהג זה, אך אחרים יצאו בעוז להגן על המסורת המקובלת. נהוג לתלות את מנהג ההתחפשות בפסוק "ורבים מעמי הארץ מתייהדים כי נפל פחד היהודים עליהם", כאשר מפרשים "מתייהדים" במובן של מתחפשים ליהודים, ולא מתגיירים ממש.
בחסידות הציעו טעמים עמוקים לרעיון התחפושת, המאפשרת לאדם להעלים את ה"פוזה" הרגילה שלו, ולחשוף יותר את הכנות הפנימית שלו. רעיון שהולך שלוב זרוע עם השתייה היתירה, שאף היא משחררת את האדם ממעצורים – ויש לקוות שמאפשרת לו לחשוף פנימיות עמוקה וערכית.
והעיקר: התחפושות מרבות שמחה, לקטנים ולגדולים – וזה הלוא עיקר עניינו של היום. לכן כדאי שבחירת התחפושת ולבישתה ייעשו מתוך שמחה וחדווה, ולא יהפכו למעמסה על הילדים ועל ההורים, ויהפכו את פורים מיום שמחה וצהלה – לעוגמת נפש ודמעות.
בארי אבידן, כוריאוגרף ומעצב תלבושות למחול, עיצב השנה עבור הציבור הדתי והחרדי את "ברוך מרדכי" – סדרת התחפושות כוללת את הכהן הגדול, אדמו"ר, חסיד, יוסף הצדיק, מרן הרב עובדיה יוסף, ורחל אמנו.
בחברת "שושי זוהר" החליטו שלא לפתח תחפושות חדשות לשוק הדתי-חרדי שממילא מאופיין בשמרנות וממשיכים לשווק את הקלאסיקות – שרה אמנו, משה רבנו, אהרון הכהן, אברהם אבינו, יוסף בכתונת הפסים, דוד המלך ושלמה המלך.
גם מי שאיננו מתחפש, נוהג ללבוש בגדי שבת ולשמוח בפורים על ידי בדחנות וליצנות. צריך להיזהר שלא להיכשל בעניינים אלה, כגון הלבנת פנים והעלבת הזולת מתוך שמחה, ושלא לזלזל בדברי תורה. הספרדים מחמירים שלא ילבשו גברים בגדי נשים, אף שהם לתחפושות.
בתפילות ובברכת המזון מוסיפים את תפילת "על הניסים", ואם שכחו אין חוזרים. על הפסוק "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר" אמרו חכמים, כי "אורה" זו תורה. לכן ראוי לעסוק בדברי תורה ביום זה, ובעיקר בסעודת פורים.
פורסם לראשונה: 17:02, 25.02.21
