יצאנו אט: לטייל עם השירים של אריק

אומרים שאריק איינשטיין הוא "הפסקול של ארץ ישראל". ולמרות שלא יצא מסביבת התה והספרים הישנים, הוא לקח אותנו בשיריו אל מקומות ונופים שיישארו איתנו תמיד כשנשמע אותו. טיול אל ארץ ישראל הישנה והטובה

"למה זה אני עצוב כל כך ארץ ישראל", כתב אריק איינשטיין שהלך אמש (ד') לעולמו. אנו עצובים כי גם בנו משהו מת, משהו השתנה בארץ ישראל שאריק שר עליה וכל כך סימל אותה.

 

האיש שהיווה את תמצית הישראליות היפה כבר לא ישיר על "ביתי אל מול גולן", על "העיר הלבנה" או את "שיר העמק".

 

>> עוד טיול עם השירים: חיים חפר והמקומות בשיריו

 

ולחשוב שכל מה שאנחנו אוהבים בארץ הזו היה קיים באיש הזה: צניעות, חוש הומור, מוזיקה וטוב לב. וגם אם לא יצא יותר מדי מסביבת התה והספרים הישנים, הוא טייל בה לא מעט בעזרת השירים ששר, וכך גם אנחנו. אז הנה מקבץ של המקומות שאריק שר עליהם. "הפסקול של ארץ ישראל", כבר אמר מישהו.

 

בית הערבה

השיר נכתב לזכר אביו של שמוליק קראוס, שגם הלחין אותו, שהיה פעיל בהקמת קיבוץ בית הערבה בצפון ים המלח ב-1938. המילים נכתבו על ידי חיים חפר ועמוס קינן, ואריק מיטיב לבטא את השממה שבה שכן הקיבוץ ואת התנאים הקשים שבהם חיו חלוצי המדבר: "פיסת מדבר צרובה בארץ חרבה".

 

 

אגדת דשא

השיר שנכתב על הווי הקיבוצים בארץ, מתייחס ישירות לקיבוץ משמרות - קיבוצם של מאיר אריאל ושלום חנוך - שגם כתבו והלחינו את השיר הזה.

 

דני חנוך פנה לאחיו, במטרה שיכתוב לו שיר על החיים בקיבוץ בסגנון "יצאנו אט" של חיים חפר (שגם אותו שר אריק). וכך יצא ששלום, בהיותו בן 15, הלחין את השיר של מאיר אריאל על ערב קיצי בקיבוץ, שבו "יש ערימה של חבר'ה על הדשא", שלאט לאט מתפזרים עד שנשארים רק היא והוא.

 

 

הבלדה על יואל משה סלומון

השיר שהכי מאופיין עם העיר פתח תקווה, מספר בעצם את תולדותיה קניית אדמות מלבס בשנת תרל"ח - 1878. את השיר על "אם המושבות" כתב יורם טהרלב והלחין שלום חנוך, שבו הסיפור על יואל משה סלומון, עיתונאי ירושלמי שהיה גם בין מייסדי שכונת נחלת שבעה בעיר הקודש.

 

סלומון, שהיה איש חזון שראה את הנולד, ביקש לרכוש את השטח הביצתי למרות שד"ר מזרקי, שבא לבחון את השטח מבחינה בריאותית, אמר: "אם ציפורים אינן נראות המוות פה מולך". אך סלומון התעקש ונשאר לאחוז בקרקע, ויש אומרים כי עד היום, לאורך הירקון, הציפורים שרות על יואל משה סלומון.

 

 

ואולי

שירה המפורסם של רחל המשוררת נכתב, איך לא, על הכנרת ב-1927. השיר פורסם בעיתון "דבר" לאחר שנכתב ב"גלותה" של רחל בתל אביב, שבה גרה עקב מחלתה.

 

עם זאת, השיר מתאר את געגועיה לחצר כנרת וחבריה ולימיה כחלוצה בת העלייה השנייה - ימים של בניין הארץ, חרישה בשדותיה והקמת ישובים. "של כנרת שלי, הוי כנרת שלי, ההיית או חלמתי חלום".

 

 

ערב מול הגלעד

השיר השקט הזה נכתב ב-1938 על-ידי לאה גולדברג והוקדש לילדי קיבוץ אפיקים שבעמק הירדן - קיבוץ ששוכן מול הרי הגלעד בירדן.

 

קיימים מספר ביצועים לשיר הזה, ביניהם של עוד אריק (סיני), שהפך למעין שיר ערש ישראלי קלאסי: "והנביא הגלעדי יורד דומם אל הבקעה לחזות בשנת הילדים".

 

 

אני ואתה

שיר התמימות והאופטימיות הזה נכתב על-ידי אריק, ובו הקריאה הנאיבית לשנות את העולם, גם אם הוא לא הראשון שקורא לכך. השיר נכנס כחלק משירי האלבום "בדשא אצל אביגדור" שיצא ב-1971.

 

אותו אביגדור הוא אביגדור צברי, שלו היה צריף בחוף מציצים בתל אביב ואליו היו הולכים אריק ושאר חבריו מ"לול" כדי להיפגש. גם מיקי גבריאלוב, מלחין השיר והאלבום, נהג לפקוד את המקום עם אריק. את עטיפת האלבום צילמה אשתו לשעבר של אריק, אלונה איינשטיין, ובו נראים אריק, מיקי וכמובן הצריף.

 

 

זה לא בדיוק געגוע

ואם כבר תל אביב, "קולנוע עדן", "שדרות קק"ל", "ניחוח של ים" ושאר אלמנטים תל אביביים מופעים בשיר הנוסטלגי שכתב אריק והלחין יהודה פוליקר על העיר הלבנה.

 

"מגרש עמיקם" הוא מגרש הכדורסל שעליו נערך הדרבי הראשון בין מכבי להפועל תל אביב, וכידוע אריק היה אוהד שרוף של האדומים, ושדרות קק"ל הן שדרות בן-גוריון כיום, שבהן היה ביתו של "הזקן. "זה לא בדיוק געגוע, זה סתם נעים להיזכר". אז זהו, שזה דווקא כן געגוע.

 

 

עין גדי

השיר על נווה המדבר נכתב על-ידי איתן פרץ והולחן על-ידי והמלחין המכונה ש. דיבון, לאחר ששירתו שירות לאומי בקיבוץ שהוקם ב-1959.

 

פרץ, קיבוצניק מדגניה א', כתב את השיר ליד המעיין של עין גדי, לאחר שהתאהב במקום והראה אותו לחברו שהלחין אותו בו במקום. במסיבת הסיום של השירות בקיבוץ הדרומי, הושמע השיר בפעם הראשונה והשאר היסטוריה.

 

 

ארץ ישראל

ואי אפשר שלא לסיים בתמצית שיריו של אריק איינשטיין. שיר אהבה לארץ ("כמה שאני אוהב אותך ארץ ישראל") שמספר את סיפורה, על החייל ששומר על גבולותיה בלילה ועל בית שנבנה על מה שפעם היה רק חול.

 

הפזמון בשיר, שהלחין שמוליק קראוס, מכיל ביטוי מספר ישעיהו כ"א/11: "שומר מה מליל", שגם שורבב ל"שיר השומר".

 

ואנחנו תקווה שישמרו עליך, אריק. אנחנו, מצידנו, מבטיחים לשמור על השירים.