הומואים דתיים: המגזר מחבק, המנהיגות מתעלמת

הציבור הדתי כבר יודע שהומואים ולסביות הם חלק מהקהילה הדתית. זו לא תופעה מוכחשת, ואיש לא מגלה אותם לתל אביב. אבל שמישהו יספר למנהיגים שעליהם לדאוג להומואים הדתיים, בדיוק כפי שהם דואגים למסורבות גט, למועמדים לגיור ולחיילים הדתיים

לשאלה הקבועה: אז איך היה לכם בשבת, הייתה לאמא שלי תשובה מפתיעה. הם ביקרו בבית חברים, שחגגו מסיבה להולדת נכדתם, בחברת שתי אימותיה. כן, שתי אימותיה. בקהילה הדתית הקטנה הצפונית, התקיימה מסיבה לבת של אמהות לסביות, והשמיים לא נפלו. החברים באו לבקר, הביאו מתנה, ונישקו את הסבתא על שתי הלחיים.

 

 <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

 

באותה קהילה גדלה גם אחותו של אחד המועמדים הדתיים לכנסת, המתנגד לנישואי גייז, בעוד שאחותו נשואה לאישה. ואין בגדר הדברים כאן רכילות, אלא שיקוף הפערים בין המציאות היומיומית, ובין האופן שבו נתפסת ההנהגה הדתית בתקשורת, כאויבת הקהילה הלהט"בית.

 

עוד דעות בערוץ היהדות - קראו:

• אני גרושה דתייה. אל תפחדו להביט לי בעיניים/ חגית רודריגז גרסייה
• חלום שנשבר: הרב פרומן היה בוכה על זה/ הרבנית הדסה פרומן
• עניין של בחירה: אין דבר כזה "יהודי"/ רוחמה וייס 

 

צריך וחשוב להבהיר: הומואים ולסביות הם כבר חלק מהקהילה במגזר הדתי. "מהקהילה" – כלומר הדתית. זו כבר לא תופעה מוכחשת, איש לא מגְלה אותם לתל אביב, הם משתתפים בארוחות שבת רווקיות, מתפללים בבית הכנסת, ומקיימים את כל החובות והזכויות של חברי קהילה. ובעצם, למה לא?

 

הסטטיסטיקה לא מדלגת על אף מגזר

נהוג לספר על ראש ישיבת הסדר בצפון, שענה לכלה מאוכזבת על השאלה "למה לא סיפרת לי שבעלי,

התלמיד שלך, הוא הומו?" כך: "את יודעת כמה כאלה יש לי בישיבה? אנחנו לא מספרים, ולא הורסים להם את הסיכוי להתחתן".

 

ובכן, סיפור כזה כבר לא יכול להתקיים במציאות הדתית-לאומית החדשה. המאבק הגאה הגיע לפני עשור ומחצה אל הכיכר המרכזית של המגזר, בזכות פעילות של ארגוני נוער דתי גאה כמו הו"ד, "כמוך", ו"בת קול" - גם אל העיתונות המגזרית, השו"תים, הסדרה "סרוגים", אל הספרות, ואל קודש הקודשים ממש - בית הכנסת.

 

יש הבנה שאי אפשר להתעלם מנוכחותם של בעלי נטיות הומוסקסואליות, ולמצוא מענה לפחות חלקי לדיסוננס שהם חיים בו בין חיי התורה, והדחף הטבעי. רבים במגזר כבר לא רואים בהם חולים, או מסכנים, או סוטים. הולכת ומחלחלת ההבנה, שיש כל מיני סוגים של משיכה ונטיות זוגיות בקרב בני האדם, והסטטיסטיקה לא מדלגת על אף מגזר.

 

מנהיגים, עכשיו תורכם

ולכן, מה שמשתקף בעמדות של נבחרי הציונות הדתית וההנהגה הדתית באמצעי התקשורת, הוא מצג תיאורטי

בלבד. אין להם אפשרות לבוא ולהצהיר: "אוקיי. זה בסדר מבחינתי ששני גברים או שתי נשים יתחתנו". הם לא יכולים לומר כן, מכיוון שההלכה לא מאפשרת להם, והדרישה לספק את האישור היא דרישה לא הגיונית, אפילו ילדותית.

 

את האישור לחיים שבהם בחרו, קיבלו בני הקהילה הגאה מעצם השתלבותם בקהילה הדתית הכללית. מתוקף היותם של הומואים ולסביות דתיים, מוכרזים ככאלה, מבלי שינדו אותם או יפסיקו להזמין אותם לליל הסדר.

 

לו תשכיל ההנהגה הדתית להיות ראש גשר אל הקהילה הגאה, היא תעשה שירות טוב גם לעצמה וגם לדימוי של הציונות הדתית כולה. בדיוק כמו שעליהם לדאוג למסורבות גט, למועמדים לגיור, לחיילים דתיים ביחידות חילוניות - כך עליהם לדאוג למצוא מקום פוליטי וחברתי, למי שלא רוצים לפרוש מהקהילה, מבסיס האם שלהם.