5 סימנים שמערכת היחסים הגיעה לסיומה

הילה ורועי הגיעו לחדר הטיפולים לאחר שבשנה האחרונה הם העבירו את חייהם הזוגיים באותו בית, אך הרגישו יותר כמו שותפים לדירה מאשר בני זוג. זה הגיע למצב שהם חשו שהם מנהלים חיים מקבילים, ואף ניסו לא להיתקל האחד בשני כדי להימנע ממריבות. הם שיתפו אותי בהבנה המשותפת שהם לא מעוניינים להמשיך בחיים האלה יותר, אך מצד שני הם גם מתבלטים האם באמת הגיעו לסוף דרכם הזוגית.

מבוי סתום

זוגות רבים חיים בתחושה שהגיעו מים עד נפש, וכי אין הם יכולים להמשיך להחזיק בקשר שלהם יותר. אחד מבני הזוג (או שניהם) מתלבט לגבי ההמשך: האם לפתוח את הדלת לפרידה, או להשאיר אותה סגורה? ההחלטה אינה קלה כי בני הזוג חוששים מחרטות, אובדן, חוסר ודאות, בדידות ויותר מכל מהתחושה שהם עלולים לעשות טעות. כשזוגיות מגיעה למצב כזה, עיקר הלבטים מתרכזים בשתי שאלות: איך יודעים שמערכת היחסים הגיעה לקיצה, והאם ניתן בכלל להחזיר את הגלגל אחורנית ולתקן את היחסים? קיבצתי חמש נורות אזהרה שמבשרות את סיום היחסים:

1. ירידה בתקשורת - התעלמות או התנתקות של אחד מבני הזוג מהשני (או שניהם זה מזה). הדבר בא לידי ביטוי בחוסר רצון לשוחח, בדיבורים רק על נושאים טכניים ובבריחה לעיסוקים אחרים רק כדי לא להיות ביחד.

להיפרד או להישאר? תגידי לי כי אני אבוד(צילום: Shutterstock)

2. חוסר כבוד - שפת הגוף והמילים של בן הזוג מעידות על בוז. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בגלגול עיניים, כינויי גנאי או גילויי אלימות מילולית אחרים. נוסף על כך, לבני הזוג כבר לא אכפת לריב לעיניי אחרים ולהכפיש זה את זה.

3. עיסוק בהווה - בני הזוג לא מתכננים תוכניות לעתיד, כי הם לא רואים אופק משותף.

4. ביקורתיות - בני הזוג לא רואים את התכונות החיוביות אחד אצל השני ומתמקדים רק בשלילי.

5. הימנעות מאינטימיות - חוסר קרבה ואי-משיכה ועניין האחד בשני. הזוג לא רוצה לעשות דברים ביחד ונמנע מקיום יחסים.

כיצד ניתן להחזיר את הגלגל אחורנית?

בשעת משבר הזוג אומנם מרגיש חבול ומוכה, אבל יחד עם זאת, זו הזדמנות טובה ללמוד את גבולות הזוגיות והתחומים הדורשים תיקון. זוג אשר יבין שמערכת יחסים לא טובה אינה גזירת גורל, עשוי להעלות את היחסים למסלול הרצוי ולשקמם. אומנם זאת דרך קשה הדורשת השקעה מרובה, אך היכולת להסיט את היחסים ממסלולם ההרסני - יש בה כדי להביא לצמיחה אישית וזוגית. הדרך לעשות זאת הינה על ידי יצירת דיאלוג אמתי, שבו כל אחד מבין הזוג מהווה חבר עבור השני. כך מחליפה אהבה בוגרת ומודעת מערכת יחסים תגובתית. לפי אלברט איינשטיין, לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שהשתמשנו בה בזמן שיצרנו אותן. פתרון המשבר בזוגיות דורש מבני הזוג לאמץ גישה חדשה. כיצד עושים זאת?

לקיחת אחריות אישית - על בני הזוג להאמין כי לכל אחד מהם מלוא האחריות להידרדרות המצב. לכן על כל אחד מהם לפשפש במעשיו וברגשותיו, ולנסות להבין מה גרם לו להיפגע ולפגוע.

יצירת פעילויות משותפות - יש ליזום, גם אם תחילה באופן מלאכותי, פעילויות משותפות היוצרות תחושת קרבה וחיבור. בחירת הפעילויות אינה צריכה להיות מקרית. יש לבחור בפעולות שנהניתם מהן בתחילת מערכת היחסים, אשר יכולות לעורר געגועים לימים הטובים של תחילת הקשר.

המצב לא קל אבל בייבי אנחנו נעבור את זה(צילום: Shutterstock)

החלטה על הפסקת ההתנהגויות המעצבנות של כל אחד - על כל אחד מבני הזוג להכין רשימה של 10 דברים שבן זוגו עושה ומעצבנים אותו. על בני הזוג להחליף רשימות, ובכך ליצור מודעות לדפוסים המרגיזים את השני.

עידוד התנהגות מפרגנת - נתינת מקום למחמאות על דברים טובים שעושה בן הזוג, ולא לקבלם כמובנים מאליהם.

מתן מקום לבירור רגשות, תחושות ומחשבות - על בני הזוג לקבוע מקום וזמן קבוע לאוורור רגשותיהם, תחושותיהם ומחשבותיהם, באופן שמתאים ומכבד את שניהם. דרך זו נותנת פורקן לרגשות שליליים ומפנה מקום לרגשות חיוביים.

קביעת שגרה של זמן איכות - קביעת פגישה זוגית באופן קבוע שתכלול יציאה משותפת למקומות בילוי, ותזרים חוויות חיוביות לזוגיות.

תכנון תוכניות לעתיד – תכנון תוכניות לטווח הבינוני והארוך יוצר אופק ותקווה לזוגיות. תכנון זה יתרום לתחושת ביטחון גדולה יותר בזוגיות.

לא תמיד שני בני הזוג נרתמים יחדיו לשינוי הכיוון. לעיתים רק אחד מבני הזוג לוקח אחריות והוא משמש כמוביל שינוי. במרבית המקרים, בן הזוג השני יצטרף אליו בשלב מאוחר יותר. תהליך השינוי מצריך עבודה קשה של בני הזוג. משך הזמן של תהליך זה תלוי במהות הסטייה של הזוג מהמסלול. הזוג צריך לפתח אורך רוח וסבלנות רבה, בידיעה שבטווח הארוך זה ישתלם לו. ואם ניסיון זה לא יצלח, הזוג לפחות ידע שסיים את מערכת היחסים שלו בידיעה שעשה כל שביכולתו כדי לשפר את המצב.

בהצלחה!

רונית כהן זמורה היא מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת