שתף קטע נבחר

הוצל"פ התחשבה בסכיזופרנית שנקלעה לחובות

אף שחוק חדלות פירעון קובע שההליכים תקפים רק למי שצבר חובות של 50 אלף שקל או יותר, הוא מאפשר חריגים בגלל "טעמים מיוחדים"

לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר נכנס לתוקפו לפני כארבעה חודשים והחליף את פקודת פשיטת הרגל, ניתן לתת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון שיתנהל בלשכת ההוצאה לפועל לאדם שחובותיו עולים על 50 אלף שקל. יחד עם זאת, החוק מתיר לפתוח הליכים גם אם מדובר בסכום נמוך מכך, ובלבד שישנם "טעמים מיוחדים המצדיקים זאת".

 

בפרק עקרונות היסוד של החוק מצוינות שלוש מטרות. הראשונה, "להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב". השנייה היא להשיא את הסכום שייפרע לנושים, והשלישית עוסקת גם היא בחייב: "לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים".

 

עינינו הרואות, החוק שם דגש על שיקום חייבים ושילובם מחדש בחיים הכלכליים, והחלטה שניתנה לאחרונה על ידי הרשמת נעמה טלמן-בולטין מלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב מהווה ביטוי לרוח זו.

 

ההחלטה עסקה בבקשה לצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בעניינה של אישה שמצבה קשה בכל תחומי החיים: היא אלמנה המתמודדת עם מחלת נפש (סכיזופרניה, בגינה היא 50% נכה), וכן ממצב כלכלי קשה. אין לה דירה בבעלותה (היא מתגוררת בדירת "חלמיש") ואף לא רכב או כל נכס משמעותי אחר, ובשל מצבה הבריאותי היא אינה עובדת.

 

בשנים האחרונות נפתחו נגדה שלושה תיקים בהוצאה לפועל. סך חובותיה, שכולל את שלושת אלה וכן שני חובות לנושים נוספים ("חובות חיצוניים), עומד כיום על 42 אלף שקל. מרבית החובות הם לבתי חולים (למשל כשלא הגישה "טופס 17"), לעירייה ולמרכז לגביית קנסות.

 

למרות שיעור החוב הנמוך מ-50 אלף שקל, הרשמת אישרה את פתיחת התיק, מאחר שסברה כי הנסיבות מצדיקות זאת, או כלשון החוק: מתקיימים טעמים מיוחדים. בהתאם לכך, הרשמת קבעה כי ההליך יימשך והחליטה לזמן ישיבה לגיבוש "הסדר נושים".

 

בהחלטתה פירטה הרשמת את מצבה הנפשי והכלכלי של החייבת, המתקיימת אך ורק מקצבת המוסד לביטוח לאומי בסך 3,200 שקל מדי חודש. לעומת זאת, הוצאותיה החודשיות, הכוללות כלכלה, חשבונות, ביגוד, נסיעות והוצאות רפואיות, עומדות על כ-3,337 שקל. "היעדרות נושה מישיבת ההסדר עלולה להביא להחרגתו מההסדר, אם וככל שהסדר יגובש על הצדדים הנוכחים", כתבה.

 

בתוך כך קבעה הרשמת כי בשלב זה יעוכבו כל הליכי עיקול חשבון בנק או חפצים כלשהם של החייבת. אם הוצא צו עיקול כזה – הוא יבוטל.

 

עבור החייבת המשמעות היא דרמטית, שכן עצם ההליך יאפשר להתחשב במצבה ולהקל עליה בצווי תשלומים נוחים ואפילו בהפטר חובות במקרים מסוימים (אם היא מתנהלת בתום לב). לעומת זאת, דחיית בקשתה הייתה מאפשרת לנושים להמשיך לגבות ממנה את החוב באמצעות עיקולי מטלטלין, צבירת ריביות והגבהת החובות.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים