שנת הקורונה הצמיחה לא מעט תמונות חזקות, עצובות ומטלטלות. אבל בתוך כל הכאב, התפרסמו גם צילומים משעשעים שהצליחו לסחוט חיוך. אחד הבלתי נשכחים הוא ללא ספק זה שהעלה ג'יימי דורנן לאינסטגרם. כוכב הטרילוגיה הארוטית "50 גוונים" שיגר לרשת תמונה שבה הוא ניצב בחדר המשחקים של בנותיו כשהוא מתהדר בזקן, שמלה אדומה, פאה ארוכה בתסרוקת קוקיות ונועל נעלי עקב מוזהבות. הפוסט עורר הרבה רעש, גם בקרב עמיתיו למקצוע.
"במהלך הסגר הראשון הייתי די תקוע בבית – כמה שעות נסיעה מלונדון. מאחר שלי ולאשתי אמיליה יש שלוש בנות מתחת לגיל שבע, בילינו יחד כמשפחה וזו היתה חוויה די נהדרת", מספר דורנן, 38, בראיון זום. "ניסינו לשמור על רמת תעסוקה מספקת, אבל בעיקר בילינו יחד".
דורנן מעיד שאשתו אמיליה וורנר – שחקנית בדימוס, זמרת ומלחינת פסקולי סרטים, שלה נישא ב-2013 – ובנותיהן הן המתנות הכי טובות שקיבל בחיים. "הילדות שלי יכולות להיות הנוכחות הכי מרגיעה בעולם, אבל בהתאם למצב הרוח שלהן – הן גם יכולות להיות בדיוק ההפך".
מה המשמעות של אבהות בשבילך?
"להיות אבא זה הדבר האהוב עליי בעולם. אני חושב שאני אבא טוב. מה משמעות האבהות? בשביל זה אנחנו חיים. אני לא יודע למה אנחנו פה, אבל ההתרבות עומדת בלב הקיום האנושי. אני חושב שעד שיש לך ילדים, אתה לא באמת חושב על התפקיד שלך בעולם. ילדים הם האנשים הקטנים והחשובים שעליהם אתה מבקש לשמור. זו תחושה שיש בה כוח עצום".
מה עוד אתה עושה בזמן הסגרים?
"אני קורא המון, וכמו רבים אחרים – אחרי שאני משכיב את הבנות לישון, אני רואה הרבה סדרות בשירותי הסטרימינג השונים. ראיתי, בין היתר, את 'היורשים' – אחת הסדרות האהובות עליי. וכמו כולם, גם אנחנו צפינו ב'טייגר קינג' בתחילת הסגר הראשון. אני נהנה גם מיין אדום. אני מבזבז על יינות אדומים יותר ויותר כסף".
למדת משהו חדש על עצמך בתקופת הקורונה?
"למדתי שאני יכול להיות סבלני. בגלל הסגרים, אתה חייב לפתח סבלנות כדי לשרוד".
8 צפייה בגלריה
"מה משמעות האבהות? בשביל זה אנחנו חיים". ג'יימי דורנן ואמיליה וורנר
(צילום: Getty Images)
במהלך הקורונה אנשים גילו כישרונות יצירתיים חבויים, כמו אפיית לחם מחמצת או טיפול בעציצים. מה לגביך?
"במהלך הסגר כתבתי תסריט עם חבר – שזה נחמד ומעניין. אם אתה אדם יוצר, אז גם במהלך הסגר – כשקשה יותר ליצור בצורה אקטיבית – עדיין תוכל למצוא דרכים להביע את עצמך. כשהתחילו ההקלות אפילו הספקתי להופיע בסרט 'בלפסט', שביים קנת' בראנה ובו שיחקתי לצד ג'ודי דנץ'".
דורנן ניצל את הסגר גם לקדם בושם חדש של המותג הוגו בוס, שהוא משמש כפרזנטור שלו: BOSS THE SCENT Private Accord For Him. כעת הגיע הבושם לישראל לרגל ולנטיינ'ס דיי. "הבושם הזה והמקבילה הנשית שלו בנויים על בסיס קקאו אבסולוט. בבושם לגבר מהול ניחוח מוקה וגם תווים של ג'ינג'ר ופרי המאנינקה, שניתן למצוא רק בדרום אפריקה ולא ניתן להוציא מחוץ לגבולות המדינה, כך שאנשי הוגו בוס היו צריכה לעלות על דרך יצירתית כדי לזקק את הניחוח הייחודי שלו".
אתה זוכר את הבושם הראשון שקנית?
"כן. כשהייתי בן 13 או 14, השתעשעתי ברעיון של רכישת בושם. בשמי קלווין קליין היו שמות גדולים אז. אני זוכר שזה היה קטע אז בבלפסט, העיר שבה גדלתי – שכל מי שהיה לו את הבושם CK one נהיה אגדה. בטח כמו כולם, גם אני הזלפתי ממנו יותר מדי. כיום אני כמובן אוהב ומשתמש בכל הבשמים של הוגו בוס", פורץ דורנן בצחוק. "אני לא אוהב בשמים חזקים ומוגזמים מדי. ריח חזק מדי כאילו מנסה להסתיר משהו. אני מעדיף ניחוחות שמדגישים את מה שכבר שם. ריח שמעצים את החושניות ואת הביטחון שלך".
בתור מי שגילם את כריסטיאן גריי בסרטי "50 גוונים", מה ההגדרה שלך לפיתוי?
"לדעתי, פיתוי זה דבר מאוד פשוט: כשכל החושים שלך מגורים בבת אחת. למשל, כשהריח של מישהו מושך אותך וגורם לך לרצות לגעת בהם".
ומה הופך אישה למפתה?
"ניחוח – אבל גם יש לי קטע עם ידיים. לאשתי יש את הידיים הכי יפות בעולם".
דורנן מספר שהקשר שלו עם המותג הגרמני היוקרתי הוא לא פלירטוט רגעי. "כבר שנים ארוכות שיש לי מערכת יחסים טובה עם המותג, עוד מהשנים שבהן עבדתי כדוגמן", מדווח דורנן. "את הקמפיין הראשון לבגדי הוגו בוס עשיתי ב-2003 – כלומר, לפני המון זמן. מאז תמיד לבשתי את הבגדים שלהם. ב-2018, כשהוצע לי שיתוף הפעולה עם קו הבשמים, חשבתי שזה יכול לעבוד, מה גם שאני סומך על אנשי החברה".
דורנן, שגדל בצפון אירלנד, התייתם בגיל 16 מאמו, שמתה מסרטן הלבלב. בגיל 18 עלה על רכבת ללונדון בתקווה להפוך למוזיקאי ושחקן. לפני 20 שנה בדיוק השתתף בתוכנית ריאליטי דוגמנות של ערוץ 4 בבריטניה, בשם Model Behavior. הצעיר השאפתן והמצודד אומנם לא זכה, אך הוחתם בסוכנות דוגמנות והחל לככב בקמפיינים ובצילומים בשירות בתי האופנה והמותגים הגדולים. רשימה חלקית: ארמאני, זארה, בננה ריפבליק, קלווין קליין (בקמפיין משותף עם קייט מוס ואווה מנדז), דיור הום ודולצ'ה & גבאנה. למרות שעברו שנים לא מעטות מאז פרש מהתחום, בעולם האופנה עדיין זוכרים את המראה והביצועים שלו, וב-2015 המגזין "ווג" כלל אותו ברשימת "25 הדוגמנים הגברים הטובים ביותר בכל הזמנים".
8 צפייה בגלריה
"אני חש יותר ביטחון כשאני לובש מכנסי ג'ינס שחורים, טי שירט לבנה ונעלי ספורט"
(צילום: Getty Images)
דורנן מעיד שכיום "הקשר שלי לעולם האופנה לא חזק כמו שהיה פעם. במשך עשר שנים זו היתה הקריירה שלי ועדיין אני אוהב את התעשייה, אבל מעבר להוגו בוס אין לי כבר יותר מדי קשרים שם. האמת, החלום שלי הוא לפתוח את הארון ושיהיו בו תריסר פריטים בלבד. מאחר שאני גר באזור כפרי יותר, אני מסתובב במגפיים רוב הזמן. לסגנון אין ערך רב במקום שבו אנחנו גרים".
בתי אופנה לא מעצבים עבורך במיוחד?
"זה קרה פעמים ספורות בלבד. אני מרגיש יותר בנוח וחש יותר ביטחון כשאני לובש מכנסי ג'ינס שחורים, טי שירט לבנה ונעלי ספורט. כשאני רוצה כבר להתלבש ולהרביץ הופעה, אני תמיד הולך על משהו קלאסי: חולצה מעוצבת לבנה או כחולה. אין ספק שכאשר מכינים חליפה במיוחד בשבילך, זו חוויה מיוחדת ומעצימה".
מי אייקון אופנה בעיניך?
"הכוכב ההוליוודי המנוח סטיב מקווין. הוא היה נראה טוב בכל דבר שלבש, והוא גם הרגיש בנוח ללבוש הכל מהכל: טי שירט לבנה, ז'קט הרינגטון וג'ינס, קרדיגן מצמר. גם חליפה משובצת של שלושה חלקים בהזמנה התאימה לו".
דורנן החל את הקריירה הקולנועית שלו ב-2006, עת הגיח לסרט "מארי אנטואנט" של סופיה קופולה. במקביל הוא הופיע בטלוויזיה וזכור במיוחד בזכות הסדרה The Fall, בה גילם רוצח פסיכופט. חייו השתנו כשקיבל את התפקיד הנחשק של כריסטיאן גריי – המיליארדר המיוסר בעל העבר האפל, המכור למשחקי שליטה וסאדו-מאזו, ונהנה לשלוט בנשים, גיבור רבי-המכר של הסופרת אי. אל. ג'יימס. דורנן לוהק לסרט המתוקשר "50 גוונים של אפור" (2015), אחרי שהשחקן המיועד צ'ארלי האנם פרש. בסרט מתפרץ גריי לחייה של הסטודנטית אנסטסיה סטיל, ושואב אותה לתוך עולמו האפל, הנוצץ והדקדנטי. "ראיתי את כריסטיאן גריי כמעין תעלומה בלתי ניתנת להבנה או לפענוח. כריסטיאן גריי הוא פנטזיה, כאילו אנשים כמוהו לא קיימים. הוא מאוד מסקרן".
עם הציפיות העצומות הוא היה צריך להתמודד כבר בשלב הצילומים. "העובדה שליותר מ-100 מיליון קוראים היה בראש דימוי ויזואלי של הדמויות, גרמה לי להבין שזה יהיה בלתי אפשרי לרצות את כולם, אז פשוט התמקדתי בלתת את הפרשנות הכי טובה של הדמות שאני יכול".
הסרט ניפץ קופות והכניס למפיקיו 570 מיליון דולר, אך הביקורות ברובן לא היו מחמיאות. דורנן אף הוכתר בשני פרסי "ראזי" (פטל הזהב) המעליבים על ביצועיו: השחקן הגרוע ביותר והצמד הכי גרוע (פרס שאותו חלק עם דקוטה ג'ונסון, שותפתו לסרט). למרות כל זאת, דורנן המשיך לשני הסרטים הבאים: "50 גוונים של אופל" ו"50 גוונים של שחרור".
"בסרטים האלה כבר הייתי משוחרר יותר. איך היה לצלם את סצנות הסקס? זה היה מביך, ולא סתם. זו סיטואציה מוזרה להיות בה. הסצנה עצמה ממש לא דומה לתוצר הסופי. זה לא אירוע אחד ממושך, אלא מערך שלם מלא בעצירות ובהפסקות. ועדיין, לא משנה כמה פעמים אומרים את זה, הקהל אף פעם לא מאמין שצילומים כאלה לא סקסיים. אבל לדקוטה ולי היה מצחיק יחד – הצלחנו להצחיק אחד את השנייה די בקלות".
אתה מרגיש בנוח עם הפרסום שזכית בו בעקבות "50 גוונים של אפור"?
"אני מנסה להתעלם מזה, ולכן אנחנו גם גרים באופן קבוע מחוץ לעיר. הפרסום הוא פן בקריירה שלי שאני לא אוהב במיוחד, ולכן אני רוצה להגן מפניו על המשפחה שלי כמה שרק אפשר. במקום להתפרסם בשנות ה-20 לחיי, זה קרה לי בשנות ה-30, אחרי שכבר התמסדתי והתמקמתי. יש לי קבוצת חברים שמלווה אותי מגיל 10, חלקם אפילו מגיל ארבע – ולא אכפת להם ולא מעניין אותם מה אני עושה למחייתי. מבחינתי, זה יתרון גדול. אם הייתי עובר להוליווד בגיל 20 ומתקבל ישר לסרט הוליוודי, כשאתה עוד לא מיוצב כאדם, החיים שלי היו יכולים להיראות אחרת. אני אוהב את התעשייה, את מה שהיא נותנת לך ואת החיים שהיא יכולה להציע לך, אבל אין לי המון עניין במשחק שעשו מזה. אני גם שמח שאני יכול להשתמש בפרסום שלי לקדם פרויקטים חברתים ומטרות טובות".
בתור מי שהתפרסם בסרטים על רומנטיקה וארוטיקה, ועכשיו מדגמן לבושם שהושק לרגל ולנטיינ'ס דיי, האם אתה טיפוס רומנטי בעצמך?
"כן, אני טיפוס רומנטי, אבל אני לא נוהג לעשות מחוות גרנדיוזיות. בכלל, 'רומנטי' זה מונח מוזר. להיות מאוהב כל השנה זה מספיק. להראות לאשתך, לחברה שלך, לבעלך, למי שזה לא יהיה, שאתה אוהב אותם בכל יום ויום זה מספיק טוב. זה מוזר שיש אנשים שיום אחד בכל שנה מנסים להוכיח שהם אוהבים מישהו. זה עצוב שיש המון אנשים שמשקיעים את כל האנרגיה ביום אחד כדי להראות שהם אוהבים את בן או בת הזוג. לא צריך יום מיוחד בשביל זה. ולנטיינ'ס דיי הוא יום מוזר בעיניי. אני לא אומר שאשתי ואני לא יצאנו לארוחת ערב נחמדה ביום הזה, אבל אנחנו גם יוצאים לארוחות ערב כאלה בימים אחרים".
