בשנת 2007 קיבלה השחקנית אליזבת אולסן מעין מתנת יום הולדת 18: אחיותיה הגדולות, התאומות מרי-קייט ואשלי אולסן, השיקו מותג אופנה על שמה ועל שם אחיהן המבוגר ג'יימס (שנקרא גם בשם טרנט). המותג "אליזבת אנד ג'יימס" נולד במטרה לפנות ללקוחה אורבנית ואלגנטית עם שפה בוגרת ונינוחה במחירים נגישים יותר ממותג האופנה היוקרתי שהקימו התאומות רק שנה קודם לכן, The Row, אשר לאורך השנים זיכה אותן לא אחת בפרס מעצבות השנה של ארצות הברית.
12 צפייה בגלריה
"אף פעם לא הרגשתי שאני הולכת בדרכן, אלא בדרך שהיא מאוד שלי". אליזבת, מרי-קייט ואשלי אולסן
(צילום: AP)
הרומן המתמשך של אליזבת אולסן עם אופנה חצה לאחרונה את גבולות הגזרה של אירועי גאלה ושטיח אדום, ובולט לעין בסדרה החדשה בכיכובה: "וונדה ויז'ן" מבית מארוול (ערוץ דיסני פלוס), שעלתה החודש לשידור בישראל. תשעת הפרקים של הסדרה משלבים בין סיטקומים תקופתיים לגיבורי-על עתידניים, תוך התמקדות בעיצוב כל פרק בסגנון תקופתי – מארט, דרך הדיאלוגים ועד התלבושות – משנות ה-50 של המאה ה-20 ועד היום.
מעטות סדרות הטלוויזיה שהופכות את הבגדים לשחקן ראשי בעלילה, המסייע לסיפור המסגרת. ב"וונדה ויז'ן" הסגנון הוא חלק אינטגרלי מהנרטיב. העלילה בקצרה: דמויות מארוול, וונדה מקסימוף ו-ויז'ן (פול בטאני) מתחתנים לאחר אירועי הסרט "הנוקמים: סוף המשחק" ועוברים לחיות בפרבר אמריקאי בניו ג'רזי. הם מסתירים את עברם ואת כוחם, ומפרק לפרק העלילה מסתבכת כשפולשים מבחוץ מנסים להיכנס אל העיירה ולפעול נגד וונדה.
אולסן מדלגת מפרק לפרק בבגדי התקופה: כעקרת בית בשנות ה-50 לבושה חצאיות עשירות בבד כיאה לתקופת פוסט מלחמת העולם ה-II עם שיער מעוצב למשעי, ועד שנות ה-80 סרות הטעם במכנסי צ'ינו בגזרה גבוהה בצבע סלמון עם וסט פרחוני תואם ושיער אסוף ברישול. אפשר בקלות לטעות ולחשוב שהיא בתפקיד אורח כאם התאומות מ"צער גידול בנות", הסדרה שבה התחילו אחיותיה את הקריירה שלהן.
משנות האלפיים ואילך כבר קשה לשים את האצבע על רוח התקופה, המורכבת מציטוטים על ציטוטים של בגדים. בנוסף, כל עשור בסדרה זוכה לביטוי באמצעות פרסומת אחת המעוצבת בהתאם – מהשיח השוביניסטי בשנות ה-50 ועד לאנימציה ממוחשבת בשנות ה-90.
אולסן, 32, זכתה כבר בתחילת דרכה המקצועית לפירגון בתעשיית הקולנוע בזכות השתתפותה בסרטים עצמאיים כמו "מרתה מרסי מיי מרלין" מ-2011, ובשנים האחרונות מוכרת בעיקר לצופי סדרת סרטי "הנוקמים" של מארוול. למשחק הגיעה בעקבות אחיותיה הגדולות, שהתפרסמו כאמור בסוף שנות ה-80 כפעוטות בסיטקום האמריקאי "צער גידול בנות".
"תמיד הסתכלתי על אחיותיי הגדולות בהערצה", סיפרה השנה בראיון למגזין Elle. "בניגוד אליי, מרי-קייט ואשלי פחות התחברו למשחק בתיאטרון, והן פחות אוהבות להופיע מול קהל חי. הן ביישניות מאוד. אני זו שהיתה גוררת את כל המשפחה לבוא ולצפות בי משתתפת במחזמר או למופעי מחול ותיאטרון שלקחתי בהם חלק. אף פעם לא הרגשתי שאני הולכת בדרכן, אלא בדרך שהיא מאוד שלי".
דבר אחד היא זוקפת לזכותן: טעמה האופנתי. בהשוואה לתאומות – שתיהן מתלבשות מצטיינות עם טעם משובח ובחירות בגדים מדויקות – נראה כי אולסן ג'וניור זקוקה להידוק הסגנון האישי. "כל מה שאחיותיי לבשו אי פעם, אני רוצה ללבוש", הוסיפה באותו ראיון. "אני רוצה את המעילים שלהן, את הנעליים שלהן. אני רוצה את השמלות שלהן. וזה משהו שמעולם לא התגברתי עליו".
לצד העיצובים המשפחתיים שהיא לובשת, אולסן אוהבת לרכוש בגדים בחנויות יד שנייה. "בגדים שאני אפילו לא מכבסת אחרי שאני קונה. פשוט לובשת אותם", היא מספרת.
בעמודי המעריצים שלה ברשתות החברתיות (אולסן מחקה את חשבון האינסטגרם שלה בקיץ שעבר לאחר שנים שהתלבטה אם לעשות זאת, ואנחנו מברכים על ההחלטה), אפשר לראות אותה בתמונות פפראצי ובצילומי שטיח אדום, בעיקר מפרמיירות לסרטי סדרת "הנוקמים", מחליפה בגדים וסגנונות בקצב מסחרר. עם יד על הלב, נראה כי הסטייל לא עבר בגנים המשפחתיים מהתאומות לאחותן הצעירה. מנגד, אפשר להמר שאיכויות המשחק שלה טובות מאלה של אחיותיה הגדולות, שמתרכזות בסגנון לבוש שאפשר לזהות מקילומטרים.
ובכל זאת, אפשר להעריך את הבחירה של אולסן להעדיף לאורך כל הדרך סגנון נינוח, בעיקר דרך חליפות מכנסיים רחבות במראה זרוק ונשי לצד שמלות מקסי בגזרה לא צמודה מדי. היא אוהבת לשלב בין בתי יוקרה כמו שאנל וכריסטיאן דיור למותגים עצמאיים יותר כמו ארדם ופרואנזה סקולר, שמסייעים לבדל את סגנונה האישי מזה של אחיותיה, ועל הדרך, גם להתהדר בשמות נחשבים לחובבי אופנה.
