מדי פעם מצליחה תעשיית האופנה הישראלית להפתיע. הליהוק של פנינה רוזנבלום לקמפיין ראש השנה החדש של קסטרו הוא לא פחות ממהלך מבריק. לטוב ולרע, הוא מספר סיפור רחב על תרבות ואופנה בישראל של שנת 2026, שבה הגבול בין נוסטלגיה, דאחקה ומם אינטרנטי היטשטש. רוזנבלום (71), האישה שהפכה לאורך השנים לסמל של זוהר, פוליטיקה, עסקים וחוסר נלאות תקשורתית, מזכירה לנו איך למדנו לצרוך אופנה בשני העשורים האחרונים: פחות בגלל הבגדים, יותר באמצעות מפורסמים.
לאחר עשורים שבהם התמקמה במדורי העסקים, הפוליטיקה והרכילות כאייקון המזוהה עם קרם הגוף הוורוד והשיר "תמיד אישה" מקדם אירוויזיון 1983 – בשנים האחרונות חווה רוזנבלום רנסנס עם מוצרים חדשים תחת שמה, ומיתוגה הטרי כ"זמרת מלחמות". שיריה הם פסקול לתקופה המטורללת שבה אנו חיים.
כחודש וחצי לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, היא הוציאה את "איפה הייתם בשביעי לעשירי" ומאז המשיכה עם שירים שהגיבו בזמן אמת לאירועים ביטחוניים כמו "איראן – Don't Shoot" באפריל 2024 ו"צפון בוער" בקיץ של אותה שנה.
(השיר "איראן – Don't Shoot" של פנינה רוזנבלום)
רוזנבלום הפכה לסמל של תקופה שבה הגבול בין בידור, חדשות, לאומיות וסאטירה הולך ונמחק. קצת כמו לצרוך חדשות פוליטיות דרך עמוד האינסטגרם של אודיה פינטו. בשונה מיצירות מחאה שנולדות מתוך משבר ומפנות מבט גם אל מקבלי ההחלטות, שירי המלחמה של רוזנבלום נותרים מחוץ לזירה הביקורתית על תקן קיטש פטריוטי. כמי שמזוהה עם מפלגת השלטון, הליכוד, ואף הייתה חברת כנסת מטעמה בכנסת ה-16, רוזנבלום לא מציעה ביקורת על הממשלה, אלא משקפת נקודת עיוורון כלפי האחראים האמיתיים.
רוזנבלום באולם המליאה בזמן ביקורו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בכנסת
(צילום: אלכס קולומויסקי)
אל קמפיין החגים של קסטרו היא הגיעה כ"בעלת האחוזה" לצד שגרירי המותג עומר נודלמן (כלתה לעתיד של רוזנבלום, א"י), נטע אלחמיסטר, קורל סימנוביץ' (בתו של בעלה של רוזנבלום, א"י), ישראל אטיאס ודניאל ליטמן. נעדרה מהצילומים: בר רפאלי. "המפגש שלה עם החבורה הוסיף את הטוויסט העלילתי של הקמפיין והוכיח שוב שיש רק בעלת בית אחת שיודעת לגנוב את ההצגה", לשון ההודעה לעיתונות.
פנינה רוזנבלום על סט הצילומים של קסטרו
הליהוק של רוזנבלום לקמפיין של קסטרו עם הפרזנטוריות הקבועות נודלמן וסימנוביץ', מחבר בין שני דורות של דוגמניות ישראליות – רוזנבלום של שנות ה-70 וה-80, נודלמן וסימנוביץ' כנציגות עידן הרשתות החברתיות. זו גם אחת הפעמים הבודדות שקסטרו מלהקת לשורותיה דמות מבוגרת בעשור השמיני לחייה, דרך של החברה להצטרף באיחור מה למגמת הגיוון העולמית מלפני עשור וחצי (שחוזרת שוב לככב בחודשים האחרונים), וללהק דמויות לא צעירות.
נטע אלחמיסטר, קורל סימנוביץ', פנינה רוזנבלום ועומר נודלמן מצטלמות לקסטרו
(צילום: שקד בן הרוש)
רוזנבלום מגלמת את הסתירה של האופנה הישראלית כיום: מצד אחד, רצון להיראות עכשווית, בינלאומית ורלוונטית; מצד שני, תלות עמוקה בנוסטלגיה ובצורך לגרוף לייקים ושיתופים ברשתות החברתיות. דמותה מסמלת את הערבוב המוחלט בין סלבריטאיות ופוליטיקה, לאומיות ובידור, מלחמה ופרסום – השתקפות מדויקת של התרבות הישראלית שבתוכה היא פועלת.
השאלה שעליה הקמפיין של קסטרו לא עונה, ושכנראה גם לא רוצה לשאול, היא מה בדיוק המותג "קונה" כשהוא בוחר ברוזנבלום דווקא עכשיו. זו לא בחירה תמימה בדמות נוסטלגית, אלא בחירה מודעת בדמות שמיתגה את עצמה מחדש כקול שמלווה כל אירוע ביטחוני בשיר תגובה בעל מאפיינים קאמפיים נטולי ביקורת. ואם יש נחמה קטנה בכל הסיפור הזה, היא שקסטרו הזמינו את רוזנבלום כפרזנטורית ולא, נכון לעכשיו, כזמרת.
