שמה של טרי דה גונזבורג כנראה לא מוכר לקהל הרחב בישראל, אולם מותג הקוסמטיקה היוקרתי שלה – By Terry – מוכר היטב לחובבות ביוטי ברחבי העולם. היא האישה שחוללה לפני כמה עשורים את מהפכת היופי בבית האופנה של איב סן לורן, כשהגתה והמציאה, בין השאר, את הטוש אקלה – טוש ההארה של סן לורן, הנחשב כבר עשרות שנים לפריט חובה בכל תיק איפור ולאחד מרבי המכר הגדולים בתחום האיפור בכל הזמנים.
מאז שהקימה את קו הקוסמטיקה הפרטי שלה By Terry, היא נחשבת ל"סטיב ג'ובס של עולם הקוסמטיקה", שלא מפסיקה להמציא מרקמים, טקסטורות ונוסחאות טיפוח, איפור ובישום מקוריות. כעת המוצרים שלה נוחתים גם בישראל (בפקטורי 54 ביוטי בביג גלילות ובאתר הרשת), אך למרבה ההפתעה מתברר כי דה גונזבורג עצמה אינה חדשה לארץ. למעשה, בשנים האחרונות היא מתגוררת פה לסירוגין.
בונז'ור ונעים מאוד. מפתיע לגלות שאת חיה כאן. כמה זמן את כבר נמצאת איתנו בארץ אינקוגניטו?
"כן, זה מצחיק. אני תמיד שומרת על פרטיות רבה בנוגע לחיים שלי, גם לפני שהתחילה האיבה בעולם נגד ישראל. חשוב לי לשמור על הפרדה של חיי הפרטיים. ישראל בשבילי היא הבית עכשיו. לפני חמש שנים החלטנו בעלי ואני לעשות עלייה לארץ. אמרתי לבעלי שאני רוצה להתעורר בבוקר מול נוף לים. בנינו בית בהרצליה ברחוב גלי תכלת עם אילן פיבקו, וחיי בישראל הם חלום שהתגשם. יש לנו את הצוק, את הים ואת השקיעות היפהפיות. זה פשוט לא ייאמן. זו מתנה גדולה לחיים שלי.
"ישראל היא עכשיו הבית המרכזי שלי. בכל שלושה שבועות אני נוסעת לפריז או ללונדון, כדי לעבוד עם הצוותים שלי. חיינו 20 שנה בלונדון, כי בעלי המדען עבד שם. אבל עכשיו, הבית בישראל הוא הבית הראשי שלנו. יש לנו משפחה גדולה, כי שנינו נשואים בפעם השנייה, עם הרבה ילדים ונכדים, ואת כל החגים אנחנו חוגגים פה. אני מאוד גאה לגור פה. אני רוצה גם להרחיב את העסקים שלי בכל המזרח התיכון, לא רק בישראל. עכשיו זה הזמן, זה בדיוק המומנטום".
והמשכתם לגור פה אחרי ה-7 באוקטובר?
"כן, כי יותר מתמיד ישראל מרגישה כמו הבית. גם כשהיו אזעקות וטילים, לא חשבנו לרגע לעזוב. אני מרגישה פה הרבה יותר בטוחה מכל מקום אחר בעולם. עם כל האנטישמיות בעולם – וזה הולך להיות הרבה יותר גרוע – אין מקום שטוב לי בו יותר מישראל".
את מדברת קצת עברית?
"אני לומדת עכשיו. למעשה, גדלתי בישראל עד גיל שבע, אבל שפות האם שלי הן צרפתית ואנגלית, כי נולדתי במצרים והוריי נאלצו לעזוב את קהיר ב-1957 כשנאצר עלה לשלטון. הם הספיקו לחגוג לי יום הולדת שנה, לקחו הכול ועזבו כשהתחילו ההפצצות בקהיר. לכן אני רגילה להפצצות ולמקלטים – זה ב-DNA שלי. עברנו לישראל לקריית גת, והלכתי לבית הספר פה בכיתות א' ו-ב'. העברית שלי נותרה כמו של ילדה בגיל הזה.
"אבי היה מדען, שניהל שיחות פוליטיות עם בן גוריון. בעידודו של בן גוריון, נסענו לפריז לשנה כדי שאבי יוכל להשלים את ה-PHD שלו. בפריז היו לו הרבה גילויים מדעיים והשנה הפכה לשנים, כי נשארנו לחיות שם. בכל אותה עת, המשכנו לשמור על הבית שלנו ברחוב הזית בקריית גת, וביקרנו בו בכל שנה. כל הזמן הייתי שומעת את הוריי נודרים שזו תהיה השנה האחרונה שלנו בצרפת. זה לא קרה איתם, אבל זה קרה איתי. וזו הפעם הראשונה שאני מרגישה שאני יכולה סוף-סוף לספר את הסיפור הזה, את הסיפור שלי שלא מכירים".
גם את התחלת את דרכך בתחום המדע, כסטודנטית לרפואה. מה גרם לטוויסט בעלילה שהביא אותך לתעשיית היופי?
"הכול קרה במקרה. למדתי רפואה ולא אהבתי את זה. אני אוהבת מדע, אבל לא ראיתי את עצמי לומדת באוניברסיטה במשך עשור. אם להיות כנה, המוח שלי מחולק לשני חלקים. מצד אחד, אני מדענית ומאוד עם הרגליים על הקרקע. מצד שני, אני מאוד יצירתית וחושבת מחוץ לקופסה בלי שום גבולות. אז החלטתי לעזוב את הרפואה ונרשמתי ללימודי אדריכלות. אבא שלי, שהיה מאוד תובעני ונשאר כזה גם היום בגיל 96, אמר שאני חייבת ללמוד משהו בינתיים, כי אי אפשר לא לעשות כלום במשך חצי שנה עד שיתחילו הלימודים. אמרתי לו שאלך ללמוד איפור בקריטה בפריז.
"היו לי ארבעה שבועות של לימודים אינטנסיביים בקיץ, ובסוף סומנתי על ידי מריה קריטה בעצמה. היא ייסדה את קריטה, שהיה מרכז יופי ייחודי ובהמשך גם מותג בינלאומי ידוע, יחד עם אחותה רוזי. מריה שלחה אותי לאפר מטעמה לצילומים בווג. הייתי כל כך רחוקה מזה ואמרתי לה שאני לא יודעת מספיק. התשובה שלה הייתה: 'אף פעם אל תאמרי שאת לא יודעת, לפני שניסית'. היא לא חששה לשלוח אותי, בפעם הראשונה, לצילומים של גיליון ספטמבר היוקרתי של ווג הצרפתי, שכלל רק בגדי הוט קוטור.
"איפרתי כמו שידעתי לאפר, עם דגש על עור פנים מושלם, שפתון אדום מושלם, ריסים מושלמים ורמז קל לזוהר על הלחיים ומעט על הסנטר. כך הפך האיפור הזה לסמל המסחרי שלי, בלי צלליות בעיניים, כי פשוט עוד לא ידעתי לאפר טוב עם צלליות. זה היה גיליון ספטמבר של ווג צרפת – הגיליון הכי חשוב בשנה, עם טובי המעצבים, טובי הצלמים וטובי העורכים. פתאום היה לי ביטחון של חוצפנית, כמו שאומרים בעברית. לא רק שלא נכשלתי, הם אפילו אהבו מאוד את העבודה שלי ולקחו אותי שוב, ושוב, ושוב. לעולם לא חזרתי יותר לאוניברסיטה. הפכתי לאמנית איפור וזה קרה במקרה. כמו שאומרים בעברית, זה היה משמיים, עם קצת כישרון וקצת ברכה".
מתי התחלת לעבוד עם איב סן לורן?
"עשר שנים לאחר מכן, הכרתי את מיסייה איב סן לורן, ב-1985. בית סן לורן לקח אותי כדי שאמציא מחדש את קו הביוטי שלהם ואהפוך אותו למעניין יותר ומתאים יותר לצרכי הלקוחות. עד אז, למען האמת, צבעי האיפור שלהם היו מאוד חזקים ומאוד לא שימושיים, וגם האיכות לא הייתה הכי טובה. התפקיד שלי היה לתרגם את האלגנטיות של מיסייה סן לורן גם לקו הטיפוח והאיפור שלו. ליצור פורמולות מתוחכמות וחדשות. יצרתי עבורם מוצרים מאוד אייקוניים, לא רק את טוש אקלה. יצרתי עבורם גם את הפריימר הראשון בעולם, כשאף אחד עוד לא ידע מה זה, וגם את ההיילייטר הראשון להברקות. איכות העור היא הסוד הגדול למראה זוהר. עד היום אני מנחה את הצוות שלי ליצור מוצרים שיהפכו את העור ליפה יותר, וידגישו את היופי הטבעי שלו. למותג שלי By Terry יש פורמולות סודיות, שהופכות את העור ליפה ומלא זוהר, ללא רבב".
מותגי איפור רבים ניסו, לאורך השנים, לחקות את הטוש אקלה שהמצאת עבור סן לורן, ולא הצליחו לשחזר את ההצלחה.
"זה נכון. הטוש אקלה הוא מוצר יוצא דופן. האמת, אני מייצרת אותו עכשיו מחדש ב-By Terry ובקרוב אני מקווה להשיק את הדור החדש של טוש אקלה אצלי. יש למה לחכות".
למה קראת למותג שלך By Terry?
"כל חיי הייתי חצי צרפתייה וחצי אנגלייה, וסבתא שלי סורית בכלל, כי כל המזרח התיכון היה אז תחת כיבוש בריטי-צרפתי. אבל הבחירה בשם By Terry לא נוצרה בגלל האוריינטציה החצי-אנגלית שלי. זה פשוט תמיד היה הקרדיט שנתנו לי לאורך השנים במגזינים לאופנה. תמיד כתבו בקרדיט לאיפור: קריטה ביי טרי, או איב סן לורן ביי טרי. ידעתי שאעזוב את בית סן לורן כשמיסייה איב סן לורן יפרוש. לא יכולתי לדמיין את עצמי עובדת בסן לורן תחת מישהו אחר שהוא לא איב. למיסייה סן לורן היו מעט אנשים קרובים סביבו – היינו רק אלבר אלבז, פייר ברז'ה ואני. ידעתי שהוא יפרוש, כי הוא היה מאוד חולה. החלטתי לעזוב, למרות שפייר ברז'ה מאוד רצה שאישאר. אבל לא יכולתי לעבוד תחת מעצב אחר במקומו. עזבתי מיד אחריו, וב-1998 הקמתי את By Terry".
איך הייתה ההתחלה?
"רציתי ליצור קונספט חדש, שיהיה היוקרה האולטימטיבית. בהתחלה יצרתי איפור כמו בהוט קוטור – לפי הזמנה בלבד. הייתי יוצרת איפור מיוחד ללקוחות פרטיות עם אריזות אישיות וחומרי הגלם הטובים ביותר בעולם. מאחר שהשם שלי היה ידוע בתעשייה גם מעבודות האיפור שלי למגזינים, הגיעו אליי לקוחות פרטיות מכל העולם – אפילו מהונג קונג ומאוסטרליה – רק כדי שאתאים להן באופן אישי את האיפור לבגדי ההוט קוטור שרכשו.
"היו שולחים לי את הסקיצות של בגדי ההוט קוטור משאנל, והייתי יוצרת עבורן מראות איפור בהתאמה אישית. לא היו איכויות כאלה. מהר מאוד הבנתי שאני רוצה לייצר גם קולקציית איפור שתהיה זמינה לקהל הרחב על בסיס אותם עקרונות ועם אותן איכויות בלתי מתפשרות. כך יצרתי את המותג העולמי שלי וההצלחה הייתה מיידית".
מי הן הלקוחות שלך?
"אני לא יכולה לחשוף שמות. כמה מהגברות הראשונות של מנהיגי עולם ורשימה מאוד ארוכה של כוכבות ודוגמניות ידועות. כולן קונות ביי טרי. אבל האמת, זה פחות מעניין אותי. אני לא עובדת בשביל סלבריטאיות. אני עובדת בשביל האישה 'הרגילה'. אני רוצה שכל אישה תרגיש כוכבת בחיים שלה. עם בסיס המייק-אפ הנכון והקונסילר הנכון, את יכולה להרגיש ככה ועם הרבה ביטחון. את מנצחת את המשחק".
את מתרגשת שהמותג שלך, כמוך, עושה עכשיו "עלייה" לישראל?
"כן, החיבור עם פקטורי 54 ביוטי הוא הנכון ביותר ל-By Terry. יש להם הבנה במותרות והבנה בלקוחות. הם מקפידים, כמוני, על כל הפרטים הקטנים. אני יודעת שזה מאוד חשוב לישראלים, שיודעים להעריך יוקרה וגם ראויים לטוב ביותר. ישראלים מבינים בבתי מלון, במסעדות וגם בקוסמטיקה. מאוד חשוב לי שהמותג יצליח בישראל. אני גם רוצה להוכיח לכל הצוות שלי שצדקתי. הם חשבו שישראל זה שוק מאוד קטן שצורך כל כך הרבה זמן. אמרתי להם שלא אכפת לי. בעזרת השם זה יהיה סיפור הצלחה ענקי, כי אני מחויבת לזה. צריך רק אמונה".
מה הופך אישה לאייקון?
"את חייבת שיהיה לך גם יופי פנימי, לא רק חיצוני. זוהר אמיתי זה כשיש לך גם משהו מבפנים. אני שונאת את העובדה שרק דוגמניות-על נחשבות לאייקון יופי. בכל אישה יש משהו יפה שאפשר לחשוף".
מה מעניק לך השראה?
"כל דבר סביבי. הטבע, הנופים, האוכל ואפילו המאצ'ה שאני שותה בכל יום. אנחנו בדיוק משיקים עכשיו מוצר מאצ'ה ייחודי, שהוא שילוב של סרום, קרם ובאלם בתרסיס אחד. זה מוצר שיעצב מחדש את שגרת הטיפוח של נשים. כבר השקנו אותו בפריז והוא סיפור הצלחה גדול. גם את הרעיון לברונזר ספריי שלי קיבלתי מכוס תה כהה. זה כמו שיזוף עצמי, אבל באיפור. אין שום דבר שדומה לזה. השקנו אותו לפני שנתיים והוא כבר נמכר במיליון יחידות בכל העולם".
איזה טיפ טיפוח מנצח יש לך?
"ניקוי יסודי בכל יום עם מוצר טוב ולמרוח מדי יום גם לחות וגם הזנה. העור זקוק לשניהם. כמו שהגוף זקוק גם למים וגם להזנה – ככה גם העור. כמובן גם קרם הגנה מהשמש, במיוחד בישראל. באיפור, הפילוסופיה שלי תמיד הייתה: פחות זה יותר. אני אוהבת עור עם כיסוי לא אטום. לגבי הצבע בשפתיים ובלחיים – זה כבר נתון לבחירה אישית".
טיפ מיוחד להישרדות בקיץ החם והלח?
"הגנה, הגנה, הגנה. יש לי תרסיס עם חומצה היאלורונית, שמתקן כל איפור שנמרח. כל המוצרים שלי עמידים בפני חום ולחות. המצאתי את הנוסחאות החדשות בעקבות גלי החום שהתחילו לי בגיל המעבר. גם הפודרה שלי היא עם חומצה היאלורונית והופכת על העור לקרם".
מהם חמשת רבי המכר הגדולים של By Terry?
"באום דה רוז – זה הרולס-רויס של הבאלם לשפתיים; ההיאלורוניק קונסילר; ה-CC סרום; המסקרה עם הטוויסט בעלת שני מצבים – גם מאריכה וגם מעניקה נפח; והפודרה היאלורוניק שלי שהיא בטופ של הטופ של כל רבי המכר".
מה הצבע האדום מסמל עבורך?
"הצבע האדום הוא גם קמע המזל שלי. נהגתי בכל שנה ליצור ליפסטיק אדום חדש לתצוגת ההוט קוטור של איב סן לורן. הליפסטיק האדום שיש עכשיו בקולקציה שלי, הוא האדום המושלם ביותר שאי פעם יצרתי לתצוגת הוט קוטור עבורו. יש בו את המרכיבים הכי איכותיים ואין לו מתחרים".
מה היה הרגע הכי טוב שלך אי פעם?
"בכל בוקר כשאני מתעוררת, זה הרגע הכי טוב. אני תמיד רק עם הפנים קדימה, ברוך השם".
והרגע הכי רע?
"שכחתי ממנו. בעלי קורא לי בחיבה INGU – זה ראשי תיבות של I Never Give Up".
מה עצר לאחרונה את נשימתך?
"זה קורה לי תמיד כשאני מוצפת ברגשות, כשאני רואה את הנכדים שלי. את הנכדים אפילו יותר מהילדים. יש לי ארבעה ילדים ושלוש בנות נוספות מנישואיו הקודמים של בעלי, שאני אוהבת כמו בנותיי. ביחד יש לנו 17 נכדים".
השלימי את המשפט: אישה לעולם אינה שלמה בלי...
"תמיד אמרתי, ליפסטיק. בשנים האחרונות אני אומרת, תרסיס בושם טוב. למרות שעבורי זה תמיד יהיה ליפסטיק. בגוון ניוד או אדום".
מה תיקחי איתך לאי בודד?
"את הבאלם דה רוז שלי, כי אפשר להשתמש בו בכל מקום – על השפתיים, על הלחיים ואפילו על העור היבש מסביב לציפורניים".
לסיכום, איך זה לחיות בין שלושה בתים בהרצליה, בפריז ובלונדון?
"למעשה, זה בין ארבעה בתים, כי יש לי גם בית בניו יורק, כי חלק מילדיי חיים שם. זה מסובך מעט. לפעמים אני מתעוררת ושואלת את בעלי: איפה אנחנו? אבל החיים מאוד מעניינים ככה, למרות אי-נוחות לפעמים. זה גורם לי להרגיש חיה יותר ושומר עליי מהשעמום שנובע מנוחות יתר".








