קרלה ברוני
סליחה, במי מדובר? קרלה ברוני – דוגמנית, זמרת ואשתו של ניקולא סרקוזי, נשיא צרפת לשעבר – מככבת בקמפיין החדש של בלמן בגיל 54 ונראית בו כמו הבת של עצמה. ברוני, יפה כמו בובת פורצלן, היא בת למשפחה יהודית אמידה מאוד מאיטליה (עם שערורייה קטנה סביב גילוי כי אביה הביולוגי אינו אביה החוקי וכי היא נולדה כתוצאה מרומן של האם), שעברה להתגורר בפריז בגלל אימת החטיפות של ארגון הבריגדות האדומות האיטלקי, שלא חיבב במיוחד עשירים.
היא עשתה את המסלול המתבקש למעמדה: מאחוזה בצפון איטליה לדירה מול האייפל, ומשם ללימודים בפנימייה בשוויץ, ושוב לפריז – לדגמן, לשיר, ולהתרועע עם האליטה הצרפתית. כשאומרים פריבילגית (והיום אומרים את זה הרבה יותר מדי), מתכוונים לקרלה ברוני. יפה, עשירה ומפורסמת, שחיה חיים נעימים להפליא תוך כדי דילוגים עליזים בין הפסגות של העולם.
היו לה רומנים עם כל מי שצריך (וגם עם מי שלא) – אריק קלפטון, מיק ג'אגר, דונלד טראמפ וקווין קוסטנר, עד שנחתה אל תפקיד הגברת הראשונה של צרפת. בנוסף, היא ניהלה קריירת דוגמנות נוצצת, שבמסגרתה כיכבה בקמפיינים של בתי אופנה נחשבים כמו דיור, ורסאצ'ה, איב סן לורן ושאנל.
כשהתעייפה מלהתמסר לפוזות מול המצלמות, עברה לקריירה לא תובענית מדי של שירה, שסיכום תוצריה הוא שישה אלבומים ב-20 שנה. לא משהו שדורש מאמץ מוגזם, חלילה. בכלל, נדמה שהחיים של ברוני הם משהו שלא דורש מאמץ מכל סוג שהוא, מלבד המאמץ להיראות טוב.
למה אייקון? לברוני יש גזרה דקיקה, עור חרסינה, עיניים תכולות, ועצמות לחיים שאפשר לחתוך עליהן זכוכיות. בנוסף, וחשוב לא פחות מנתוני הפתיחה הפיזיים המרשימים, יש לה סטייל שלא קונים גם בהרבה מאוד כסף, אלא "מביאים מהבית". במקרה שלה, הורים מוזיקאים עתירי ממון וקשרים, שזכו להשוואות למשפחת פינצי-קונטיני, גיבורי סרטו האייקוני של ויטוריו דה סיקה. מדובר בדפוס התנהלות ונראות שנולדים וגדלים לתוכו, שילוב של גנטיקה ותנאי סביבה משופרים. חברי הילדות של ברוני, לדוגמה, היו סטפני, קרולין ואלבר, נסיכי מונקו.
את הקריירה שלה בתחום הדוגמנות, השירה והמושג החמקמק שאנחנו מכנים "סלבריטאות", בנתה ברוני סביב תדמית האישה המשוחררת – מושג שהיה זר וקשה לעיכול עבור הצמרת השמרנית של הפוליטיקה הצרפתית שממנה הגיע סרקוזי, לו נישאה, במפתיע, בשנת 2008. למרות נתונים שלא נתפסו אז כאידיאליים לארוחת גורמה בארמון האליזה – לא צרפתייה מלידה ואם לילד מחוץ לנישואים – ברוני הצליחה להתחבב גם על הימין וגם על השמאל הצרפתיים, כשהיא מזגזגת בין דרישת "האצילות מחייבת" לבין נטיות ליבה הסוציאליסטיות, והפכה את עצמה לקלף מנצח בפוליטיקה של בעלה.
את הדרך הזו היא עשתה עם תועפות של סגנון. אותו סגנון שחסר היה כל כך לסרקוזי, שנודע על חיבתו ל"בלינג" נובורישי. לברוני, לעומתו, יש טעם מאופק של כסף ישן ושורשים איטלקיים, שהצליחו למתן (גם אם לא להעלים כליל) את טעמו הקולני של הגבר שלצידה. כמובן שטעם מפוקפק הוא כרגע הפעוטה שבבעיותיו של סרקוזי, שהורשע לאחרונה בשחיתות אך נהנה מתמיכתה הבלתי מסויגת של רעייתו, שכתבה באינסטגרם: "אהובי, המאבק נמשך".
למה לא? ברוני הפכה, בעל כורחה, לגיבורת הרומן המרושע שכתבה ג'וסטין לוי, שהאשימה אותה בגניבת בעלה, הפילוסוף רפאל אנטהובן, אבי בנה הבכור. "טורפת גברים" ו"שודדת בעלים" זו התדמית שהדביקה לה החברה הצרפתית, הליברלית-לכאורה והמאפשרת-על-תנאי, שמוחלת לגבריה אך לא חסה על נשותיה.
14 צפייה בגלריה
עדיין מופיעה לפעמים על המסלול. בתצוגת אופנה של בלמן לאביב-קיץ 2022
(צילום: Getty Images)
ובכל זאת: נשות מנהיגים רבות הופכות לאייקוני אופנה. יש משהו בצימוד הזה של הון ושלטון שהופך אותן למועמדות מושלמות לתואר. על פי רוב, הן יפות, צעירות, ומחוזרות על ידי כל בית אופנה שבו יחשקו. כאלה היו ג'קלין קנדי, הנסיכה דיאנה, אוויטה פרון, או מלניה טראמפ. יותר מכל אחת אחרת, קרלה ברוני יצרה את "סגנון הגברת הראשונה" שלה מתוך עצמה ולא מתוך תכתיבים טרנדיים של יועצי תדמית. בשנותיה בתפקיד היא הפכה לפנים (המתוחות והמוחלקות) של התחייה המחודשת של הקוטור הצרפתי. מאז שנפרדה מהמעמד הפוליטי, היא רק הפכה לאופנתית עוד יותר, שומרת על סגנון נטול מאמץ שתמיד נע בין נערת רוק לאשת חברה עשירה.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
