תאמ;לק לי: לינדה אוונג'ליסטה – זו שהמושג "סופר-מודל" נוצר בצלמה ובדמותה, ובאותה נשימה היא גם הבהירה לעולם מה גובה התגמול שראוי לצאת עבורו מהמיטה בבוקר (עשרת אלפים דולר לפחות במונחים של שנות ה-90, למי שתהה) – חוגגת השבוע יום הולדת 60.
31 צפייה בגלריה
הבהירה לעולם מה גובה התגמול שראוי לצאת עבורו מהמיטה בבוקר. לינדה אוונג'ליסטה
(איור: ארז עמירן)
אחרי רצף ניצחונות, היעלמות תמוהה וקאמבק מפתיע – היא שוב כאן, מלווה בהתבגרות פוטוגנית, פנים מחודשות, גזרה ישנה, שער בגיליון מאי של מגזין הרפר'ס בזאר, ואותה גישה ידועה שהיא זו שהופכת סתם דוגמנית-עבר לסופר-מודל נצחית.
המסע להצלחה: אוונג'ליסטה הגיעה מקנדה, עברה את המסלול הגנרי שכולל את כל התחנות הקבועות – זכייה בתחרות יופי, התגלגלות מקרית לסוכנות דוגמנות, מעבר לניו יורק, וכיבוש בסערה של עולם האופנה, אשר בשנות ה-80 וה-90 רק חיפש גיבורים שיוכל לסגוד להם.
בין האמזונות שהשתלטו על השערים והמסלולים אז, אוונג'ליסטה הייתה הכי יפה, הכי זוהרת, הכי מתוקשרת. היא סימנה וי על כל קלישאה אפשרית שנכנסת תחת הערך המדומיין של חיי דוגמנית-על: רומנים עם עשירים ומפורסמים, דרישות של דיווה, מסעות בזבוזים, והתמכרות להתערבויות כירורגיות שעשו בה שמות.
הקריירה הנוצצת שלה הגיעה לשיאים חסרי תקדים, עם מאות תצוגות מסלול, קמפיינים לבתי האופנה הנחשבים בעולם וצילומים לכל שער מגזין אפשרי, השתתפות בקליפ המיתולוגי Freedom! '90 של ג'ורג' מייקל, והכרה כ"זיקית של עולם האופנה", מובילת טרנדים, ואחת הנשים שעיצבו את פני תעשיית הסטייל והתרבות הפופולרית כולה.
(הקליפ Freedom! '90 של ג'ורג' מייקל)
אוונג'ליסטה לא הייתה רק פנים יפות, וגם לא משפיענית שעושה קצת מהכול או מישהי שמדגמנת בינתיים עד שיגיע התפקיד הראוי בקולנוע – היא הייתה הדבר האמיתי: דוגמנית-על שמחויבת למקצוע, יודעת שהוא כולל הרבה יותר מגנים טובים ורגליים ארוכות, וגם כזו שמצליחה להישאר רלוונטית לאורך שנים בתעשייה שממליכה וזורקת את נציגיה בהפרש של ימים ספורים.
בין לבין היו שם נישואים אלימים ומתעללים לג'ראלד מארי, שהיה אז מנהל הזרוע האירופאית של סוכנות עלית מודלס הבינלאומית, בשנים 1993-1987 (והבעת תמיכה בנשים שהתלוננו ב-2020 כי תקף אותן מינית לאורך שנות ה-80 וה-90); תביעת מזונות בסכום דמיוני של 46 אלף דולר לחודש מאבי בנה ומנכ"ל תאגיד היוקרה קרינג, פרנסואה אנרי פינו; ושלל בעיות רפואיות, כולל כריתה כפולה של שדיה לאחר שהתגלה אצלה סרטן, וצילוק פניה וגופה בעקבות טיפול המסת שומן כושל שגרם לה להסתתר מהעולם לכמה שנים.
31 צפייה בגלריה
אוונג'ליסטה, ג'יאני ורסאצ'ה ונעמי קמפבל בתצוגת אביב-קיץ 1996 של ורסאצ'ה
(צילום: AP Photo/Luca Bruno)
בריאיון החדש שהעניקה למגזין הרפר'ס בזאר היא מדברת על יופי, על הזדקנות ועל תובנות (חלקיות בלבד, במקרה שלה) שהגיל מביא איתו. במשך שנים נבנה העולם שלה כולו רק סביב המראה שלה ואיך האנשים סביבה מתייחסים אליו – זה מה שעמד בבסיס תחושת הערך העצמי שלה ועיצב את זהותה.
לנשים יפות, גורסת הקלישאה, קשה הרבה יותר להתמודד עם השינויים הגופניים שמביא איתו הגיל ועם מה שנתפס כהתמעטות היופי בתהליך ההזדקנות. המבט הגברי החושק יכול לחנוק, היא אומרת בריאיון, אבל אובדנו מכאיב.
אוונג'ליסטה חושפת את הצלקות שלה מול עיני המראיינת, ויש לה הרבה. היא גם גאה בהן וגם מתביישת. קשה לה להסתכל על עצמה בראי. היא יודעת שהרצון להיאחז ביופי הביא עליה סבל וייסורים, והיום היא פשוט שמחה שהיא בחיים. כעת היא רוצה להזדקן, והיא אפילו לא מתעקשת לעשות את זה בחן (אולי כי זה קורה לה ממילא).
איך היא מתלבשת? בתחילת הקריירה, אוונג'ליסטה פשוט לבשה את מה שאמרו לה ללבוש. היא הייתה, כאמור, דוגמנית מהזן הישן – קולב לחזונם של מעצבים. הסגנון שלה הסתכם במיש-מש אקראי של בגדי המותגים ששכרו את שירותיה בסכומים שערורייתיים.
31 צפייה בגלריה
חובבת בגדים שנראים יקרים. על השטיח האדום, 2009
(צילום: Stefania D'Alessandro/Getty Images)
עם השנים וככל שהתבגרה, אוונג'ליסטה החלה לטפח עבור עצמה, במודע או שלא במודע, סגנון לבוש התואם את התדמית שלה – מרוחק, לא נגיש, יקר ואלגנטי.
אוונג'ליסטה היא לא אישה של ג'ינס וטי שירט, היא גם לא אישה של מחשופי ענק ושמלות מוגזמות. היא נראית במיטבה כשהיא לבושה במה שניתן לכנות הידור מחויט. בדרכה שלה היא, אולי, מעין מקבילה לאיזבלה רוסליני, בגרסה צעירה קצת יותר ואירופאית קצת פחות.
מבחינת בחירות הלבוש שלה, זה כולל הרבה חליפות בטעם גברי ובצבעים כהים. לדוגמה, חליפת שלושה חלקים בירוק-אפרפר של גוצ'י, ז'קט שחור ענק ומרובע של בלנסיאגה, ז'קט בעל רכיסה כפולה בגוון כחול נייבי עם כותונת גברית ועניבה של סן לורן או חליפה מחויטת בגרסת אוברסייז בצבע אפור עם פסי סיכה, גם היא של סן לורן.
בגאלה של מוזיאון המטרופוליטן בשנת 2024, לאחר היעדרות של קרוב לעשור, אוונג'ליסטה הגיעה לשטיח האדום עם שמלה לבנה של המותג Khaite, שהיא תמצית המראה המזוהה איתה בשנים האחרונות – שמלה ארוכה ומפוסלת שקוויה רחוקים מעט מהגוף, מאוד נקייה, מאוד צוננת.
בהפקת האופנה החדשה של הרפר'ס בזאר היא מתמסרת למעילים, והם מתמסרים לה. על שער המגזין היא עטופה במעיל טרנץ' לבן עם חגורת עור שחורה מהקולקציה הראשונה של ז'יבנשי בעיצוב שרה ברטון. בכתבה עצמה היא מופיעה עם מעיל תלתלים ענק של פראדה, מעיל תכלת של סן לורן, מעיל פרוותי בגוון ורוד חיוור שנראה כמו פונפון גדול, ועוד אחד של ג'קומוס – שחור, נקי קווים והדור בפשטותו, שאליו מתלווה טורבן תואם.
על שער גיליון מאי 2025 של מגזין הרפר'ס בזאר
בצילומים של אנטוני סקלאוי למגזין הרפר'ס בזאר, מאי 2025
התכשיטים שמעטרים את גופה הם של טיפאני וקרטייה, וכולם משדרים יוקרה אלגנטית. אין שם מחשופים, אין שסעים, לא הדפסים עזי צבע ולא סלסולים מקושטים – אבל יש לינדה אוונג'ליסטה אחת, שלמרות בחירה אמנותית תמוהה בצילום מולבן ומטושטש, נראית יפה עד כאב. לא כמו פעם, כמו עכשיו, וזה נהדר לא פחות.
31 צפייה בגלריה
חליפה והקפדה על צבעי שחור ולבן על השטיח האדום, 2023
(צילום: Evan Agostini/Invision/AP)
עתידות: אוונג'ליסטה אוהבת כסף ואוהבת את אורות הזרקורים, אז היא כנראה תדגמן כל עוד יקראו לה לעמוד מול המצלמות. אפשר גם להניח שהיא תמשיך להתמסר לתהליכים קוסמטיים, גם אם פחות פולשניים, ואולי תפרסם ספר שחציו אוטוביוגרפיה וחציו עצות יופי וטיפוח, ותתרום לקרן למלחמה בסרטן השד עשירית מכספי תביעת הרשלנות שהיא הגישה נגד המכון שצילק אותה.
מחיאות כפיים או מטח עגבניות? מחיאות כפיים, כמובן. על היופי שהיא הוסיפה ועדיין מוסיפה לעולם, על גרסת העשרת אלפים דולר שלה ל"תאכלו עוגות" של מארי אנטואנט, ועל הסטייל האינסופי שהיא מציגה, דווקא ובעיקר בשנים האחרונות.
31 צפייה בגלריה
בתצוגת אביב-קיץ 2015 של דולצ'ה אנד גבאנה
(צילום: Vittorio Zunino Celotto/Getty Images)
