היום (רביעי) בצהריים נשטף המסלול של מותג האופנה הולילנד בחטאים עטופים בלבן. תצוגת העשור של המעצבים ובני הזוג ענת משולם ודור חן נערכה תחת הסלוגן Natural Born Sinners – מחווה לסרטו האייקוני של אוליבר סטון Natural Born Killers ("רוצחים מלידה") מ-1994 לפי תסריט של קוונטין טרנטינו, שעיצב את הקולנוע של שנות ה-90 וביקר את האלימות הפורנוגרפית בתקשורת. סטון לא ידע שעידן התמימות מלפני שלושה עשורים רק יחריף והחיים יהפכו לסרט סנאף.
תצוגת האופנה על המסלול
(צילום: Point2Point)
המעבר מקדושה לחטאים מסכם עשור של פעילות מאז השתתפו בתצוגת המעצבים המבטיחים של מפעל הפיס ב-2017 בשבוע האופנה, אשר סללה את דרכם בתעשייה המקומית. "הקולקציה הראשונה נקראה 'בראשית' ועשור אחר כך החלטנו לעסוק בחטא הראשון של האדם בגן עדן – להתלבש", אומרת משולם על התודעה שנפתחה בפני אדם וחווה. "זו הייתה היצירה הראשונה שלו ואנחנו רוצים לחגוג את הדבר הזה – היציאה מעידן התמימות של האדם לחיים האמיתיים".
מי שציפה לפגוש על המסלול דם, אש והשראות ממקרי הרצח שהופיעו בסרטו של סטון – התבדה. גם אדם וחווה נעדרו ממנו. שנות ה-90, התקופה שבה גדלו השניים, אוזכרו בקולקציה החדשה וגם בזו שתלויה בימים אלו בחנות המותג בשינקין בתל אביב, עם נוכחות של אופנת גראנג' שמרפררת לעשור ההוא, כמו חצאית מקסי משובצת עם רקמת גמלים, שחן מגדיר בצחוק כ"גראנג' בדואי". "בסוף, זה עולם התוכן שאיתו גדלנו ומרדנו", הוא מסביר, "זאת המוזיקה ששמענו, והדברים עוברים דרך הפילטר שלנו כמעצבים".
התצוגה ב"שבוע האופנה ישראל-קנדה תל אביב" כותבת פרק חדש בעשייה שלהם. לצד דמויות מגוונות בטווח גילים רחב, צעדו דוגמניות ודוגמנים כמו סתיו סטרשקו, יעל רייך ובנה אמיל, וגם צמד כלבים רובוטים אוטונומיים שהובאו ממוזיאון המדעטק בחיפה. השניים פתחו את התצוגה לצדה של דוגמנית בסט הלבשה תחתונה עם רקמת תחרה והכיתוב HOLY באנגלית. הדימוי שנוצר על המסלול הציב זו לצד זו מלאכות מסורתיות וטכנולוגיות חדשות, עם "הצעת לבוש" להתבונן במורשת הבראשיתית לא מתוך משקפיים נוסטלגיים, אלא כנקודת מוצא לשיח עם העתיד.
הקולקציה החדשה מתכתבת עם האלמנטים של בית האופנה, כמו גם מציעה ניגוד לקולקציה הראשונה. חולצה לבנה עם הכיתוב SINNERMAN שלבש הדוגמן ניקיטה סקלרוק, מתכתבת עם החולצה HOLY MAN מקולקציית הביכורים של המותג, שהפכה מיד ללהיט. העיסוק בחטאים המשיך עם פרשנויות לסיפור גן העדן, עם דוגמאות והדפסי נחש שהופיעו על בגדים, כמו חולצה עם שרוולים ארוכים בהדפס נחש עם הכיתוב HOLY בקטן או עניבה לגברים שהופיעה במראה שחתם את התצוגה.
"לכתוב Jewish על חולצה מעורר תגובות"
הפרק החדש שניסחו היום הולילנד מבקש למתוח גבולות אסתטיים של המותג, אשר החל את דרכו בעיצוב אופנת רחוב עם חולצות טי שעליהן כיתובים דוגמת Holy Man ו-Hallelujah, לצד משחקי מילים וסמלים יהודיים כמו חולצה שעליה הכיתוב "חי" בעברית ו-Eighteen באנגלית או חולצה עם הכיתוב Holy as Fuck. עכשיו הם בתקופה פופית וצבעונית, עם הרחבה של קטגוריות כמו בגדי ים ופריטים שיתאימו לקהל שהתבגר עם המותג.
מאז אירועי 7 באוקטובר, מספרים השניים, אנשים מחפשים להתחבר לזהות היהודית שלהם, והם יותר גאים לשים אותה בקדמת הבמה. "לקראת ראש השנה ויום כיפור הוצאנו 'דרופ' של כמה פריטים עם הכיתוב KAPARA (כפרה) בגב החולצה ודוגמה של תרנגול לבן מקדימה; וחולצות עם הכיתובים Jewish Princess ו-Nice Jewish Boy. אף פעם לא עסקנו ביהדות ובלאום, זאת הייתה הפעם הראשונה. לכתוב Jewish על חולצה מעורר תגובות, וזה פשוט התפוצץ בקרב הלקוחות. אנשים קונים את זה בכמויות, לרבות תיירים שהגיעו לארץ", אומר חן.
"גאוות יחידה", מסכמת משולם.
צילומי הקולקציה של הולילנד
(צילום: איתן שריד ומישה קמינסקי)
המשחק עם נושא כמו קדושה, ניבא, באופן מסוים, אופנה המתכתבת עם עולמות הדת שפרחו בעשור האחרון ומאז 7 באוקטובר ביתר שאת: החל בבגדים צנועים לנשים ועד חולצות טי בסגנון אופנת רחוב עם ציציות לגברים. חן מצביע על כך שבשנים האחרונות יותר ויותר מותגים מדברים על המקום ורוח הזמן, אפילו בבחירת השמות שלהם – ומציין את "תודה" ו"סדום" הצעירים הפועלים בשכנות אליהם בשינקין – לעומת מעצבים שבוחרים לכתוב את שמם באנגלית ורוצים לעצב את אמריקה.
"אני חושבת שבתחילת הדרך חיפשנו להראות שאנחנו מותג בינלאומי – וזה עדיין בסיפור שלנו. אז חיפשנו מה קדוש, והיום מה אנחנו בוחרים לקדש", אומרת משולם.
לאורך השנים לא חששו השניים להביע באמצעות הבגדים עמדה חברתית-פוליטית, כזו שכיום היו נמנעים ממנה בשל רוח הדברים. לדוגמה, חולצה מהקולקציה הראשונה שבה הכיתוב בערבית של המילה "אחי", או המילה "אזרח" בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית.
"באופן אישי, אני מרגיש שזה לא נכון עכשיו", אומר חן, "לא כי אני מפחד או כי אנחנו מצנזרים את עצמנו. זה הקול שלנו, והזמן לא מרגיש מתאים. ברגע שזה כתוב בערבית – וגם לא משנה מה כתוב – אנשים מרגישים שזה מאיים עליהם".
בכלל, הם מספרים, המלחמה השפיעה על כולם. "אני חושב שחווינו התעוררות כזאת – שוב, לא פוליטית בהכרח, אלא של המציאות מהמקום שבו אנו חיים", מוסיף חן.
"יש רצון להמשיך ליצור, להראות שאנחנו כאן, לא לעצור, וגם לתת ללקוחות שלנו קצת אופטימיות", מוסיפה משולם.
לאורך השנים השיקו שיתופי פעולה מתוקשרים עם המותגים אתא, משכית וגלידות גולדה, שהצליחו להרחיב את השפה העיצובית מחד, ולבסס את מקומם בתרבות ובאופנה הישראלית מאידך. בעתיד, הם מספרים, הם שואפים להרחיב ולהעמיק את גבולות היצירה שלהם מבגדים בלבד, כפי שכבר עשו ב-2023 במיצג האופנתי שהעמידו בשבוע העיצוב בירושלים.
בתוך כך, השפה העיצובית שלהם התרחבה בשלוש השנים האחרונות ונהייתה פופית יותר. מכיתובים וצבעוניות מונוכרומטית, החלו השניים לשלב יותר צבעים והומור. האם זה מהלך מכוון?
"השפה שלנו הייתה מאוד דחוסה וקונספטואלית עם טקסטים מאוד ברורים", אומר חן, "הרגשנו שהצלחנו לפתח שפה וקודים, ועכשיו אנחנו יכולים להתחיל לעבוד בתוך השדה הזה, גם בלי לכתוב את הדבר עצמו. הקודים כבר ברורים לקהל. וגם, באופן אישי, שנינו לובשים רק הולילנד, וקשה להתלבש כשהכול טקסטים כתובים. מהבחינה הזאת, רצינו לגוון, לשלב עבודות יד וכדומה".
"בעשור שעבר מאז הקולקציה הראשונה, עזבנו את תל אביב, חזרנו לקיבוץ, נולדו לנו ילדים (לשניים ארבעה ילדים בני שנה וחצי עד 12, א"י). כמו בחיים, גם במותג הצמחנו שורשים, ועכשיו זה המקום לשחק, להתנסות ולהסתקרן מהעשייה", מוסיפה משולם, "החנות שנפתחה השנה בשינקין מאפשרת לנו לייצר יותר מגוון מאשר לעצב 'דרופ' ולמכור אותו אונליין, ובתוך כך גם להרחיב את השפה העיצובית של המותג".






















