אחרי שנים של מאבק במחלת האנורקסיה, הדוגמנית לשעבר קארין באומן הלכה לעולמה הבוקר (ג') בבית החולים איכילוב שבתל אביב, בגיל 35. היא הותירה אחריה אם וחמישה אחים.
סיפורה של באומן לא ירד מסדר היום בעשור האחרון, תזכורת חשובה ובלתי פוסקת למחלת האנורקסיה נרבוזה, הפרעה נפשית קשה המביאה את הסובל ממנה להרעבה עצמית עד לסיכון חיים. באומן הגיעה למשקל מסכן חיים של 24 ק"ג, ואתמול (ב') אמרה אמה ל-Pplus: "אני בהתקף לב, לא יודעת אם אשרוד בעצמי, אמרו שהמצב החמיר. היא חטפה דלקת ריאות מאוד חזקה, יש לה קריסת מערכות נוראית בגלל המצב הפיזיולוגי". המראה השדוף וקריסת הגוף של קארין באומן הם עדות להתדרדרות שמביאה האנורקסיה, תמרור עצור שאולי יעזור לעורר מודעות לסכנות המחלה.
בשנות ה-90 הייתה משפחת באומן המקבילה של עולם האופנה הישראלי למשפחת קנדי האמריקנית. הילדים אורלי, אנה ורנה באומן שלטו ביד רמה בקמפיינים הגדולים, הפקות האופנה וסדר היום של התעשייה. אקזוטיקה הולנדית. אחותם הצעירה קארין באומן חלמה ללכת בעקבותיהם, אך בניגוד לסיפורי ההצלחה של אחיותיה ואחיה, עולם הדוגמנות לא האיר לה פנים. בגיל 22 היא חלתה באנורקסיה שממנה לא הצליחה להתאושש, ומגיל 23 נכנסה ויצאה מבתי חולים, תוך שהיא נתמכת באמה יהודית באומן ובבעלה של האם, שימי תבורי. באומן אושפזה במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים איכילוב בתל אביב בלילה שבין ראשון לשני לאחר שמצבה התדרדר בעקבות דלקת ריאות שהובילה לקריסת מערכות והיום כאמור, גופה נכנע.
קארין באומן החלה לדגמן בגיל 17, ובשנת 2002 אף השתתפה בתחרות נערת השנה שבה זכתה במקום השני. עם זאת, היא לא התברגה בקמפיינים בולטים בישראל. האנורקסיה פגשה אותה בגיל 22, אז החלה לצום ימים ארוכים והשילה קילוגרמים רבים ממשקל גופה. "היא הרגישה שהיא לא אוהבת את הגוף שלה", אמרה האם יהודית בריאיון בעבר. "אבל זו לא הסיבה המרכזית. קארין הרגישה שהיא לא באמת רק דוגמנית, אלא שהיא יוצרת ואמנית. היא רצתה בכלל לצייר. זה חוסר המיצוי שגרם לה להתחיל לרזות".
ההתמודדות הארוכה של באומן לאורך יותר מתריסר שנים עם האנורקסיה, הובילה אותה לפני שנה להחלטה להפסיק לעבור טיפולים. במכתב מרגש שנכתב בכתב יד מסודר והופנה לאמה יהודית, כתבה: "אמא, אני אוהבת אותך מאוד ומכבדת אותך מאוד, גם בטוב וגם ברע, ואני רוצה בפעם האחרונה להגיד לך מכל הלב שלי באמת ובכנות אמיתית שהחלטתי להפסיק סופית לנסות להילחם במחלה. אני לא מסוגלת להילחם יותר ועברתי כבר מספיק קשיים בחיים ועדיין אני עוד עוברת מסע של קשיים ומצוקה נפשית. נמאס לי כבר לעשות שיחות, נמאס כבר לנסות למצוא פתרונות למצב שלי, נמאס כבר לדבר ולקטר. אני חושבת שהגיע הזמן שנוותר על המלחמות, ושכל אחת תחיה את החיים שלה בשקט וברוגע. יום יבוא ויהיה יותר בסדר".
