שיר אלמליח (33), דוגמנית, מגישת טלוויזיה ורדיו, ומרצה. אימא של רפאל ("כמעט בן שלוש") וגבריאל ("כמעט בן שנה")
שיר אלמליח, איך הכול התחיל?
"בגיל 16 וחצי, אימא שלי רשמה אותי לאודישנים לתחרות מלכת היופי. הגובה שלי היה 1.68 מ', והמינימום לתחרות היה 1.70 מ'. יש לי רגליים מאוד ארוכות, אז כתבתי 1.70 מ' בטופס. עברתי את כל האודישנים והגעתי לשלב האחרון, ל-20 המועמדות הסופיות. ואז אמרו לנו להוריד את הנעליים. יצא שעמדתי בדיוק ליד הבנות הכי גבוהות, והם קלטו שמשהו לא בסדר. מדדו אותי ושם נפלתי. בדיעבד, זה מדהים שלא הייתי בתחרות ועשיתי את כל הדרך שלי לבד. מיד אחרי שפרשתי מתחרות מלכת היופי, בטי רוקאווי ועדי ברקן רצו אותי. הייתי קצת אצל בטי, ואז עברתי לעדי וקיבלתי צילומים ראשונים למגזין 'גו'. עשיתי שם גם מיני-פרסומת למילקי. אני חושבת שהדרך הזו הייתה יותר נכונה לי מלהיות מלכת היופי. הכול מלמעלה והכול כתוב. כנראה שהדרך שלי הייתה כתובה ככה, ועדיין כתובה".
ומה קרה אז?
"בהמשך הפסקתי לעבוד עם עדי ברקן, עברתי לרוברטו ואחר כך לשי אביטל. כמו ילדה מקצרין, שלא מבינה כלום בתחום, הייתי צריכה לדלג בין סוכנים. הייתי חדורת מטרה וידעתי שאצליח. הייתי נוסעת מקצרין במשך שעות כדי לעשות אודישן של חצי שעה, למרות שידעתי שהסיכויים שאקבל את העבודה קלושים. תמיד ידעתי שאצליח, ובגדול. עכשיו כשבנות שואלות אותי מה לעשות כדי להצליח בתחום, אני אומרת להן שהכול עניין של כוח רצון. אני תמיד אומרת: אם תלכי עם הלב שלך ותאמיני – תגיעי לכל דבר שתרצי. כבר שבע שנים אני בסוכנות יולי אצל זיוה. זה שיש לי סוכנת ולא סוכן, זה נורא כיף. היא כמו אימא שנייה וזה מרגיע. אני הייתי הראשונה שהתייחסה לסיפור עם שי אביטל אחרי שהתחקיר עליו התפרסם. היה לי חשוב להשמיע את הקול שלי. בסך הכול רציתי לעבור לסוכנות אחרת וקיבלתי ממנו איומים שהרגישו כמו בעולם התחתון, שאם אעזוב לא אוכל לעבוד יותר בתעשייה. לרגע כולנו נבהלנו, גם אני וגם ההורים שלי. אבל בפועל לא הייתי חתומה אצלו על שום חוזה ופשוט קמתי והלכתי".
מה גרם לך לעזוב?
"לא אהבתי את כל ההתנהלות שלו. לא את איך שהוא דיבר אליי ולא את איך שהוא דיבר לאחרים. בסופו של דבר, הסוכן שלך הוא הפנים שלך. הרגשתי שמשהו לא בסדר והחלטתי שאני לא ממשיכה איתו. אלוהים שלח לי את זיוה במתנה. לא יכולתי לבקש סוכנת יותר טובה".
7 צפייה בגלריה
"הייתי נוסעת מקצרין במשך שעות כדי לעשות אודישן של חצי שעה, למרות שידעתי שהסיכויים קלושים"
(צילום: טל שחר)
מה את עושה היום?
"היום אני מאוד מכוונת להגשה בתוכניות טלוויזיה ורדיו. מאוד משקיעה בלקדם את 'קול אישה', שזו התוכנית שלי, שבאה לתת קול לנשים נפגעות אלימות על כל גווניה. בהתחלה עשיתי את התוכנית ביוטיוב עם צביקה הדר, שפרש בינתיים. עכשיו אני רוצה ללכת צעד אחד קדימה ולהוביל אותה לטלוויזיה, כדי לקבל פלטפורמה חזקה יותר. יש לי גם תוכנית ברדיו ירושלים FM101, שנקראת 'מאמינה באהבה'. אני מרגישה שם בבית, ברמה שאני הולכת להכין להם חריימה. זו תוכנית רצינית. אני מביאה אנשי מקצוע שמדברים על איך לשמר זוגיות לאורך שנים. זו תוכנית על אהבה, הורות וילדים. זה משהו שמאוד מדבר אליי בשלב שבו אני נמצאת היום בחיים. למה בחרתי בשם הזה? כי אני משתדלת עדיין להאמין באהבה. יש בי משהו שגם היום רוצה להאמין שאהבה ללא אינטרסים עדיין קיימת".
מתי הבנת שהפוקוס שלך עובר להגשה ברדיו ובטלוויזיה?
"מה שגרם לי לעבור בית ספר בכל הנושא של הגשה, זה דווקא 'קול אישה'. בהתחלה דיברתי כמו רובוט. בכל פעם הקלטתי, למדתי והתפתחתי. ישבתי המון עם צביקה הדר, שנתן לי הרבה כלים להיות מגישה טובה. עברתי שינוי והיום אני יכולה להגיד בפה מלא שאני יכולה לעשות את זה. זה תפור עליי. ואני מאוד ביקורתית כלפי עצמי. כמובן שאני ממשיכה במקביל גם בעבודות דוגמנות. הכסף הגדול נמצא היום באינסטגרם, אבל אני לא לוקחת כל דבר ואני מקפידה לא למסחר את האינסטגרם שלי. יש לי מיזם בעמוד האינסטגרם שלי שנקרא 'מאימא לאימא'. הסיפור הוא שכשהייתי בהיריון עם רפאל, קיבלתי הרבה הצעות לשיתופי פעולה בכל מה שקשור לאימהות: חדרים, צעצועים, עגלות ומה לא. סירבתי, כי לא רציתי למסחר את האינסטגרם שלי. ואז פגשתי משום מקום אימא, שסיפרה לי שאין לה כסף לקנות דברים לילדים שלה. באותו רגע הייתה לי הארה, שיש לי אינסטגרם עם מעל חצי מיליון עוקבים ולמה שלא אקבל את כל המתנות, אתן תיוגים לחברות ואעביר הכול הלאה? עכשיו כולם יודעים שיש לי פרויקט 'מאימא לאימא' עבור אימהות שידן אינה משגת את המוצרים האלה. היום כבר כולם פונים אליי עבור האימהות האלה. הפרויקט הזה קיים שלוש שנים. אין דבר שעושה לי יותר טוב מהפרויקט הזה. אפילו תרמנו תפילין לילד שעולה לתורה. אני מקדישה זמן בכל יום לפרויקט. זה הדבר שעושה לי הכי טוב בעולם".
7 צפייה בגלריה
"אני מזל עקרב ואם פוגעים בי, אני לא נותנת עוד צ'אנסים. תמיד אומרים לי שאני מלאה במגננות"
(צילום: טל שחר)
עכשיו את גם מתחילה להרצות.
"להרצאה שלי קוראים 'קולי פוגש את קולך'. לקחתי את השם מהעולמות של התוכנית שלי 'קול אישה'. אני נותנת קול לנשים נפגעות אלימות ואני נותנת גם את קולי שם. אני הולכת לספר בהרצאה את הסיפור האישי שלי, שעדיין לא סיפרתי. זה יהיה גם שיח על התמודדות עם טראומה וגם על העולם האפל של תחום הדוגמנות".
תתני לנו פרומו?
"לא הכול זוהר ונוצץ כמו שכולם חושבים. בנסיעות שלי לחו"ל ראיתי הרבה דברים. דוגמניות במילאנו שעושות סמים, מקיאות והולכות עם גברים כדי לקבל עבודות. לי היה חשוב להיות אני. תמיד האמנתי שמה שצריך להיות שלי – יהיה שלי. אני חושבת שאלה ערכים שקיבלתי מהבית, לדעת לשמור על עצמי ועל העקרונות שלי. הייתי מגיעה לאודישנים ורואה איך דוגמניות נמרחות על מי שעושה את האודישן. הייתי פשוט נכנסת עם תיק העבודות שלי ועם פרצוף זועם והולכת, כי ידעתי שאין סיכוי שאקבל את העבודה. ממש לא הלך לי. את כל העבודות שלי כדוגמנית מתחילה קיבלתי רק מיצירת קשרים, לא מאודישנים. עד שבניתי את השם שלי ואז התחילו לפנות אלינו. תמיד ידעתי שאני אצליח רק בדרך הנכונה, כשאני שלמה עם הדמות שאני רואה מול המראה. הייתי כמו המטפלת של כל הדוגמניות במילאנו, בקייפטאון ובגרמניה. הייתי יושבת איתן ומסבירה להן שהן לא צריכות לעשות סמים ולא להקיא, כי המשקל הוא לא עניין. אם את משדרת ביטחון, זה יותר תופס מכל דבר אחר. אנשים חושבים שהדוגמנות זוהרת, אבל בסוף כולן כבויות וחסרות ביטחון. כשנחשפתי לזה כילדה, הייתי בשוק. אני חושבת שיש בי משהו מאוד מטפל. בגלל זה עשיתי קורס קואצ'ינג ובקרוב אתחיל ללמוד פסיכותרפיה. גם בטיפולים אצל הפסיכולוגית שלי, אני כל הזמן שואלת שאלות על הטיפול. היא הפכה לסוג של מורה שלי. יש לי את היכולת לגשת לאנשים".
"הייתי מגיעה לאודישנים ורואה איך דוגמניות נמרחות על מי שעושה את האודישן. הייתי פשוט נכנסת עם תיק העבודות שלי ועם פרצוף זועם והולכת, כי ידעתי שאין סיכוי שאקבל את העבודה. ממש לא הלך לי. את כל העבודות שלי כדוגמנית מתחילה קיבלתי רק מיצירת קשרים, לא מאודישנים. עד שבניתי את השם שלי ואז התחילו לפנות אלינו"
ומה לגבי מערכת היחסים שאת הולכת לדבר עליה בהרצאה?
"זו מערכת יחסים שהייתה מאוד אובססיבית והשאירה בי צלקת גדולה. כל החיים היו לי רק שלוש מערכות יחסים. אני לא בן אדם שיוצא לדייטים, כי זה מרגיש לי כמו אודישן. עכשיו אני לא במערכת יחסים. כשהתפרסם בתקשורת שאני הולכת לייעץ בתוכנית רדיו איך להצליח באהבה, שאלו איך אני שחוויתי שני כישלונות מאוד גדולים, רוצה ללמד על אהבה. אבל התוכנית היא על איך לשים את האגו בצד ולנהל מערכת יחסים טובה. אני שואלת את עצמי אם אני מאמינה עדיין באהבה, כי חוויתי כישלונות והיו בגידות מאוד קשות באמון. אז אני לא יודעת אם אני מאמינה באהבה, כמו שאני רוצה לחוות. אני לא חושבת שחוויתי פעם בעצמי אהבה אמיתית. אני מזל עקרב ואם פוגעים בי, אני לא נותנת עוד צ'אנסים. תמיד אומרים לי שאני מלאה במגננות. יש לי חומות שכל הזמן צריך להוריד עוד שכבה ועוד שכבה. אבל כשאני נפתחת – זה מכל הלב. היום אני מודה שמאוד קשה לי להיפתח לאנשים".
יש מכנה משותף לשתי הפרידות משני הגברים שהיית נשואה להם?
"שניהם היו מאוד שונים, אבל יש מכנה משותף מאוד ספציפי. אלרואי היה חבר מאוד טוב שלי, כי גם גדלנו ביחד. אי אפשר להשוות קשר כל כך ארוך מגיל קטן, למישהו שהכרת רק בגיל 29. עם מייקל זה היה הרבה ענייני מנטליות. אבל היה לי מאוד חשוב שלרפאל יהיה אח מאותו אבא. אז כשמייקל הסכים לעשות איתי עוד ילד אחרי שהתגרשנו, פשוט עשינו את זה. אני מאוד שמחה על המהלך הזה".
7 צפייה בגלריה
"מבחינתי, לישון רק חמש שעות בלילה ולעשות את כל מה שאני אוהבת: לגדל את הילדים ולנהל קריירה"
(צילום: טל שחר)
ילדת שני בנים בהפרש קטן. זה מאתגר?
"יש ביניהם הפרש של שנתיים, וזה לא פשוט. אבל באמת בורכתי בילדים מדהימים. אין דבר העומד בפני הרצון. מבחינתי, לישון רק חמש שעות בלילה ולעשות את כל מה שאני אוהבת – שזה לגדל את הילדים ולנהל קריירה. אז אם זה אומר להביא פגישות הביתה, אני מביאה פגישות הביתה. אף פעם לא נתתי לעצמי שנייה של התבאסות על העניין הזה. אני יכולה רק ליהנות מזה שיש לי עבודה וילדים. אני תמיד אומרת שאימא מאושרת שווה ילדים מאושרים".
מה היו עד כה רגעי השיא שלך, לטוב ולרע?
"הרגע הכי לא טוב היה כשסבתא שלי זיכרונה לברכה נפטרה. סבתא שלי הייתה כל עולמי. זה היה לפני ארבע שנים. מגיל 13 עד גיל 20 הייתי ישנה איתה. כשעברתי מהצפון, היינו מדברות בטלפון כל לילה, בשתיים בלילה. לפני שהיא נפטרה, הייתי בפריז ואימא שלי התקשרה שאבוא דחוף, כי סבתא גוססת. הייתי בדרך ליורודיסני ובכיתי את חיי, כאילו מישהו חונק אותי. ביררתי מהר על טיסה. ביקשתי מאימא שלי שתשים את הטלפון על רמקול וביקשתי מסבתא שלי: רק תחכי לי. כל הטיסה בחזרה בכיתי ובכיתי. הייתי אדומה מבכי. כשנחתי, היו לי עוד שלוש שעות נסיעה לצפון. כשהגעתי, נשארתי איתה לבד בחדר. אמרתי לה שאני אוהבת אותה ושהיא ההשראה שלי. ירדו לה דמעות והיא החזיקה לי את היד חזק. איך שיצאתי מהחדר, היא נפטרה. היא ממש חיכתה לי. קצת לפני כן, היא איחלה לי שתהיה לי זוגיות. אמרתי לה: רק תאחלי לי הצלחה.
"הרגע הכי טוב – היו לי שניים כאלה. הראשון כשרפאל נולד, והשני כשגבריאל נולד".
מה הייתה החוויה שעיצבה אותך?
"אני חושבת שכל דבר שעברתי בחיים גרם לי להתעצב. למדתי גם מהטעויות וגם מהדברים השמחים".
את שלמה עם המראה שלך?
"לגמרי. בסך הכול, אני מאוד שלמה איתו".
"פעם הלכתי לקוסמטיקאית מאוד ידועה. היא מרחה לי על הפנים חומר שגרם לי לכוויות מאוד קשות, שבגללן לקחתי אנטיביוטיקה במשך שלושה חודשים. הרופא אמר לי שזה גרם לי גם לכוויות וגם לזיהום רציני"
מה דעתך על הזרקות וניתוחים פלסטיים, בעד או נגד?
"אני לא נגד. כרגע אני לא עושה כלום בפנים שלי, חוץ מקצת בוטוקס במצח רק לשימור ובכמות מאוד קטנה. לא משהו שבכלל מורגש. אני בעד שגם אם מזריקים, שזה ייראה טבעי ולא עשוי. בסוף כל אחת צריכה לעשות את מה שעושה לה טוב. אני אוהבת שהמראה נשאר טבעי. מודל החיקוי שלי זו ג'ניפר לופז, שתמיד נראית טבעית".
עשו לך פעם פשלת טיפוח?
"פעם הלכתי לקוסמטיקאית מאוד ידועה, שלא אגיד את שמה. היא מרחה לי על הפנים חומר שגרם לי לכוויות מאוד קשות, שבגללן לקחתי אנטיביוטיקה במשך שלושה חודשים. הרופא אמר לי שזה גרם לי גם לכוויות וגם לזיהום רציני. בסוף זה עבר, תודה לאל".
יש לך טיפ טיפוח מנצח?
"קודם כל, שתייה מרובה. זה משהו שמאוד בריא לעור הפנים. גם שינה טובה, עד כמה שאפשר. גם תזונה נכונה. מה שמכניסים לגוף, זה מה שיוצא בסופו של דבר. בסוף העור מגיב למה שמכניסים פנימה. ופולה בליק זו ההמלצה הכי טובה שלי. לא סתם אומרים עליה שהיא קוסמת. אחרי שהגעתי אליה, העור שלי עבר סדרת חינוך".
7 צפייה בגלריה
"כרגע אני לא עושה כלום בפנים שלי, חוץ מקצת בוטוקס במצח רק לשימור ובכמות מאוד קטנה"
(צילום: טל שחר)
ספרי על שגרת הטיפוח שלך.
"הקוסמטיקאית שלי היא פולה בליק. אני משתמשת בסבון ובקרם שלה. אני דואגת לשטוף את הפנים בבוקר ובערב. בחיים לא אלך לישון עם איפור, לא משנה כמה אני עייפה. זה מאוד חשוב. תמיד אנקה עם הסבון שלה ואמרח את שני הקרמים שהיא נתנה לי. בערב אני מנקה עם הסבון ואחר כך מורחת את המסכה המקציפה של קיי בי פיור, שמנקה את העור לעומק. אני מורחת את שני הקרמים של פולה וקרם העיניים של קיי בי פיור. בבוקר אותו הדבר, בלי המסכה. אני לא מורחת קרם הגנה, כי יש לי עור מאוד רגיש. אני מורחת מייק-אפ שמשמש כמו קרם הגנה, כי הוא נותן עוד שכבת הגנה. אני משתמשת במייק-אפ של קליניק. אני מורחת מעט מאוד, ומעל מעט קונסילר והסומק האדום-בורדו של דורית גבות. אני ממליצה עליו ממש בחום. אני מסרקת קצת את הגבות, מורחת קצת מסקרה, סרום לשפתיים של אסתי לאודר, ויוצאת. הסרום לשפתיים גם מטפל בהן וגם מבריק אותן יפה".
מה לגבי הגוף?
"בכל ערב אני מורחת קרם גוף או חמאת גוף. יש לי כמה. בושם יש לי שניים שאני אוהבת מאוד. אני משתמשת בגוצ'י בלום, שאני מאוהבת בו. הבושם השני שלי זה המאסק של ג'ייד. הוא יושב על הגוף שלי בצורה מושלמת. אין מקום שאני הולכת אליו, שלא שואלים מה שמתי".
איך את מטפלת בשיער?
"מעצב השיער שלי הוא חן כחלון. הוא בן הזוג של הסטייליסט שלי, אייל אזרזר. הם מלווים אותי כבר שנים יחד עם המאפר שלי, אדם משאלי. כולם איתי כבר המון שנים. זה ברמה שאם יסגרו איתי קמפיין, עליהם יקום וייפול הקמפיין. חן מעצב לי את השיער לצילומים והוא גם הספר שלי ועושה לי את כל השטיפות. בבית אני חופפת עם פנטן פרו וי".
יש לך שגרת תזונה וכושר?
"מאז הלידה של גבריאל, התזונה שלי מאוד לקויה. אין לי זמן להכין לעצמי את האוכל שאני אוהבת, אז אני אוכלת פלאפל ובורקסים. אבל אני דואגת להתאמן ארבע פעמים בשבוע, בכל פעם שעה הליכון ו-40 דקות אימון כוח. זה שורף את כל השווארמות והבורקסים".
איזו עצה היית נותנת לעצמך הצעירה יותר?
"הייתי נותנת לה את העצה: כשאת נכנסת לתעשייה הזו, שימי את כל התמימות בצד ותשתדלי לא להיפגע מאנשים. בהתחלה הייתי נפגעת מאוד מאנשים, עד שפיתחתי עור של פיל. והעצה הכי חשובה: ללכת רק עם הלב שלך. זה משהו שיישמתי לאורך כל הדרך".
בגדים: חולצת ג'ינס, מכנסי ג'ינס, חגורה ומגפונים; מכנסיים לבנים, חולצה בצבע תכלת ואפודה חומה – coco collective ן מכנסיים לבנים וחולצת פסים – אתא ן חלוק משי שחור (בווידיאו) – ג'ק קובה
