הבמאית, הסלבריטאית בעלת הייחוס ואייקון האופנה סופיה קופולה ("אבודים בטוקיו", "פריסילה") החליטה לפתוח את "מארק מאת סופיה" – הסרט התיעודי החדש שלה על חברה הטוב, מעצב האופנה מארק ג'ייקובס – במונטאז' של קולות ודימויים מהקריירה המפוארת שלו. מיד אחרי מונטאז' הפתיחה, מפציע קטע ארכיון: הופעתו של ג'ייקובס בתוכנית האירוח הלילית של ג'ימי פאלון ב-2013, בה הוא מדבר על דוגמנית ישראלית שכיכבה על שער מגזין ווג כשהיא עוטה דגם שלו בתחילת דרכו.
המעצב היהודי-ניו יורקי הגיע לאולפנו של פאלון חמוש בחצאית סקוטית ובאנה ווינטור, העורכת המיתולוגית של ווג, ויחד הם העלו זיכרונות – מימי אותו שער ראשון שעליו הופיע עיצוב של ג'ייקובס ועד הבילויים המשותפים בנשפי הגאלה של מוזיאון המטרופוליטן.
במפגש עם ג'ייקובס (63) וקופולה (55) באירוע עיתונאי בפסטיבל ונציה האחרון, שם נערכה הבכורה החגיגית של הסרט "מארק מאת סופיה", תחקרתי אותם על אותו שער בכורה אייקוני.
"הדוגמנית שעליה דיברתי בתוכנית של ג'ימי פאלון ומופיעה על השער היא מיכאלה ברקו", השיב ג'ייקובס. "אני זוכר בבירור שעבדתי אז במותג בשם פרי אליס, ושהדוגמנית לבשה שמלת פסים צהובה-לבנה. מה שאני הכי זוכר מהשער הוא שכולם ניגשו אליי ברכבת התחתית בבלבול: 'יש לך שער בווג! יש לך שער בווג, למה אתה נוסע ברכבת התחתית?' האנשים חשבו שאם יש לי שער בווג, פתאום אני מיליארדר, וזה, כמובן, ממש לא היה נכון".
מיכאלה ברקו בשמלה של המותג פרי אליס בעיצוב מארק ג'ייקובס על שער ווג, נובמבר 1989
בשער החלוצי של הגיליון, שהתפרסם בנובמבר 1989, נראתה ברקו עם חיוך רחב ובמלוא תפארתה, לבושה בשמלה מקולקציית הריזורט. אלה היו הימים שבהם, כאמור, עבד ג'ייקובס בפרי אליס – המותג שכונן המעצב המוכשר ופורץ הדרך פרי אליס, שמת מאיידס ב-1986 בגיל 46 בלבד.
בזמן עבודתו של ג'ייקובס בפרי אליס, הושקה גם החברות הנצחית עם קופולה. "נפגשנו בראשית שנות ה-90", מצטרפת קופולה לשיחה, "שמעתי על מארק בזכות קולקציית הגראנג' שהוא עיצב לפרי אליס (קולקציה שנחשבה לפרובוקטיבית ושערורייתית, אשר בגללה פוטר ג'ייקובס מעבודתו – א"ק) וביקשתי מאמא שלי (הבמאית המנוחה אלינור קופולה) שתיקח אותי לסטודיו שלו. נורא הופתענו שמארק היה שם ויצא להגיד לנו שלום. אמא שלי אמרה שהיא מאוד הופתעה מהחיבור המיידי שנוצר בינינו – פשוט התחלנו לדבר וישר היה בינינו קליק, היו לנו דברים במשותף.
"בשנות ה-20 שלי גרתי בניו יורק והעולמות שלי ושל מארק התנגשו, אז בילינו הרבה ביחד. אני לא יודעת איך הפכנו לחברים, אבל זה פשוט קרה – היו לנו תחומי עניין משותפים. זה מדהים שיש לי חבר שמלווה אותי כבר כל כך הרבה שנים, שעברנו יחד שלבים שונים בחיים ויצירות רבות. אבל לא היה איזה משבר גדול ביחסים בינינו, נכון?"
"ממש לא", אומר ג'ייקובס וצוחק.
(קולקציית הגראנג' של מארק ג'ייקובס לפרי אליס)
"אני יודעת שמארק תמיד תומך בי וזה משהו שאני מאוד מעריכה", ממשיכה קופולה לשחזר ולפאר את הקשר, "זה חשוב לדעת מי החברים שלך, מי החברים שאתה סומך עליהם. צילמתי בעבר עבורו קליפ ועיצבתי עבורו קולקציית תיקים. מארק גם עיצב תלבושות לדמויות בסרטים שלי".
"זה נכון. גם ביקרתי בסט של 'מארי אנטואנט'. כלומר, בוורסאי", אומר ג'ייקובס וצוחק שוב.
קופולה: "אנחנו תמיד מדברים על סרטים ודמויות שאנחנו אוהבים".
במהלך השיחה, קופולה מרבה לדבר על החיבור ביניהם. "אני חושבת שאנחנו חולקים שפה. ליוצרים יש באופן כללי שפה משותפת, וכשנפגשנו בשנות ה-90 אהבנו את אותה מוזיקה ואת אותם האמנים. תמיד מעניין אותי תהליך היצירה של יוצרים אחרים, בפרט כשמדובר בחבר כל כך קרוב כמו מארק. כולנו עוברים את אותן פאזות של פגיעות, התרגשות, ומתוך כך נוצרת שפה משותפת".
"הרגשנו שאנחנו מצלמים סרט משפחתי ביתי"
זו הפעם הראשונה שקופולה – אשר מנהלת קשר חזק ומתמשך עם עולם האופנה – מביימת סרט תיעודי. "אני מודה מקרב לב לג'יין ואר ג'יי קאטל על כך שביקשו ממני לביים את הפרויקט. בחיים לא חשבתי לעשות סרט דוקומנטרי. כשהם ביקשו ממני לעשות סרט על מארק, חשבתי: 'לא, אני לא יכולה... זה מלחיץ מדי. זה לא משהו שאני בכלל יודעת איך עושים'. אבל היה מרגש להתנסות במשהו חדש.
"מאחר שאנחנו חברים ואני אוהבת את מארק, זה חייב אותי לסטנדרט מסוים שהלחיץ אותי. עם זאת, חשבתי שיכול להיות כיף לעבור על כל הארכיונים ולחזור לזיכרונות שלנו ולגוף העבודה של מארק. זה דווקא ריגש אותי".
ג'ייקובס: "היה קל מאוד להגיד 'כן' לסופיה. אני מרגיש איתה מאוד בנוח, וכפי שהיא אמרה בעצמה, אנחנו חברים כבר שנים. התלהבתי מאוד מהגישה ומהרוח הלא קונבנציונלית שסופיה הביאה איתה לסרט – הרבה יותר אורגני וטבעי מפרויקטים מסורתיים אחרים. לא הטלתי בזה ספק, פשוט זרמתי עם כל מה שהיא רצתה לעשות מתוך ציפייה לראות מה היא תיצור. אני חושב שהתוצאה נהדרת. זהו דיוקן ממש מקסים".
תצוגת אביב 2024 של מארק ג'ייקובס
(צילום: Dimitrios Kambouris/Getty Images for Marc Jacobs)
כעת מגיע "מארק מאת סופיה" גם אל המסך הביתי בישראל. הסרט יהיה זמין לצפייה ב-yes דוקו וב-yesVOD מ-21 ביולי, וכן ב-HOT8, ב-HOTVOD וב-NEXT TV. בסרט בחרה קופולה להתמקד בתריסר השבועות שקדמו לתצוגת אביב 2024 של ג'ייקובס: תהליך העבודה, מקורות ההשראה והאובססיות האסתטיות שלו.
"בסטודיו של מארק החלו אז לעבוד על קולקציה חדשה וחשבתי שיכול להיות נחמד לראות ולהראות את כל התהליך – מהניצנים הראשונים ועד התצוגה הסופית. וגם את השלב בתהליך שבו הכול מבולגן ואין לך מושג לאן אתה הולך – שם אתה חייב לסמוך על התהליך ולהאמין שתמצא את דרכך לנקודת הסיום. זה מה שעשינו בסרט וזה מה שמארק עושה בתצוגות שלו.
"חוויית הצילומים הייתה אישית מאוד והפרויקט הרגיש לנו כמו סרט משפחתי ביתי. לפעמים הייתי מגיעה לבד עם המצלמה ומארק והצוות היו מאוד פתוחים איתי. מאוד נהניתי להיות בפעם הראשונה מאחורי הקלעים. אף פעם לא ראיתי את האנרגיה, את הלחץ ואת ההתרגשות שצפים לפני תצוגת אופנה".
קופולה מעידה שכאשר היא פוקדת את התצוגות של ג'ייקובס, היא תמיד נהנית להסתכל על הסטים, האווירה, המוזיקה. "זכיתי לצלם את התצוגה עם עדשות ארוכות, בסגנון קולנועי יותר, ומתוך כך לראות את היופי בפרטים הקטנים שבהם השקיעו כל כך הרבה עבודה – שזה שונה מהאופן שבדרך כלל מתעדים תצוגות אופנה. הצוות ואני ניסינו לא להיכנס למשתתפים בין הרגליים ואני לא חושבת שהפרענו לתצוגה עצמה. בגלל שכבר היו מצלמות של אחרים מוצבות כדי לתעד את התצוגה, יכולנו להציב את המצלמות שלנו לידן ולהיעלם ברקע. ניסינו להיות כמה שיותר בלתי נראים ולהראות את היצירתיות ואת האנרגיה שמאפיינות את העבודה של מארק".
"סבתי נטעה בי כבוד גדול לבגדים"
במהלך הסרט, שבה קופולה לתחנות מרכזיות ומשמעותיות בקריירה של חברה הטוב – מתחילת הדרך ועד השנים שבהן היה המנהל האמנותי של בית האופנה לואי ויטון ב-2014-1997. לצדו, היא ראיינה גם דמויות אופנתיות ותרבותיות בולטות כמו מנהיגת להקת סוניק יות' קים גורדון, הבמאי ספייק ג'ונז והשחקנית קלואי סוויני.
"בעבודה על הסרט מצאנו חומרי ארכיון מדהימים מהימים שמארק הקים את המותג שלו, שלא ראיתי קודם", מספרת קופולה, "אני מקווה שהחומרים האלו יהיו מקור השראה לצעירים בעולם האופנה. כשהתחלנו את תהליך העבודה, לא היו לנו לא תסריט ולא תוכנית. אני שמחה ובת מזל שהמפיקים העניקו לי תמיכה מלאה לגשש את דרכי. בחדר העריכה לקחנו את הכול והכנסנו יחד לבלנדר, בתקווה שנמצא היגיון בדברים. ניסינו להעביר תחושה של קולאז'".
"רציתי שהסרט ירגיש אישי, אבל לא חודרני". סופיה קופולה ומארק ג'ייקובס
(צילום: Andreas Rentz/Getty Images)
ג'ייקובס, שגדל במשפחה יהודית חילונית, מדבר בסרט על הקשר המיוחד שלו עם סבתו מצד אביו הלן, שגידלה אותו. ג'ייקובס התייתם מאביו – שהיה סוכן בסוכנות וויליאם מוריס, כשהיה בן שש. אימו ג'ודי סבלה ממחלות נפש, התחתנה שלוש פעמים, וכפי שג'ייקובס אמר פעם, "לא הייתה מסוגלת לדאוג לילדיה".
בגיל ההתבגרות, הוא עבר לגור עם סבתו בדירה המשקיפה על סנטרל פארק במנהטן. היא לימדה אותו לסרוג ולתפור, לקחה אותו לשופינג, העניקה לו תמיכה ויציבות רגשית, עודדה ותמכה בו. "סבתא הלן, שאיתה גרתי, הייתה מגניבה ביותר ודמות חשובה מאוד בחיי", הוא אומר וההתרגשות ניכרת על פניו כשהוא מדבר עליה, "סבתא הייתה מהדור שהקפיד על הלבוש. היא האמינה שאתה צריך לדאוג לבגדים שלך ושעל דברים יפים צריך לשמור. היא העדיפה שיהיו לה מעט פריטים, אבל שהם יהיו באיכות גבוהה, מאשר הרבה פריטים באיכות נמוכה יותר.
"סבתי נטעה בי כבוד גדול לבגדים, גישת אפוטרופוס שכזו, שאם יש לך דברים יפים זו אחריותך לדאוג ולשמור עליהם. אני אסיר תודה שהיא לימדה אותי את הדברים הללו, כי אני מאמין בערכים האלה עד היום".
הביוגרפיה של ג'ייקובס, שנישא ב-2019 לבן זוגו צ'ארלי דה פרנצ'סקו, משופעת בהצלחות ובפרסים לצד רגעי שפל ומכאובים. עכשיו הוא נמצא בתקופה טובה. ב-2024 הוא חגג 40 שנה לבית האופנה שהקים מיד עם סיום לימודיו. בחודש שעבר הציג את קולקציית אביב 2027, שהמשיכה את הקו התיאטרלי המזוהה איתו דרך צלליות דרמטיות, צבעים עזים ובדים שקופים ומבריקים.
מאחורי הקלעים בתצוגת אביב 2027 של מארק ג'ייקובס
(צילום: Dimitrios Kambouris/Getty Images for Marc Jacobs)
למפגש בעיר התעלות האיטלקית, אגב, התייצב ג'ייקובס מצויד בסמלו המסחרי בשנים האחרונות – ציפורנים ארוכות עם סיומת ישרה שעליהן פזורות אבנים נוצצות. מתברר כי בילדותו הוא התקנא בציפורנים של אימו וחברותיה, שהושפעו מברברה סטרייסנד.
בעבר, בראיונות ובמדיה החברתית, ג'ייקובס היה פתוח בנוגע לכמעט כל אספקט בחייו: מהתמכרות לסמים ולאלכוהול ועד ניתוחים פלסטיים. הוא התוודה כי עולם האופנה, הלחץ והעבודה האינטנסיבית תרמו להתמכרויות. יחד עם זאת, הודה שהבעיה הייתה עמוקה יותר מהסביבה בלבד, וייחס אותה גם למה שעבר בילדותו ולמאורעות שפקדו את משפחתו. בשנות ההתמכרות, הוא עבד ללא שינה ולעיתים התקשה לתפקד. ב-2007 בחר ג'ייקובס להיכנס למרכז גמילה – החלטה אשר, לדבריו, הצילה את חייו ואת הקריירה שלו.
"הדרך היחידה להעלים את הבושה היא להיות כן, פתוח וישיר"
(צילום: John Lamparski/Getty Images)
ב"מארק מאת סופיה", לעומת זאת, בחרה קופולה להתרחק ממחוזות צהובים וחושפניים, מה שעשוי לאכזב חובבי רכילויות ושערוריות. "רציתי שהסרט ירגיש אישי, אבל לא חודרני", היא מבהירה, "עשיתי את הדיוקן של מארק באהבה גדולה".
וג'ייקובס מוסיף: "נכון, בעבר בחרתי להיות כן ופתוח מאוד בנושאים שאחרים חשים בושה גדולה לגביהם. אני מוצא שההחלטה לא להרגיש את הבושה הזו, תורמת לי. הדרך היחידה להעלים את הבושה היא להיות כן, פתוח וישיר. אבל בסרט של סופיה, ידעתי שלא נגיע לסיטואציה כמו בריאיון לברברה וולטרס, ושאני לא אשב ואשתנק מאיזה פרט או סקנדל. ידעתי שזה לא הכיוון שלנו, שאין שום סיכוי שזה משהו שיעניין את סופיה לעשות – ולכן לא דאגתי. אבל אם הדברים האלה היו עולים, הייתי כן לגביהם באותה המידה שאני כן תמיד".
קופולה: "זהו פורטרט אישי של חבר קרוב שלי, ולא יצירה מסחרית או כזו שנועדה לפרסם מותג. שמחתי שהוא חש נוח בנוכחותי. תמיד חשוב לי להראות משהו אמיתי, וכאן הראיתי אדם שאני אוהבת וצדדים אמיתיים בו.
כמו כן, רציתי ליצור משהו שיכניס יופי ושמחה, משהו מרומם ומעורר השראה. משהו שיעביר את החוויה שאני מקבלת מהיצירה של מארק. לתת לצופים התרשמות של מארק כאדם, כיוצר וכאמן. היה חשוב לי לשמור על איזון – שזה לא ירגיש כאילו הסרט הוא עליי, ושהחברות שלנו תעבור. שיורגש שאת הסרט עשתה חברה של מארק, שמדובר בנקודת המבט שלי. וגם לוודא שהקהל ירגיש שותף, כאילו הוא חלק ממנו. לא הייתי מעוניינת שהסרט ירגיש כמו בדיחה פרטית שהצופים לא שותפים לה".
סופיה קופולה וקירסטן דאנסט בתצוגת אביב-קיץ 2006 של מארק ג'ייקובס
(צילום: AP Photo/Jeff Christensen)
עולם האופנה השתנה מאוד מאז שנרקמה החברות בין קופולה וג'ייקובס. בשנים האחרונות התחבב ג'ייקובס על דור ה-Z, שנחשף אליו בזכות סרטונים בטיקטוק, קמפיינים ויראליים ושיתופי פעולה עם שמות צעירים ומדוברים. גם קופולה יודעת תמיד להתאים את עצמה לרוח הזמן.
"אופנה היא פשוט תחום שאני אוהבת מאז שאני ילדה – הוא מלהיב ומרגש אותי", מסכמת קופולה, "זה משהו שאני נהנית ממנו ועכשיו כשיש לי בנות עשרה בבית, מרגש ללמוד על סגנונות חדשים. התעשייה באמת השתנתה עם השנים. בזמנו, מארק ואני היינו רק ילדים שניסו ללמוד איך לעבוד ולעשות דברים. האמת שבעבודה על הסרט התיעודי הרגשתי ששוב זכיתי לעבוד כמו שעבדתי בשנות ה-20 שלי – אני, אח שלי, מצלמה ואיש סאונד – כך שהסרט הזה נעשה ברוח ההתחלות שלנו".
"זו אכן הייתה תקופה כל כך אחרת בשנות ה-90 המוקדמות, כשאנחנו נפגשנו", מסכים איתה ג'ייקובס, "הייתה פשטות וזה היה נהדר. מה שקורה בעולם היום מרגש – עד כמה הדברים השתנו – אבל בד בבד עדיין נעים להיזכר שתמיד אפשר להביא את הפשטות ואת תחושת הטבעיות גם להווה. עם כל הדברים הגדולים שקורים היום בעולם, זה מקסים ונחמד לראות סרט כמו של סופיה, שהוא כל כך ישיר, פשוט ואותנטי".
