תאמ;לק לי: קייט וינסלט, שחגגה החודש יום הולדת 50 עגול ומשמח, היא הכי קרובה למושלמת שיש היום בהוליווד – גם שחקנית נהדרת, גם אישה יפה שמתבגרת בחן, וגם (כנראה) נחמדה במיוחד. היא מוערכת, מעוטרת, ונהנית מקונצנזוס נדיר בתעשיית הקולנוע כמי שאהובה על כולם.
הסטייל של קייט וינסלט
איך זה קרה?
יש לה מבטא בריטי צח, עיניים כחולות-ירוקות וצחות לא פחות, סטייל אינסופי ויכולת להיראות נינוחה וטבעית גם בתוך שמלות מחוך היסטוריות שנדמה כאילו הולחמו לגופה. ואם כל זה לא מספיק, יש לה גם מונופול שטרם נשבר על התפקיד הכי רומנטי (אם כי אפשר לטעון שהוא גם מוערך מדי) בקולנוע לדורותיו: רוז ב"טיטניק" – שאליו היא מתייחסת בהומור הראוי עם עקיצות על הסצנה המדוברת שבה היא משאירה את אהובה מאחור בים.
היא שיחקה, פעמיים, את בת זוגו של ליאונרדו דיקפריו, ועד כה הרזומה שלה כולל שש מועמדויות לפרס האוסקר וזכייה אחת בפרס הזהוב – שאותו, כך סיפרה, היא מציגה בביתה על מדף בחדר השירותים להנאת אורחיה, שיכולים להחזיק אותו מול המראה ולתרגל נאום זכייה משל עצמם. בסיכום כולל, חסר לה רק פרס טוני כדי להיות אחת מזוכות ה-EGOT – רביעיית הפרסים הנחשקת.
27 צפייה בגלריה
שמלה של אלכסנדר מקווין. עם ליאונרדו דיקפריו בטקס גלובוס הזהב, 1998
(צילום: Brenda Chase/Stringer/Getty Images)
וינסלט מתמחה בדרמות תקופתיות, אבל מתמודדת בהצלחה גם עם סרטי מדע בדיוני, סדרות בלשיות, רומנים עכשוויים ומותחנים. בקיצור, היא מה שנוהגים לכנות "שחקנית עם עומק", אבל היא גם מספיק יפה כדי שהוליווד לא תמנע ממנה תפקיד ראשי רומנטי.
27 צפייה בגלריה
שמלה של אנטוניו ברארדי בטקס פרסי הקולנוע הבריטיים, 2016
(צילום: Joel Ryan/Invision/AP)
עכשיו היא הופכת לבמאית עם דרמה בשם Goodbye June שתעלה בנטפליקס, לאחר שהשנה קידמה את הסרט בכיכובה "מבעד לעדשה" על חייה של הדוגמנית והצלמת לי מילר – אישה נוספת שהתעשייה הגברית ניסתה לחנוק ולהקטין, ובכל זאת הצליחה להפוך לאגדה.
גם וינסלט עצמה זכתה במנות גדושות של שוביניזם ובודי שיימינג כבר מתחילת הקריירה שלה. נאמר לה שהיא צריכה להסתפק ב"תפקידים של בחורות שמנות", שמידות גופה הן אלה שתפסו יותר מדי מקום ולכן נמנע מליאונרדו דיקפריו לעלות על הרפסודה ב"טיטניק" ושאר מחמאות מהסוג שהתקשורת האמריקאית אוהבת לפנק בהן את אליליה/קורבנותיה. וינסלט נעלבה והחזירה מלחמה. היא לא אחת שתיתן לגברים, או למידות גופה, להגדיר אותה.
27 צפייה בגלריה
אוברול של רולאן מורה בפסטיבל הקולנוע בציריך, 2024
(צילום: Andreas Rentz/Getty Images for ZFF)
איך היא מתלבשת?
כמו מישהי שלא יכולה לטעות – לא בבחירת תפקידיה הקולנועיים, ולא בבחירותיה האופנתיות. אפשר, אם רוצים, להגדיר את הסגנון שלה כ"אלגנטיות סקסית", שני מושגים שלרוב מתקשים לגור בשכנות (כפי שמוכיחות שוב ושוב סלמה הייק ולורן סנצ'ז). במקרה של וינסלט, מדובר בזוג מושגים החולקים חדר.
וינסלט מצליחה לספק מראות מנצחים בכל גיחה שלה לטקס כזה או אחר. ואלה לא רק הבגדים. בניגוד לקולגות רבות מהשנתון שלה, היא לא רודפת אחר אידיאל יופי נחשק ומקובל בהוליווד שמתקבל משילוב של אוזמפיק, סכין מנתחים, והפרעות אכילה יזומות.
המלתחה הווינסלטית נשענת על שני מוטיבים עיקריים: חליפות קלאסיות שמצליחות לשבור את התבנית הגברית בעזרת חריזה או רקמה פרחונית, לצד שמלות ארוכות, צמודות מאוד, נקיות קווים ואלגנטיות לתפארת.
27 צפייה בגלריה
שמלה של המותג Kookai בטקס פרסי הטלוויזיה הבריטיים, 2023
(צילום: Alberto Pezzali/Invision/AP)
החליפות המועדפות עליה הן לרוב בגזרות שניתן לכנות כאוברסייז מתון. אחת המייצגות של הסגנון היא החליפה המרובעת מבית האופנה ארדם, שמעוטרת בפסים דקיקים ומרוככת בעזרת הדפס פרחוני בכחול על רקע לבן – שאותה לבשה בטקס בחסות מקס מארה לנשים בקולנוע.
הייתה גם חליפת צמר אפורה של פראדה בצילום שנלווה לריאיון איתה במגזין הרפר'ס בזאר באוגוסט האחרון, ואחת בגוון קרם עם עיטור פרחים בשחור שנלבשה לטקס פרסי גלובוס הזהב השנה. חליפה נוספת – שוב בצבע שחור, שוב של ארדם – המקושטת בפרחים תלת-ממדיים בצבע לבן, שימשה אותה בטקס פרסי המושלים של האקדמיה האמריקאית לקולנוע.
כשהיא בוחרת ללבוש שמלות, וינסלט מעדיפה לרוב וריאציות לא מאוד מגוונות על "שמלות אוסקר" קלאסיות, מהסוג שחובק, נצמד, נשפך ומתרכז בצבע אחד. לדוגמה, השמלה השחורה והדרמטית שחלקה העליון רקום בחרוזי זהב, אשר אותה לבשה לפרמיירה הלונדונית של הסרט "מבעד לעדשה" בשנה שעברה; או זו הירוקה עם מחשוף וי עמוק וגזרה דומה, שהייתה הבחירה האופנתית שלה לטקס פרסי הקולנוע הבריטיים.
27 צפייה בגלריה
שמלה של ג'ני פקהאם בפרמיירה של הסרט "מבעד לעדשה" בלונדון, 2024
(צילום: Scott A Garfitt/Invision/AP)
עתידות
לא בטוח שהיא תצליח לצרף פרס טוני אל אותו מדף מפורסם בשירותים – אין לה הרבה זמן פנוי לשחק בתיאטרון, אבל אפשר להניח כי יהיו עוד כמה פרסי גלובוס הזהב, אמי ואולי אפילו אוסקר נוסף לאוסף, כי וינסלט היא פשוט שחקנית טובה מדי כדי להעביר את העשורים הבאים ללא פרסים שמוקירים את פועלה.
מחיאות כפיים או מטח עגבניות?
בכל הקשור לבחירותיה האופנתיות, וינסלט היא לא הכוכבת הכי מגוונת או נועזת על השטיח האדום – היא נצמדת למה שהיא יודעת שיעשה לה טוב, וזה אכן עושה לה טוב. היא כבר לא בת 20, לא שוקלת כמו דוגמנית, והיא תמיד נראית נהדר. גם אם הסגנון האופנתי שלה נמנע מלקיחת סיכונים, לטוב ולרע, הוא ממצב אותה בליגה משל עצמה.
27 צפייה בגלריה
מערכת לבוש של ג'ני פקהאם בהקרנה של הסרט "מבעד לעדשה" בניו יורק, 2024
(צילום: Evan Agostini/Invision/AP)
מחיאות הכפיים מגיעות לה בעיקר בזכות הדוגמה שהיא מציבה לעולם שדוהר לקראת הכחשה מוחלטת של גיל וגוף, בעיקר עבור נשים בתעשייה האכזרית הזו שמשועבדות לסטנדרטים בלתי אפשריים. וינסלט מסרבת לריטושי תמונות, מסרבת "לשבת זקוף כדי שלא יראו לה את הקפלים בבטן", ומסרבת להתנצל על הזמן שעובר ועל הגוף שמתעגל.
27 צפייה בגלריה
מכנסי עור מפתיעים באירוע לסרט "אווטאר: דרך המים" בלונדון, 2022
(צילום: Scott Garfitt/Invision/AP)
27 צפייה בגלריה
שמלה של בדג'לי מישקה בטקס פרסי מגזין ELLE לנשים בקולנוע, 2015
(צילום: Jordan Strauss/Invision/AP)
27 צפייה בגלריה
עיצוב של אלי סאאב בטקס פרסי הקולנוע ההוליוודי, 2017
(צילום: Jordan Strauss/Invision/AP)
