ביום רביעי יציג מעצב האופנה הישראלי הד מיינר במסגרת יריד הגברים הנחשב Pitti Uomo, המתקיים פעמיים בשנה בפירנצה. מיינר הוזמן להציג תצוגת אופנה ביריד כמעצב אורח – כבוד שבו זוכים מעצבים מעטים אשר הנהלת היריד חפצה לקדם ולסמן. המעצבת ירדן חנוכה מהמותג JOR-D, שהצליח תוך זמן קצר לכבוש אותנו, תשתתף גם היא ביריד עם דוכן במתחם Super Styling המציג מותגים החוקרים סילואטות חדשות, גזרות ללא מגדר וחומרים שאינם עונתיים ומתרגם אותם למלתחות ייחודיות, חדשניות ומתקדמות.
לפני כחודש הייתה זו הדוגמנית הישראלית סאן מזרחי שצעדה בתצוגה האמנותית והמתוקשרת של שאנל ברכבת התחתית של מנהטן, בעוד באותו זמן נחשפו תמונות חדשות עם הדוגמנית והשחקנית הישראלית מיכל חרודי לוורסאצ'ה.
כמה ימים לאחר מכן הייתה זו כוכבת ורסאצ'ה מהעבר, הדוגמנית הישראלית שרון גניש, שבשנתיים האחרונות עושה מעין קאמבק לאחר שכיכבה גם בקמפיין הביכורים של המעצבת פיבי פילו. גניש מופיעה בלוק-בוק הראשון והמדובר של דמנה, המנהל האמנותי הנכנס של גוצ'י, כאשר את הקמפיין לקולקציית קרוז 2026 של המותג צילם הישראלי המוערך דודי חסון, שבשנים האחרונות גר בפריז עם בת זוגו, הדוגמנית הבינלאומית דורית רבליס, שמופיעה השנה בקמפיינים של טומי הילפיגר, צימרמן ומקס מארה.
הרשימה החלקית הזו מצביעה על נוכחות מתחזקת של דמויות ישראליות באופנה העולמית. בזמן שבתחומי התרבות, האקדמיה, ההיי-טק והמחקר מתפרסמים תיאורים וסיפורים על חרם בעקבות המלחמה – עולם האופנה משדר עסקים כרגיל. כך, אל מול כתבות חד-צדדיות במגזיני אופנה ובעמודי סושיאל ברשתות החברתיות שמציעים "אפשרויות לבוש" להפגנות תמיכה בפלסטינים, לא מעט אנשי אופנה מקומיים – ממעצבים בכירים ועד בוגרות ובוגרי מחלקות לעיצוב בישראל – מספרים כי הישראליות שלהם היא "לא עניין".
"אולי אני טועה, אבל אני לא חושב שיש לזה באמת משמעות. בסוף, אם רואים דוגמנית ואוהבים אותה, את מותגי האופנה לא מעניין אם היא מרוסיה, מישראל, מארצות הברית או מברזיל", אומר ניר חצרוני, בעל סוכנות הדוגמנות Inch Models המייצג דוגמניות בינלאומיות כמו סאן מזרחי, רומי פלד, גל דהן, תמר דוד ואחרות, שעשו השנה עבודות בינלאומיות רבות: מזארה ועד ראלף לורן.
"הם רוצים את הדוגמנית כי הם אוהבים את איך שהיא נראית, את מה שהיא משדרת ואת טיב העבודה שלה", מסביר חצרוני, "הדרכון הישראלי שלה זה לא מה שלבסוף ימנע מהם לגייס אותה לעבודה בגלל שחצי עולם צועקים שאנחנו עושים 'ג'נוסייד'".
נוכחותן של דוגמניות ישראליות בתעשיית האופנה הבינלאומית לא נפגעה גם בשנות ה-80 וה-90 כאשר האינתיפאדה ביהודה ושומרון פתחה את מהדורות החדשות בעולם. כך היה גם באינתיפאדה השנייה בתחילת שנות האלפיים. למעשה, גם דוגמניות רבות מרוסיה המשיכו לעבוד לאחר פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה ב-2022. ובזמן שבתי אופנה מסוימים, לרוב עצמאיים כמו GmbH ומוסקינו, מביעים ביקורת – מוצדקת ככל שתהיה – נגד המלחמה ובעיקר נגד ישראל או רוסיה, רוב התעשייה מגלה אדישות כשזה מגיע לליהוק ולייצוג.
(דורית רבליס בקמפיין של מקס מארה)
כדי להבין את הפרדוקס הזה, צריך להתחקות אחר הכסף ומאין הוא בא. זה לא סוד שחברות אופנה רבות, כולל תאגידי ענק, מנוהלת על ידי יהודים בעלי זיקה לישראל. ממעצבים כמו ראלף לורן ודונה קארן ועד דמויות מפתח בינלאומיות כמו סידני טולדנו – לשעבר מנכ"ל קבוצת LVMH המחזיקה במותגים דיור, פנדי, לואווה, סלין ואחרים, וכיום יועץ בכיר לבעל החברה, ברנאר ארנו, האיש העשיר בעולם. בעבר שימש טולדנו כמנכ"ל המותג כריסטיאן דיור, והוביל לפיטוריו של המעצב ג'ון גליאנו לאחר שתועד בהתבטאויות אנטישמיות. מי שדחפה לכך הייתה גם הפרזנטורית הוותיקה של בית האופנה, השחקנית האמריקאית-ישראלית נטלי פורטמן.
21 צפייה בגלריה
רומי פלד מדגמנת בתצוגה של דיוויד קומה בשבוע האופנה בלונדון, 2024
(צילום: Cameron Smith/Getty Images)
"יש פער בין הצעירים ברשתות שמקדמים את הקולות של Free Palestine כי זה טרנדי ומגניב, לבין מקבלי ההחלטות בחברות האופנה, שהרבה מהם יהודים", אומרת סוכנות הדוגמניות רותם גור מסוכנות R&R, המייצגת דוגמניות בינלאומיות כמו סופיה מצ'טנר ודורית רבליס. "דוגמניות ישראליות מתקבלות בחיבוק כי יש להן מוניטין טוב ובסוכנויות יודעים לעשות את הניתוק למדינה שממנה מגיעה הדוגמנית. זה מוערך בעיניי לבחון בן אדם לפי האמנות שלו ולא לפי איפה הוא נולד. זה כך גם כלפי דוגמניות רוסיות מאז 2022".
21 צפייה בגלריה
דורית רבליס מדגמנת לצימרמן, תצוגת סתיו-חורף 2025-26 בשבוע האופנה בפריז
(צילום: Bertrand GUAY/AFP)
ועדיין, דוגמניות רבות סיפרו בשנתיים האחרונות על יחס מבזה שקיבלו על סטים של הפקות צילום, אחרות העידו כי נדרשו לא אחת להסתיר את הזהות הישראלית שלהן. "היה מקרה של דוגמנית מהסוכנות שהגיעה לצילומי 'טסט' בפריז והצלם לא הסכים לצלם אותה כי היא מישראל", מספרת גור, "ודורית סיפרה שפעם הגיעה לסט וכל הצוות היה מאוד 'Free Palestine', אבל הם ניהלו ביניהם שיח מכובד. יש לה מעמד מאוד חזק בעולם – אף אחד לא יעז לומר לה משהו שלילי".
דברים דומים מוסיף חצרוני. "לאחר ה-7 באוקטובר היו הרבה שקמו וצעקו, שבגלל שאנחנו ישראלים אז ממדרים אותנו וכאלה. לאחר ה-7 באוקטובר הדוגמניות של הסוכנות עבדו בטירוף. היו מקרים שהלקוחות בעולם ביקשו מהדוגמניות להעלות פחות תכנים פרו-ישראלים, אבל הן ישראליות, אין מה לעשות. אם לא מתאים להם – שלא ייקחו אותה. ועדיין, לא הפסיקו את העבודה של אף דוגמנית מהסוכנות. להפך, הן פרצו הרבה יותר בעולם".
"בעולם האופנה פחות מתייחסים לפוליטיקה"
לצד מעצבים כמו מיינר, נילי לוטן וגליה להב – שהלבישה לאחרונה את סידני סוויני לשטיח האדום – בעולם פועלים גם צלמים כמו עמית ישראלי ויניב אדרי, מאפרות, מעצבי שיער, וכמובן גם קאדר של מעצבים צעירים בתפקידי מפתח בבתי אופנה כמו אלה של סקיאפרלי והרמס בפריז. השבוע אף זכה אדיר אברג'יל בפרס מעצב השיער של השנה על השטיח האדום מטעם מגזין האופנה WWD.
21 צפייה בגלריה
סידני סוויני לובשת גליה להב בפרמיירה של הסרט "עוזרת הבית" בלוס אנג'לס, 2025
(צילום: Jordan Strauss/Invision/AP)
אחת המקפצות למעצבים צעירים הן תחרויות אופנה בינלאומיות. שם, ישראל מככבת בשנים האחרונות הודות למחלקות עיצוב האופנה, הטקסטיל והתכשיטים. בחודש שעבר, לדוגמה, חמישה מעצבים ומעצבות בוגרי המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל זכו במקום הראשון בתחרות הנעליים הבינלאומית Global Footwear Awards, הנחשבת לאחת הבמות המרכזיות והמשפיעות בשדה עיצוב הנעליים בעולם.
לצד זכייתן של בוגרות המחלקה הטריות עומר קדם ורוני ארבל – במקום הראשון בקטגוריית 3D Printed Footwear – זכו המעצבים שלי סתת קומבור, ראש המחלקה היוצאת לצורפות ואופנה ובוגרת המחלקה ובן זוגה אילון סתת קומבור, אף הוא בוגר המחלקה יחד עם שלי בונה, בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי.
21 צפייה בגלריה
עיצוב של רוני ארבל בתחרות הנעליים הבינלאומית Global Footwear Awards
(צילום: שלו אריאל)
הנעל הזוכה, 'אֶצִי, איש הקרח – נעל שאין לה סוף', שואבת השראה מדמותו של האדם הקדום שנמצא קפוא בהרי האלפים כשלרגליו נעליים עשויות מיריעת עור מרופדות בעשב, אשר נועדו להגן עליו בשלגים ובתנאי קיצון. "הפרויקט מציג רעיון עמוק ורב-שכבתי על הקשר בין עבר, הווה ועתיד, תוך שילוב אורגני של מלאכת יד עם טכנולוגיה מתקדמת, שימוש מושכל בחומרים ממוחזרים", מנימוקי ועדת השיפוט.
21 צפייה בגלריה
עיצוב של שלי ואילון סתת קומבור בתחרות הנעליים הבינלאומית Global Footwear Awards
(צילום: איליה מלניקוב)
גם בתחום הלבוש זכו בוגרי המחלקה בפרסים בשנה האחרונה. הבוגר אסלאם נאשף, שהציג השנה מערכת לבוש פיסולית מעור שהייתה אחת הטובות על המסלול, זכה במקום הראשון בקטגוריית הביגוד בתחרות הבינלאומית Real Leather. Stay Different שהתקיימה בטייוואן. את התחרות מנהל ארגון Leather & Hide Council of America, שמטרתו לקדם שימוש בחומרי גלם טבעיים כמו עור.
במקביל, מאז כניסתה של לאה פרץ לתפקיד ראש בית הספר לעיצוב באוניברסיטת חיפה, השאיפה היא לשלב את הסטודנטים בתחרויות בינלאומיות. בחודש מאי קטף החוג לאופנה בראשות ד"ר רחל גץ סלומון פרס בתחרות הבינלאומית "בניית גשרים לדו-קיום", שנערכה באבו-דאבי, ואשר במסגרתה פותחו סרטונים קצרים המציעים פתרונות לשיפור הדיאלוג בין קהילות, לאחר שהציגו סרטון על יסמינה, סטודנטית דרוזית ממג'דל שמס, שעיצבה פריט לבוש הנושא מסר של שלום והכלה.
21 צפייה בגלריה
זכתה במקום הראשון בתחרות האופנה היוקרתית מיטלמודה באיטליה ב-2024. פרויקט הגמר של תמר אלבז
(צילום: שי תמיר)
מבין כולם – המחלקה לאופנה בשנקר ממשיכה לשמור על רשימה מכובדת של בוגרים אשר קוטפים פרסים ראשונים בתחרויות בינלאומיות. אשתקד, לדוגמה, הייתה זו תמר אלבז שזכתה במקום הראשון בתחרות האופנה היוקרתית מיטלמודה באיטליה. מלבד פרס החדשנות בסך עשרת אלפים אירו, קטפה אלבז פרס נוסף בתחרות על קיימות וקריאטיביות בעור מטעם חברת Lineapelle בסך 1,500 אירו, לאחר שבשנה הקודמת קטפה פרס בתחרות Real Leather. חברה למחלקה, שחר גלר, זכה גם הוא בשני פרסים במיטלמודה.
21 צפייה בגלריה
זכתה במקום הראשון בתחרות האופנה מיטלמודה ב-2025. פרויקט הגמר Urban Fields של ענבל חפר בשנקר
(צילום: שגיא מקייטן)
גם השנה המקום הראשון במיטלמודה הוענק לבוגרת המחלקה ענבל חפר, שהציגה ביולי האחרון את הפרויקט המרהיב Urban Fields, אשר חקר את עלייתם של יהודי מרוקו לישראל. חפר יצרה אוסף הדוק וחכם, עם מתח מצוין בין שפה עיצובית קולוניאליסטית לתשוקה מתפרצת, כמו שמלת קש יפהפייה, חליפת עור לגברים שנראתה כמו פרשנות חייתית לדוגמת הסוואה וסריג לגברים עשוי טלאי עור. הבוגרת אריאל ברקה זכתה בפרס ראשון בקטגוריית קולקציית עור, מטעם איגוד העור האיטלקי.
הזכיות האלה מצטרפות גם לזכיות נוספות של בוגרי המחלקה, כמו זו של המעצב הצעיר דולב אלרון, שבאוקטובר 2024 קטף את המקום הראשון בתחרות היוקרתית Hyères והשנה הציג שם את קולקציית הביכורים שלו לעיני בכירי התעשייה הבינלאומית. בשנתיים האחרונות עובד אלרון גם כמעצב במותג האופנה השבדי אקנה סטודיוס, המציג בקביעות במסגרת שבוע האופנה בפריז. הזכייה שלו מצטרפת לשש סטודנטיות נוספות מהמחלקה, המציגות בימים אלו עבודות בתערוכה Transmission fashion and heritage שבמוזיאון כריסטובל בלנסיאגה בספרד.
21 צפייה בגלריה
קטף את המקום הראשון בתחרות היוקרתית Hyères. הקולקציה "מערבולת מקרית" בעיצוב דולב אלרון
(צילום: שי ארבל)
בשיחה עם ראש המחלקה לאופנה בשנקר, אילן בז'ה, הוא מספר כי בניגוד לחוגים אחרים באקדמיה או שדות אחרים בעולם התרבות, שם החרם על ישראל קולני יותר – עולם האופנה הוא סוג של אקס-טריטוריה. בוגרי המחלקה מוזמנים באופן תדיר לתחרויות, כאשר שם המוסד פותח עבורם דלתות. "ישראל או לא ישראל – השיח הוא על שנקר", הוא קובע, "מעמדה של המחלקה שלנו מבוסס בעולם. כמובן שכולם יודעים שאנחנו מישראל, אבל זה לא משנה לאף אחד ולא נאמר לנו שום דבר. להפך, אנחנו כבר נכנסים אוטומטית לתערוכות, כמו זו שבבלנסיאגה, שבה נהיה גם בשנה הבאה".
"היצירתיות של הסטודנטים שלנו לא מסתיימת בגשר ההלכה ברמת גן גבול תל אביב", הוא ממשיך, "הם כישרוניים מאוד והייתי רוצה שהם יעבדו בבית האופנה דיור. בסוף, כשמארגנת התחרות באה ומחבקת אותי ולא עוזבת לי את היד, והיא צרפתייה בלי קשר ליהדות, אתה אומר לעצמך – זה לא סתם, זה אמיתי. בסוף מדברים איתנו על תוכנית לימודים, על חילופי סטודנטים, חילופי מרצים וכדומה – לא על מה שמראים בחדשות. בעולם האופנה פחות מתייחסים לפוליטיקה".
לא רק אופנה משנקר מטיילת בעולם. בשבוע התכשיטים במינכן, האירוע המרכזי של הצורפות והתכשיטנות העכשווית הבינלאומית, מציגים בוגרי המחלקה לעיצוב תכשיטים מגוון פרויקטים ותערוכות. יותם בהט יזם, הקים ואוצר את תערוכת Piece of Peace של Studio Wearhouse, המוקדשת למסר של שלום ובה משתתפים מעצבים וצורפים; גם עדן דניאלי ומיה שוחט מציגות שם עבודה משותפת.
קטיה רביי אוצרת שתי תערוכות במסגרת קולקטיב DVIZH: "ירושה", העוסקת בחוויות בעלי עבר פוסט-סובייטי, ו"מבוטל", פרויקט דוקומנטרי על זוגות קווירים דוברי רוסית, והיא משתתפת גם בתערוכה של בהט. בוגרות נוספות, כמו אירן ג'בליה, מצטרפות ל"ירושה", וגלית ברק, מרצה ובוגרת המחלקה, מציגה עבודה בשיתוף צליל לוטם ב-Piece of Peace.
ההצלחות הישראליות המרשימות בזירה הבינלאומית מצביעות על פרדוקס מעניין: בעוד באקדמיה, בתרבות ובהיי-טק נאלצים הישראלים להתמודד עם חרם גלוי – בעולם האופנה הם ממשיכים לצבור הישגים. השאלה היא אם מדובר באמת באדישות פוליטית או בהעדפה לשמור על שקט עסקי כל עוד הכסף זורם. כאשר מעצבים, דוגמניות וצלמים ישראלים מספרים על ניתוק בין המדינה לבין מי שהם, הם למעשה מכירים בכך שהזהות הישראלית שלהם היא בעיה, רק שבינתיים, היא בעיה שאפשר להתעלם ממנה. עד מתי? תלוי כמה זמן התעשייה תוכל להמשיך להפריד בין מה שנוח לה לבין מה שהיא מטיפה לו.
