הילל גזית עוד לא בן 17 וכבר שחרר החודש סינגל שני בשם "ביטחון", שהצטרף לסינגל הקודם "הילל החדש", מתוך EP שצפוי לצאת בקרוב. בעמוד האינסטגרם שלו הוא מכונה "הילל הנוקם", למרות שכשיושבים מולו מתגלה נער מתוק, כריזמטי ואמביציוזי, שמדבר בכנות ובגובה העיניים. בשנה האחרונה הספיק לעשות וי על כמה עבודות בולטות בתחום האופנה המקומי והבינלאומי: הוא הצטלם לבית האופנה הפריזאי הנחשב של איזבל מארה בהפקה שצולמה בישראל על ידי צלם האופנה יניב אדרי, ליווה יחד עם אריק בנאדו את הקמפיין של המותג אתא, והופיע במגזין הגרמני SLEEK בהפקת אופנה שצולמה על ידי הצלמת אריאל פדהצור.
לא במפתיע, נשם גזית אופנה ומוזיקה כבר ברחם. הסקייטר עם עיני התכלת הממגנטות הוא בנה הבכור של אשת הטלוויזיה והאופנה אילנה ברקוביץ' ובן זוגה דאז, המוזיקאי אוריה גזית, שנפרדו לאחר שנולד. הוא אומנם נולד שנים לאחר הפלרטוט של ברקוביץ' עם עולם הדוגמנות (צילומים לטובה'לה, בעיקר) והסטיילינג בשנות ה-90 (למדור האופנה פורץ הדרך "הצעקה האחרונה" במקומון התל אביבי "העיר"), אבל כילד הוא זוכר במטושטש את האפיזודה הקצרה שלה כמעצבת אופנה לפני עשור בדיוק.
7 צפייה בגלריה
"ההורים שלי מכירים אנשים, אז קל יותר להגיע אליי". הילל גזית ואילנה ברקוביץ'
(צילום: אלבום פרטי)
הרומן שלו עם אופנה החל לפני כשלוש שנים, בזמן שביקר חברים של המשפחה בארצות הברית, ביניהם הצלם קובי קונובייצקי, צלם אופנת רחוב שהתלהב ממראה הסקייטר הנינוח של גזית ג'וניור. עם הצילומים האלה הוא חזר הביתה, וברקוביץ' פנתה לסוכן רפי עגיב שייצג אותו בתחילת הדרך. בשנה האחרונה הוא חתום בסוכנות אלינור שחר. "עד שבקיץ שעבר קיבלתי הצעה להצטלם לחברה מאוד גדולה", הוא משחזר. "בדיוק ישנתי אצל מי שהייתה החברה שלי, ואמא שלי התקשרה ואמרה שיניב אדרי (שמכיר אותו מילדות, א"י) פנה אליה ושרוצים אותי לצילומים. הייתי צריך לצבוע מיד את השיער לבלונד. יום אחרי, כבר עשיתי גלח".
אדרי, מבכירי צלמי האופנה בישראל, מצלם בקביעות בשנתיים האחרונות למעצבת הצרפתייה איזבל מארה. בהפקה שפורסמה באוגוסט אשתקד עבור המעצבת וצולמה בחיפה, הוא לכד את רוח הנעורים המקומית עם חבורת סקייטרים שצולמו בבגדי קולקציית סתיו-חורף 2022-23 של המותג.
7 צפייה בגלריה
"הייתי צריך לצבוע מיד את השיער לבלונד. יום אחרי, כבר עשיתי גלח". בהפקת אופנה למעצבת איזבל מארה
(צילום: יניב אדרי)
השנה הצטלם גזית גם לקמפיין של מותג האופנה אתא לצד בעלה לשעבר של ברקוביץ', הכדורגלן אריק בנאדו, אביו של בנה השני, אסא. "אריק הוא כמו אבא שלי, לא כמו, הוא אבא שלי, וגידל אותי מגיל אפס", אומר גזית על מערכת היחסים ביניהם. "פנו מאתא לאריק לשאול אם הוא רוצה להשתתף בקמפיין, הוא הציע לי ושמחתי. יש לנו קשר מאוד מיוחד והוא עוזר לי בכל דבר אפשרי. הוא גידל אותי כל החיים, ומגיל חודשיים-שלושה הוא תמיד שם בשבילי. אנחנו מדברים על בסיס יומי".
מפתיע שהוא לא ניסה לדחוף אותך לכדורגל.
"הייתי ילד טיפה שמנמן ואריק היה נחוש שאפנה לכדורגל, והיה לי קצת קשה עם זה. עכשיו אני משחק כדורגל ומתחרט שלא לקחתי את זה ברצינות", הוא מחייך.
7 צפייה בגלריה
"הוא כמו אבא שלי, לא כמו, הוא אבא שלי, וגידל אותי מגיל אפס". הילל גזית ואריק בנאדו לאתא
(צילום: מאיר כהן)
עכשיו אתה מתפרסם לראשונה בזכות עצמך, אבל מגיל צעיר כבר התפרסמו ידיעות רכילות עליך כילד. איך זה לגדול תחת עין ציבורית?
"בתור ילד, לא הרגשתי את הפרסום באופן אישי כל כך. אני זוכר שכילד הייתי הולך ברחוב עם אריק ואנשים היו עוצרים אותו להצטלם. רק כשאתה גדל יותר, יש את הקטע בבית הספר שאתה כותב בשיעור מחשב את השם בגוגל ועולות תמונות שלך, שהן לא תמונת שחקן בהפועל ילדים. לא שנאתי את זה, כן".
עד כמה אתה מרגיש שהייחוס המשפחתי עזר לך?
"ההורים שלי מכירים אנשים, אז קל יותר להגיע אליי. הם גם עוזרים לי באופן אישי ואני מתייעץ איתם לפני צילומים או כל שיר שאני מוציא. גם אם הם אומרים שהשיר הוא הכי גרוע בעולם ואני חושב שהוא טוב, לא אתן לאף אחד להשפיע עליי. כשזה מגיע למוזיקה שלי, רק אני מחליט מה לעשות איתה".
7 צפייה בגלריה
"עכשיו אני מבין שאני צריך לעשות רק מה שטוב בשבילי". בהפקת אופנה למגזין הגרמני Sleek
(צילום: אריאל פדהצור)
"שלוש" הוא שם ה-EP בן שישה שירי היפ-הופ שיצא בעוד כמה חודשים (בשיתוף יוספי, שמפיק את כל החומרים המוזיקליים שלו. "הוא דמות משמעותית שעוזרת לי בחיים"), כמספר השנים שבהן הפסיק לעשות מוזיקה. מגיל צעיר, הוא מספר, ניגן על גיטרה ופסנתר ("ממש בקטנה") וכתב שירים שפרסם בעמוד היוטיוב שלו. אלא שבעקבות הצקות בבית הספר ולעג מילדים אחרים, בחר למחוק את הכול. השיר "ביטחון", שיצא לפני כשבועיים, חושף במעט את ההתלבטויות והמחשבות שלו אז: "חשבתי אם יבואו להוריד ת'ביטחון / לא אקשיב בכלל ואעשה מה שנכון / תא'מת זה לא עובד, זה רק נראה פשוט / אז גבר כל זה שקר מורידים לך בקלות".
(השיר "ביטחון" של הילל גזית)
הנוקם יצא ממנו. עכשיו, כשהוא עולה לכיתה י"ב בתיכון אנקורי תל אביב, הוא מספר כי כילד שרצה לבטא את המוזיקה שלו, ספג עלבונות. "השיר הוא על ביטחון עצמי, שאני חושב שלכל אחד יש איזושהי התמודדות איתו. אני רוצה להעביר היום מסר לילדים ולחזק עבורם את הביטחון העצמי. כל ילד עבר איזו תקופה שצחקו עליו בבית הספר. עליי צחקו בגלל המוזיקה. הייתי ביסודי ויחסית בוגר לגילי, ועשיתי מוזיקה. אנשים מחוץ לבית הספר ממש החמיאו לי, אבל החברים בבית הספר היו משמיעים את השיר שלי בהפסקות ועושים עליי דאחקות. זה הוביל אותי למחוק את כל השירים מהעבר. עכשיו אני מבין שאני צריך לעשות רק מה שטוב בשבילי".
כילד גם השמיעו לו לא מעט את השיר "הו אילנה" שנכתב על ידי אביב גפן, בעלה הראשון של ברקוביץ'. "זה היה חובה בטיולים שנתיים", הוא צוחק. "השמיעו לי אותו הרבה, שרו לי אותו. מצחיק, הבנו, נתקדם הלאה. באופן אישי, אני לא יכול לשמוע אותו בידיעה שזה נכתב על אמא שלי".
בדומה להרבה בני גילו, הוא מנווט בטבעיות בין מוזיקה, משחק ואופנה, ומכוון להשתלב בכל התחומים האלה בהמשך. בשירים שלו הוא שר על הפרידה לאחרונה מבת הזוג לאחר זוגיות של שנתיים, אהבה ראשונה שלדבריו הוא לעולם לא ישכח, קצת על החיים של צעירים בני גילו בתל אביב, חוויות אישיות ומה לא. את אוגוסט הוא מבלה בעיקר בים עם חברים, עובד בגלידריה ברחוב דיזנגוף, שומע מוזיקה ("הרבה עטר מיינר וטרוויס סקוט") ומתחזק מראה אופנתי שמתכתב מאוד עם הסגנון הנונשלנטי של אמא ברקוביץ', האישה שתמיד ידעה איך להיראות לא מתאמצת. "מגיל צעיר אני אוהב בגדים", הוא מסביר. "וכן, לאמא ולי יש את אותו סגנון לבוש. אבל זה דבר שמשתנה עם השנים, אני מניח, לפי תקופות".
בין לבין תוכלו למצוא אותו גם בהפגנות, המובלות באופן פרדוקסלי על ידי שני קצוות: מבוגרים מאוד עם דגל כחול-לבן ובני גילו עם זעם בעיניים, הדור הצעיר שהתעורר למציאות חדשה שבה העתיד שלו כאן לוט בערפל. "ראיתי עכשיו את הסרט על אמיתי עבודי (הנער בן ה-18 שהוכה באגרסיביות על ידי שוטרי משטרת ישראל, א"י). בעיניי זה מזעזע", הוא אומר. "בכלל, כל הדבר הזה שקורה כאן. אני חושב שאנחנו צריכים לצאת להפגין, בטח הדור שלי, שיוצא בהמוניו. בסוף אנחנו הצעירים שחיים כאן וצריכים לראות קדימה מה יהיה במדינה. אני חושב שאנחנו רוצים לחיות במציאות שטובה לכולם וללא מלחמות. ברור שזה בלתי נמנע, אבל אם יהיה נמנע, החיים בישראל ובכלל בעולם, יהיו טובים יותר".
