ליבי פודוליץ' כססה ציפורניים מילדות. "אבל לא מאלה שכוססות קצת. הייתי פוצעת את עצמי עד דימום", היא מספרת בריאיון. כוססים כרוניים כמוה מכירים את הרגע שבו האצבע החשופה – קצה הגוף – הופכת לפגיעה עד כי כל נגיעה של היד נטענת בכאב משתק. רק במהלך השירות הצבאי כסייעת לרופא שיניים, החלה לתחזק את כפות ידיה בעזרת בניית ציפורניים במטרה להפסיק לכסוס. שלושה חודשים לאחר שהשתחררה פרצה מגפת הקורונה, ומי שטיפלה בציפורניה – כמו נותני שירות רבים אחרים – סגרה את העסק בעקבות ההנחיות הדרקוניות של משרד הבריאות.
ליבי פודוליץ' בבגדי עבודה משיתוף פעולה של קום איל פו ובעלות מלאכה
(צילום: אלה ברק)
הקורונה הייתה נקודת מפנה בחייה. היא החליטה להירשם לקורס בניית ציפורנים ולסדר את הציפורניים בעצמה בביתה שבלוד, העיר שבה גדלה. "למדתי בבית הספר לאמנויות בתל אביב וידעתי שיש לי יד אמנותית, אז רכשתי ציוד ועשיתי קורס בן ארבעה מפגשים של בניית ציפורניים", היא מספרת, "במקביל החלו הסגרים והשלמתי את הקורס רק לאחר שנה, אבל התחלתי לעבוד בבית. ראשונות הגיעו חברות, ואז התחלתי לעבוד בסטודיו לנייל-ארט ציפורנאז' של מיכל בן יעקב בתל אביב, מחלוצות התחום בישראל".
עיצוב ציפורניים של ליבי פודוליץ' בהשראת שטר של 200 שקל
(צילום: ליבי פודוליץ')
"היה לי ברור שאני הולכת לנצל את הכישורים האמנותיים שלי ולעשות דברים מיוחדים", היא מוסיפה, "לכל לקוחה אני מציירת סקיצה ראשונית ומשם אנחנו מפתחות את הדוגמה. כל היופי בציפורניים הוא שזה לא לנצח. זה טרנדי, זה כיף, אפשר להעתיק משהו שראית אצל מישהי אחרת, ולעשות את האדפטציה שתתאים לך. אני מעדיפה לקוחות שמגיעות עם רפרנס על אלה שבאות ומבקשות 'תעשי מה שבא לך'. ספוילר, זה אף פעם לא יוצא בדיוק כמו מה שהן רוצות".
ציפורניים בדוגמת גרעינים שחורים
בשנים האחרונות הפך תחום הנייל-ארט לתעשייה משגשגת ולשפה חזותית בפני עצמה. אם בעבר הסתפקו רבות בלק ג'ל בגוון אחיד או במניקור קלאסי, הרי שכיום ציפורניים משמשות כקנבס לביטוי אישי עם איורים מיניאטוריים, פיסול תלת-ממדי, אבני חן, צ'ארמים ועיצובים המושפעים מאופנה, אמנות, תרבות הפופ וטרנדים מהרשתות החברתיות. במקביל לצמיחת התחום, קמה בישראל קהילה של אמניות ציפורניים, אקדמיות להכשרה ותערוכות, בעוד סלבריטאיות כמו נטע ברזילי, גל דה פז ונועה קירל הפכו את עיצוב הציפורניים לחלק בלתי נפרד מהמראה הכולל שלהן.
נועה קירל עם עיצוב ציפורניים של ליבי פודוליץ'
(צילום: ליבי פודוליץ')
השבוע תקיים פודוליץ' (26), מעצבת בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, פרפורמנס אמנותי בערב הפתיחה של שבוע העיצוב בירושלים שייערך בבית הנסן (אוצרות: סוניה אוליטסקי, רוני עזגד-המבורגר; פתיחה: 9 ביולי), שבו היא תדביק ותצייר ציפורניים בדוגמת גרעינים שחורים למבקרים בתערוכה – מסמן תרבותי לפיצוח הגרעינים על מגרשי הכדורגל. "הטוויסט פה הוא שתהיה מעל השולחן מצלמה שתתעד הכול ב'לייב' ותקרין את הפעולה על מסך מאחוריי, כמו במשחק כדורגל".
עיצוב ציפורניים של ליבי פודוליץ' במראה דוגמה ישנה של ווינדוז
(צילום: ליבי פודוליץ')
במקביל היא מציגה בתערוכה הקבוצתית "ניילס" (אוצרת: יובל קומם, נעילה: 21 ביולי) בגלריה שחם בירושלים, הבוחנת את תרבות הלק בחברה הישראלית. כניסת תחום הציפורניים אל גלריות לאמנויות ולעיצוב, מנפצת את גבולות השיח העיצובי והתרבותי. בדומה למהפכה שעשה הטקסטיל בשנים האחרונות עם כניסתו למוזיאונים – יצירה שנתפסת כ"נשית" ו"מצועצעת" כמו לק ג'ל או עיצוב ציפורניים אמנותי, בוחנת מחדש את הגבולות בין אמנות, עיצוב, מגדר, אופנה ותרבות פופולרית.
"הזהות שלי תמיד הייתה יותר מורכבת"
עמוד האינסטגרם של פודוליץ' הוא מפץ של רעיונות חזותיים שמעלים חיוך ומותחים את גבולות הדמיון: ציפורניים במראה כרוב סגול, דוגמה ישנה של ווינדוז של מייקרוסופט, דוגמה תלת ממדית של קוויאר, ויטראז' וכן הלאה. המגמה התרחבה הרבה בזכות הרשתות החברתיות, לרבות טיקטוק ואינסטגרם, שאחראיות להפצת הטרנדים וגם להמצאתם; וסדרת הטלוויזיה "אופוריה" שהציפורניים זכו בה לתפקיד של שחקן נוסף בעלילה.
נטע ברזילי עם עיצוב ציפורניים של ליבי פודוליץ'
(צילום: ליבי פודוליץ')
(הקליפ Nails של נגה ארז)
בין לקוחותיה המפורסמות של פודוליץ' תמצאו את נונו, נועה קירל, נטע ברזילי ונגה ארז, שהוציאה לפני ארבע שנים את הלהיט Nails. לקירל, לדוגמה, היא עיצבה ציפורניים לקליפ "פרובוקטיבית", ועם נונו עבדה על הקליפ "קיוט בוי" – שניהם נוצרו עבור ליין מסיבות הגייז פוראבר תל אביב. "כל אחת הפסיקה מסיבותיה שלה", היא אומרת על המפורסמות שאיתן עבדה.
(הקליפ "קיוט בוי" של נונו)
(הקליפ "פרובוקטיבית" של נועה קירל)
אבל ציפורניים אינן רק אלמנט עיצובי או פתח למחקר מגדרי. הן חשופות, אבל עם זאת אינטימיות. אנחנו מכניסים אותן לפה, משחקים איתן, כוססים, משייפים. "עם כל הקלישאתיות שבזה – ציפורניים הן ראי לנפש, ואני אומרת את זה ממקור ראשון", היא טוענת, "כשהציפורניים שלי כסוסות ומגעילות, זה משליך באופן ישיר על איך שאני תופסת את עצמי, על איך שאני מתלבשת ונראית. אני יכולה היום לנתח אנשים דרך הציפורניים שלהם. יש כל כך הרבה משתנים פסיכולוגיים אצל לקוחות, ואיך שהן תופסות את הציפורניים שלהן: מהפדנטיות ועד אלה שמשחררות".
ציפורניים גם משדרות מעמד. ציפורניים יפות ומסודרות משדרות בריאות, כסף, תרבות פנאי.
"בתור ילדה בלוד, גדלתי על סטיגמה שמי שעושה ציפורניים, כלומר, מי שהולכת להיות מניקוריסטית בעתיד, היא לא מוצלחת, מישהי שלא יכולה לסיים תיכון – פרחה. אני ממש זוכרת את עצמי אומרת שאני חייבת להצליח בלימודים כדי לא להפוך לכזו, ובזה לאנשים שהלכו לבית ספר מקצועי. בסוף הפכתי למניקוריסטית, אבל זה חלק לא מרכזי בעשייה שלי כאמנית וכמעצבת".
עיצוב ציפורניים של ליבי פודוליץ' במראה כרוב סגול
(צילום: ליבי פודוליץ')
הדוגמאות האקסטרווגנטיות של הציפורניים מתקשרות לתרבות שוליים. בארצות הברית זה אפילו נחשב כתרבות-נגד, כזו המזוהה עם מיעוטים.
"נכון. זה נכנס לתרבות הפופולרית רק לאחר שנשים לבנות החלו לעשות ציפורניים בדוגמאות מנומרות או מראה שנחשב למצועצע. זה התנרמל והפך לטרנד".
נעשה כאן ניכוס תרבותי.
"חד-משמעית, אבל אני לא מתנצלת על הניכוס התרבותי הזה, אתה מבין? הזהות שלי תמיד הייתה יותר מורכבת: אני באה מבית רוסי, ולמדתי בתיכון עירוני א' בתל אביב. בלוד נחשבתי למשתכנזת ואני בכלל רוסייה עם זוג הורים דוקטורים מברית המועצות, שאוהבת מנומר. אז יש פה המון הפוך על הפוך. אבל המנומר לא מגדיר אותי – אני מגדירה את המנומר. וזה מה שקרה לנייל ארט".
"כל היופי בציפורניים הוא שזה לא לנצח"
(צילום: ליבי פודוליץ')
לק ג'ל "רגיל" אצל פודוליץ' מתחיל ב-250 שקל ועיצוב נייל-ארט מיוחד יכול גם להאמיר עד 700 שקל, תלוי בשעות העבודה. עסק מניב, יש להודות. לא פלא שבשנים האחרונות הפך התחום גם למקור לפרודיות ולמערכונים על הקשר האינטימי שבין המניקוריסטית ללקוחותיה, בעיקר סביב נושא "הבגידה". כלומר, לעשות ציפורניים אצל מישהי אחרת – בין אם מרצון לנסות סגנון חדש או בעקבות לוח זמנים צפוף.
עיצוב ציפורניים של ליבי פודוליץ' במראה של נקניק
(צילום: ליבי פודוליץ')
"אני ממש לא תומכת בקונספט של להיעלב. זה סוג של בדיחה, אבל אני מכירה הרבה בנות שאומרות 'אני מתה לבוא אלייך, אבל אני לא רוצה לבגוד במניקוריסטית שלי'", היא אומרת לסיכום, "אני ממש לא הולכת להתעקש על זה. זה עניין של ביטחון עצמי. אני מעודדת לקוחות לחוות עוד אמניות ציפורניים, כמו מקעקעים. יש אנשים שבוחרים מקעקע אחד, אבל כל הכיף זה לנסות ולראות עוד סגנונות וגישות. לא מאמינה בנישואים הקתוליים האלה, אבל אני יודעת שאני מאוד יוצאת דופן בגישה הזאת".
