מעצב האופנה ג'רי מליץ הלך לעולמו בגיל 90. הוא הותיר אחריו בן ובת.
מליץ, מבכירי מעצבי האופנה הישראלים, התפרסם בשנות ה-60 וה-70 כאחד ממעצבי האופנה החדשניים בתל אביב, לצד מעצבים בני דורו שפעלו בעיר כמו תמרה יובל ג'ונס וגדעון אוברזון, ועד לפני כעשור, עוד היה יוצא מדי בוקר אל הסטודיו והחנות שלו בצפון תל אביב.
אריג הבנ-לון הסינטטי (עשוי בד ניילון עם איכויות של משי), שעליו הדפיס מיצירותיו על שמלות - בין היתר גם של חברת משכית - הפכו אותו לאחד המעצבים המפורסמים בישראל, שם קוד לאיכות על-זמנית.
מליץ נולד בארגנטינה בשנת 1933 וגדל בה עד 1949, כשעלה עם משפחתו לירושלים. הוא פנה ללימודים בבצלאל, אותם השלים בשנת 1954 ועם שחרורו מצה"ל החל לעבוד כמעצב גרפי ומעצב טקסטיל.
בשנת 1964 פתח את הסטודיו שלו לתפירה עילית בתל אביב שנסגר בשנת 2012. לאורך השנים גם עיצב לחברות אופנה כמו "רקמה", "אלד" ו"טררה", יצר תלבושות ללהקת בת-שבע, לסרטים "מבצע קהיר" ו"לאן נעלם דניאל זקס?" ולהצגות "טרטיף" ו"תשוקה". במקביל שימש גם כיועץ במחלקת האופנה של מכון הייצוא. בסוף שנות התשעים הוצגה במשכן לאמנים בהרצליה התערוכה "ג'רי מליץ - מעצב" שאצרה צופיה דקל כספי.
הסטודיו של מליץ בתל אביב היה מוקד עליה לרגל עבור מפורסמות ונשות החברה הגבוהה של ישראל, ביניהן שמות כמו גילה אלמגור, רבקה מיכאלי, נעמי שמר, רות דיין, לילי שרון, והברונית בת שבע דה רוטשילד. "העבודה איתו היתה מאוד מעניינת כי הוא בא מבצלאל, והביא את עולם האמנות לתוך הבגדים", נזכר המעצב והסטייליסט גדי אלימלך, שעבד אצל מליץ בין השנים 1994-1995. "אחד הזכרונות הכי מרגשים שלי, הוא שאני מסמן מכפלת לנעמי שמר. זה מרגש אותי גם עכשיו כשאני נזכר בזה. העבודה איתו הייתה מורכבת, כי הוא היה אדם לא קל אבל פרפרקציוניסט", הוא אומר לסיכום. "למדתי ממנו הרבה על אמנות ועל איך מנהלים אטלייה לעיצוב אופנה עם לקוחות פרטיות שמגיעות ומזמינות מלתחה שלמה. הוא היה מאחרוני המעצבים שעבדו כך וזה עולם שנעלם. היום כבר אין מעצבים כמו ג'רי מליץ".
