מלאני גריפית'
סליחה, במי מדובר? רובנו מכירים אותה בתור אימא של דקוטה ג'ונסון, אשתו לשעבר של אנטוניו בנדרס ובעיקר כאישה שחרבה את הפנים שלה, שחוזרות ומככבות בכל כתבה על "אסונות מפלסטיק". היום מלאני גריפית' היא בת 65, לא נראית דקה פחות, ומשמשת, כאמור, מושא ללעג אחרי שהקריבה את המראה הטבעי שלה לטובת רדיפה אומללה בעקבות הנעורים שאבדו.
חובבי הטריוויה הביזארית אולי זוכרים אותה מככבת (בעירום) בסרט ישראלי מ-1977 לצידו של שייקה אופיר. משם והלאה היא נחשבה ל"זו שמתפשטת בסרטים", טייפ-קאסט מפוקפק שממנו ניצלה רק בשנת 1986 כשקיבלה את התפקיד הראשי בסרטו של ג'ונתן דמי "משהו פראי", שזכה למעמד של קאלט. שנתיים מאוחר יותר הגיע רגע התהילה הגדול שלה בסרט "נערה עובדת", שעליו גם הייתה מועמדת לפרס אוסקר.
ואכן, לרגע קצר בשנות ה-80 היא הייתה הסופגנייה הכי מתוקה בקופסה, חביבת הקהל של הקולנוע ההוליוודי. היא קיבלה כמה פרסים, צעדה על כמה שטיחים אדומים, ואז זה נגמר. בשנים הבאות היא עשתה תפקידים נשכחים למדי בקולנוע ובטלוויזיה, והתרכזה בעיקר בלהפוך את פניה למגרש ניסויים באזמל מנתחים ובחומרי מילוי.
גריפית' היא סוג של אצולה הוליוודית כמי שנולדה לפיטר גריפית' וטיפי הדרן, אחת השחקניות הבלונדיניות החביבות על היצ'קוק. לא ממש מפתיע שבהמשך היא סימנה וי על תחנות הדרך שאי אפשר בלעדיהן למי שנולדה והתבגרה בהוליווד: סמים, אלכוהול, מכוני גמילה ויחסים סוערים עם צלמי הפפראצי. כך היא הפכה לנסיכת שערוריות הוליוודית טיפוסית וקישטה את הביוגרפיה שלה ברומנים עם זאבי הוליווד הקשישים – וורן ביטי, ג'ק ניקולסון וריאן אוניל.
בדרך היא נישאה לכמה מהגברים הכי מבוקשים בהוליווד, גם אם הם שחקנים בינוניים למדי: דון ג'ונסון (פעמיים), סטיבן באואר, והגביע הקדוש מכולם – אנטוניו בנדרס, הרכש הספרדי שהגיע לאמריקה כדי לעשות סרטים גרועים שביישו את הקריירה האלמודוברית המקורית שלו ונשאר לצידה כמעט שני עשורים.
היא גם ילדה ילד אחד לכל אחד מבעליה, כשהמוכרת ביניהם היא השחקנית המקושטת ב-50 גוונים של אפור – דקוטה ג'ונסון, שמשחזרת בהצלחה קצת יותר גדולה את ראשית הקריירה רוויית הסקס והעירום של אימהּ.
למה אייקון? גריפית' מעולם לא בלטה על השטיחים האדומים, אבל לפנתיאון האופנה היא הצטרפה בזכות שתי דמויות אייקוניות שגילמה בשני סרטים, "משהו פראי" ו"נערה עובדת" – דמויות שהפכו אותה למי שמייצגת נאמנה את אופנת שנות ה-80 האמריקניות, לטוב ולרע.
לולו, הדמות שגילמה ב"משהו פראי", היא התגלמות סגנונית של, ובכן, "משהו פראי" – לפחות כמו שהקולנוע השמרני של שנות ה-80 מדמיין אותו. פנטזיה על נערה פרועה שחוטפת איש עסקים מרובע למסע של נהיגה וסקס כשהיא מצוידת במדי התקופה של מי שמסומנת כ"ילדה רעה": פאת קארה שחורה, כמויות של צמידים וקולרים מחנויות יד שנייה, שמלת גופייה שחורה ומשקפי שמש ילדותיים מפלסטיק צבעוני.
ב"נערה עובדת" מייצגת גריפית' את החלום של עידן רייגן – אשת עסקים שחותרת במעלה המבוך התאגידי, שהיא בעצם הגרסה הקפיטליסטית והממוסדת של אותה לולו הפראית אחרי שהתפקסה על חייה והתמסרה למרוץ אחרי המשכורת הגבוהה והמשרד הפינתי עם הנוף לשדרה.
גריפית' כנערה עובדת (במובן של אשת קריירה, למרות שקשה להתעלם מכפל הלשון של המושג) היא תמצית כל מה שנורא ונהדר באופנת שנות ה-80: תסרוקת מהגיהינום שלוקחת שיער שרוף ונפוח ואז מנפחת אותו עוד יותר ומעלה אותו באש, "חליפות כוח" עם כתפיים בלתי אפשריות של מתאגרף במשקל כבד, והחלפות זריזות בסאבוויי מסניקרס לנעלי עקב ולהפך. למראה הזה קראו בזמנו "להתלבש להצלחה" והוא כלל את כל המרכיבים האופנתיים שנדרשו מבנות האייטיז בטיפוסן אל הפסגה.
למה לא? גריפית' היא הפנים, תרתי משמע, של המחיר שנאלצות לשלם כוכבות הוליוודיות כדי להישאר רלוונטיות בעולם ששולח את מבוגריו למסע על קרחון לכיוון אחד. זו המלכודת הידועה: שולחים אותך למקצה שיפורים אינסופי של התערבויות כירורגיות, ואז הופכים אותך לבדיחת בוטוקס ולועגים לתחפושת הנואשת שלך שמנסה, לשווא, להוריד עשור מפרצופך.
ובכל זאת: השנים האחרונות של גריפית' (לאחר הפרידה מבנדרס) עומדות בסימן הכאה על חטא ושאיבת כל המילויים המיותרים מהשפתיים, מהלחיים ומהמצח. היום היא נראית כמעט "אנושית" ואפילו מזכירה, פה ושם, את גריפית' הצעירה שאחזה במראה מלאכי כל-אמריקני ששולב בהצלחה עם סקסיות טבעית.
גריפית', 2022
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
