השבוע האחרון היה עמוס עבור הדוגמנית סופיה מצ'טנר. ביום שלישי שעבר היא הצטלמה לקמפיין אביב-קיץ 2025 של טרמינל X יחד עם הדוגמן והשחקן עומר דרור, ביום לאחר מכן כבר עמדה מול מצלמה של חברת הקוסמטיקה ג'ייד, ולמחרת דגמנה למותג בגדי הים גוטקס. במקביל שוחררה השבוע הפקת אופנה בכיכובה לפקטורי 54, לאחר שהצטלמה עבורם גם בתחילת דרכה המקצועית. עשור לאחר שהדהימה את תעשיית האופנה הבינלאומית כנערה בת 14 בתצוגה של דיור והוכתרה כ"סינדרלה" – סופיה מצ'טנר חוזרת לדגמן בכל הכוח עם שתי רגליים גבעוליות על הגז.
"עולם הדוגמנות הפכפך מאוד: פעם את למעלה ופעם למטה, פעם נעלמת ולפעמים את על הגל", היא מסבירה על סט הצילומים של טרמינל X את חזרתה לדגמן לאחר תקופה שבה לא הובילה קמפיין אופנה גדול והקריירה שלה דרכה במקום. "אני מרגישה שנעלמתי לתקופה, אבל נהנית לחזור. היום אני בתקופה טובה, ומושקעת בדוגמנות בצורה מוחלטת. זה לא שהודעתי על פרישה, פשוט עברתי תקופה של התכנסות עצמית מתוך ניסיון להבין מה טוב לי ומה אני אוהבת. היום אני יכולה לומר שמצאתי את האיזון הבריא שטוב לי".
כשמצ'טנר (24) מדברת על איזון, היא מתכוונת לתקופה פוסט-המרד שלה בדוגמנות. לאחר שנגעה בפסגה בגיל צעיר מאוד, סירבה להתיישר לפי המידות הדרקוניות בענף, מה שהוביל, בין היתר, לדעיכת הקריירה שלה בחו"ל. בעבר הובילה מצ'טנר את ליגת הדוגמניות הבינלאומיות מישראל, כשלתוך המשבצת שפינתה נכנסו כוכבות אחרות כמו סאן מזרחי.
"בסוף, המקצוע הזה הוא נטו המראה החיצוני שלך", היא אומרת. "לתחזק את הגוף בגיל הנעורים זה לא דבר פשוט. הגוף משתנה ואת כל הזמן חייבת להיות במשמעת ומודעות להיקפים. זה היה גדול עליי. בנוסף גם עברתי זוגיות, פרידה מתוקשרת, ונכנסתי לבאסה. ברגע שהייתי קשובה לעצמי נפשית – האיזון הגיע. היום אני אוהבת אותי ושלמה עם עצמי, וזה מוקרן החוצה. צריך לזכור שהייתי מאוד קטנה אז. גם היום, 24 נחשב מאוד צעיר".
ובכל זאת, לאחרונה חזרת להיקפים שלך מהעבר, לאחר שדיברת נגד כניעה לדרישות של רזון כדוגמנית.
"לא הייתי במרדף להורדת משקל ולא עשיתי דיאטה קשוחה. זה קרה באופן טבעי. פשוט הייתי בתקופה טובה בחיים שלי, וברגע שאני במקום טוב – הגוף שלי משתף איתי פעולה. חשוב לי לחזור ולומר: 'לא ארעיב את עצמי בשביל אף חברת אופנה, ולא אכניס את עצמי להפרעות אכילה בשביל אף עבודה'. זה לא שווה את זה. צריך פשוט להגיע למקום שלם ושלו פנימית. פעם הייתי עושה אימוני כוח חזקים כדי להוריד במשקל ללא הצלחה, וברגע שהורדתי את הרגל מהגז – ירדתי במשקל. גם כששקלתי 10 קילו יותר, הרגשתי בסדר עם עצמי. זה שבעולם האופנה זה לא מקובל, זה עניין אחר".
את פועלת לחזור לדגמן גם בחו"ל?
"אני לא פוסלת אפשרויות. חוויתי כישלונות וקיבלתי הרבה 'לא' בעבר. אם זה יקרה, אני מאוד אשמח, ואם לא, זה גם בסדר. אני יודעת שאני נותנת את ה-200 אחוז שלי. כלכלית, התקציבים בחו"ל גבוהים יותר בהשוואה לתעשייה בארץ".
ממרום גילך, האם את חושבת שבגיל 24 בתי אופנה בחו"ל יחבקו אותך שוב או שהם מקובעים על דוגמניות חדשות בגיל הנעורים?
"חד משמעית, בעשור האחרון התעשייה התפתחה ולמדה. זה עדיין לא מושלם, אבל רואים גיוון ופתיחות".
מצד שני, הגיוון נדחק הצידה וחוזרים לדוגמניות סופר-רזות.
"אני לא יודעת, אז אני לא רוצה לומר משהו שאני לא בקיאה בו. זה עולם לא פשוט".
אפשר לבחור גם לא לקחת בו חלק.
"נכון, בגלל זה היום אני נאמנה לעצמי ועושה מה שמתאים לי".
"אני לא אהיה דוגמנית לכל החיים"
כחלק מהמחשבה על "היום שאחרי", החלה השנה מצ'טנר לימודים לתואר ראשון במדעי ההתנהגות ומשאבי אנוש במכללה למנהל, מרחק נסיעה קצרה מביתה שבחולון. בעבר למדה משחק במשך שנה והיא מקווה להתפתח בתחום. ובכל זאת, היא חושבת על היום שבו הצעות העבודה יפסיקו לזרום כבעבר. בעוד שאת תעודת הבגרות השלימה בזמן שחצתה אוקיינוסים במטוסים לעבודות דוגמנות, בימים אלה היא מתמודדת עם מבחנים ושיעורים פרונטליים בקמפוס.
"אני לא אהיה דוגמנית לכל החיים, בגלל זה הלכתי ללמוד – כדי לצבור ידע, לרכוש השכלה, להכיר אנשים חדשים", היא משתפת. "התלבטתי בין ללמוד עצמאית דרך האוניברסיטה הפתוחה או במסגרת מסודרת במכללה. החלטתי ללכת על זה בכל הכוח וללא פחד. הלימודים האלה הם התיקון שלי".
מדוע בחרת ללמוד מדעי ההתנהגות ומשאבי אנוש?
"חיפשתי מוסד אקדמי קרוב לבית ותחום שיעניין אותי בשלוש השנים הקרובות. התחום של מדעי ההתנהגות הכי קרץ לי, ומשאבי אנוש זה מקצוע שאני יכולה לעבוד בו בעתיד, אולי להשתלב בהיי-טק כמגייסת".
11 צפייה בגלריה
"לא מזמן התבקשתי לכתוב קורות חיים, ולא ידעתי מה לכתוב חוץ מ'דוגמנית בינלאומית'"
(צילום: דימה טליאנסקי)
איך תקופת המבחנים?
"לא פשוטה, מאתגרת. אני עוד בכאבי גדילה", היא צוחקת. "אני רואה בזה תקופה של התפתחות וצמיחה אישית".
הסטודנטים והמרצים הופתעו לראות אותך על ספסל הלימודים?
"לא נרשמה התרגשות או התלהבות יתר. היחס אליי רגיל לגמרי. בסוף אני אחת מתוך 200 סטודנטים ואני שמחה שכולם בגובה העיניים".
התחלת לדגמן בגיל צעיר. את מרגישה שלהיות דוגמנית הפך להיות חלק מההגדרה העצמית שלך?
"חד משמעית. לא מזמן התבקשתי לכתוב קורות חיים לאיזה פרויקט, ולא ידעתי מה לכתוב חוץ מ'דוגמנית בינלאומית'. בהתחלה קצת נבהלתי, אבל אז עצרתי לרגע וחשבתי שדוגמנות הביאה לי כל כך הרבה בחיים: פרנסה, טיולים בעולם, קשרים עם אנשים, עמידה בלוחות זמנים, אחריות. בסוף נאלצתי לצמצם את קורות החיים, כי היה יותר מדי. אולי מבחוץ זה נשמע שטחי, אבל דוגמנות זה עולם ומלואו, בטח כשאת דוגמנית בינלאומית עם קריירה בת עשור".
11 צפייה בגלריה
"היחס אליי רגיל לגמרי. בסוף אני אחת מתוך 200 סטודנטים ואני שמחה שכולם בגובה העיניים"
(צילום: דימה טליאנסקי)
השיחה עם מצ'טנר חושפת קלילות מחשבתית ואימוץ מרכז אישי. כנראה עניין של התבגרות. כלפי חוץ היא משדרת שהיא בשלב מתקדם של קבלה עצמית, ובעיקר משוחררת. לדוגמה, כשהיא נשאלת האם לעובדה שהיא ישראלית יש משקל כלשהו בתעשיית האופנה בחו"ל, היא מספרת בנונשלנטיות על ביטולי עבודות בשנה האחרונה, בין אם בגלל בעיות של לוחות זמנים לטיסות, או בשל היותה ישראלית. "יש אנשים עם סטיגמות על ישראל, ואי אפשר לשנות אותם. מבחינתם, מה שהם שומעים בתקשורת זאת האמת", היא משתפת.
"לפני כמה חודשים היו לי צילומים בלוס אנג'לס לחברת Revolve. כבר הזמינו לי טיסה אך היא בוטלה בגלל המתקפה מאיראן, ואז הם כבר סירבו להזמין טיסה חלופית", אומרת מצ'טנר. "אני מניחה שהם העדיפו לא להתעסק עם דוגמנית ישראלית בתקופה הזו בגלל כל הבלגן. ברמה האישית, פחות הרגשתי שיש עליי איזשהו לחץ. אני קצת מתקשה לשמור על קשרים עם אנשים בחו"ל. אני עושה את העבודה שלי וחוזרת הביתה לישראל. כך או כך, מי שרוצה להוריד עוקב – שיוריד. אני לא צריכה טובות של אף אחד".
11 צפייה בגלריה
"היום אני אוהבת אותי ושלמה עם עצמי, וזה מוקרן החוצה". מצ'טנר בצילומים לטרמינל X
(צילום: דימה טליאנסקי)
לפני שלושה חודשים נפרדת מבן זוגך, בני אבן ארי, בגלל שאת לא יהודייה. מה היה יותר קשה: טוקבקים על זה שאת לא יהודייה או על זה שנפרדת ממנו?
"הדברים שפורסמו היו שונים מהמציאות. זאת הייתה זוגיות מושלמת, אבל היא לא התאימה לי בשלב מסוים. בסוף, יש אנשים זמניים בחיים שלך, וברגע שהם מסיימים את תפקידם הם כבר לא חלק מהחיים שלך. היום אני עם הפנים קדימה".
שקלת להתגייר? יכול להיות שזה יפריע לך בהמשך?
"נושא הדת מורכב. אני לא מתביישת בזה שאני לא יהודייה. זה מצב קיים. בצבא ניסיתי לעשות תהליך גיור, שלא צלח. גדלתי בישראל וחונכתי כאן לפי כל החגים היהודיים. פשוט בתעודת הזהות לא כתוב 'יהודייה'. האם זה יהיה חשוב לי בהמשך החיים? אני לא יודעת לענות על זה. כרגע אני בסדר גמור עם מי שאני".
