"סקס, כסף, סמים, שרשראות על החזה, סלין וינטג', שיני יהלומים, בקבוקי שמפניה בחינם, פריבילגיות, סטייל וסמים חזקים", שרה Slayyyter באחד מלהיטי קיץ 2025 – Beat Up Chanel. את שיר הדאנס הקצבי הזה היא חותמת בשירה מהירה: "בא לי לצבוע את השיער בכל גוון פסטלי יפה, אני רוצה חגיגות 'אפטר פארטי' פרועות, לילות סוערים במוטל; אני רוצה תיקי שאנל שחוקים, אני רוצה משהו אמיתי".
(הקליפ לשיר Beat Up Chanel)
סלייטר, שם הבמה של קתרין גרייס גרנר, היא לא הראשונה ששרה על מותגי אופנה נחשקים. רבים עשו זאת לפניה – מקארדי בי ועד קניה ווסט – ובכל זאת, השילוב בין מקצב הדאנס המחשמל לאופן שבו היא נעה בין מסיבות וסמים לשאנל וסלין, משכנע.
סלייטר בשבוע האופנה בניו יורק, 2023
(צילום: Dominik Bindl/Getty Images)
החיבור בין אסתטיקת האינדי השבורה שמופיעה בקליפ לשיר, כמו שכונות מצוקה בפרברים, לבגדים שרק נראים זוהרים – הופך אותה לאחת הדוברות המעניינות של התקופה. "אני חושבת שאני במקום שבו אני רוצה לעשות משהו שהוא די מגעיל ודפוק, ההפך מהדרך שבה אני חושבת שכוכבות פופ נתפסות בעיני הרבה מאוד אנשים", הסבירה אשתקד בריאיון לווג.
הבחירה באזכור של מותגי יוקרה אצל גרנר אינה רק רשימת מכולת של סמלי סטטוס. להפך, היא מעדיפה דווקא את "תיקי השאנל השחוקים" שכבר עברו דבר או שניים, ואת הזוהר הלא מלוטש של תרבות הסלבריטאיות מתחילת שנות האלפיים, כמו צילום פפראצי אלים ומלוכלך של בריטני ספירס. באותו ריאיון לווג אף הדגישה כי היא לא מעוניינת להיות "כוכבת הפופ היפה עם הכוריאוגרפיה", אלא לשמור על החופש היצירתי והאסתטיקה הלא שגרתית שמאפיינים אותה.
בפסטיבל לולהפלוזה, 2026
משתפת פעולה עם מותג האיפור MAC
התיקים של שאנל כבר בהישג ידה
גרנר גדלה בסנט לואיס, מיזורי, והחלה לפעול לפני כעשור כשהיא מושפעת מזמרות פופ כמו בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה וליידי גאגא. היא העלתה את השירים הראשונים שלה לרשת באופן עצמאי וב-2019 יצא המיקס-טייפ הראשון שלה, Slayyyter, שהפך אותה במהירות לשם מוכר בקרב חובבי אינדי-פופ.
על הבמה בהופעה, 2023
(צילום: Rich Polk/Getty Images for Equality California)
מאז הוציאה את אלבום הבכורה Troubled Paradise ב-2021 ואת Starfucker ב-2023. אבל רק ב-2026 הגיעה לנקודת מפנה משמעותית עם אלבומה השלישי, Wor$t Girl In America, שהטיס אותה אל לב המיינסטרים. בסוף יולי היא הוציאה את brand new chanel, שנראה כמו שיר ההמשך ל-Beat Up Chanel.
(הקליפ לשיר brand new chanel)
בשני השירים, "שאנל" – בית האופנה החזק של התקופה – הוא שם קוד למעמד. אם בשיר הראשון תיקי שאנל נרמסו, הפעם הם הופכים לסימן של משהו מושג, כאילו הדמות כבר נמצאת במקום שאליו שאפה להגיע. יש תחושה של הפנמת המשחק הקפיטליסטי: עכשיו היא לא רק רוצה את סמל הסטטוס, היא יכולה לקנות אותו.
בתצוגת אופנה של ויקטוריה'ס סיקרט, 2025
(צילום: Jamie McCarthy/Getty Images for Victoria's Secret)
המוזיקה שהיא מייצרת נעה בין אלקטרו-פופ, היפר-פופ, דאנס וראפ, ומחברת בין פזמונים ממכרים, נוסטלגיה לתרבות הפופ של תחילת שנות האלפיים וגישה מודעת לעצמה. כבר עם המיקס-טייפ הראשון שלה היא בנתה לעצמה קהל נאמן ברשת, ובהמשך שיתפה פעולה עם אמניות כמו קים פטרס וצ'ארלי XCX, שנמצאות איתה על משבצת דומה.
אלבומה החדש, שאותו היא מתארת כמעין "מוזיקת אייפוד" – ערבוב פרוע של פופ, פאנק, ראפ וצלילים מהשנים שבהן גדלה – הגיע לראש מצעד הדאנס של בילבורד, והופעתה בפסטיבל קואצ'לה באפריל 2026 סימנה את הרגע שבו נדמה כי הקהל הרחב הדביק את הקצב. השיר Dance... הוא הלהיט הגדול ממנו.
(הקליפ לשיר Dance...)
לא רוצה אנשי מקצוע
בדומה לכוכבות כמו צ'ארלי XCX, מדונה, ליידי גאגא ואחרות – הגבול בין מוזיקה לאופנה אצל סלייטר כמעט אינו קיים. האסתטיקה שלה מבוססת על הגזמה מכוונת עם אלמנטים של זוהר מלוכלך מתקופת Y2K, דימויים של תרבות סלבריטאים מוקדמת, פריטי וינטג', עור ואיפור בולט – שילוב שמרגיש בו-זמנית נוסטלגי, זול בכוונה ומלוטש מאוד. כלומר, אל תנסו את זה לבד בבית. במיוחד לא את הבחירה ללבוש באחד הקליפים צעיף מפרוות שועל מפוחלץ, שנראה כאילו נדרס קודם.
באירוע של בילבורד לנשים במוזיקה, 2026
(צילום: Monica Schipper/Getty Images)
"כילדה, תמיד אהבתי בובות, איפור דרמטי וקיטש", סיפרה למגזין Schon, "בכל הנוגע לסגנון ולאיפור שלי, קיבלתי השראה רבה מהעיצובים של טיירי מוגלר בשנות ה-90 ומתצוגות הקוטור שלו, שהיו קאמפיות ותיאטרליות. הוא הצעיד על המסלול אישה שהייתה מאוד פאם פאטאל, והדוגמניות לא סתם הלכו – הייתה להן גישה, כמעט כמו שחקניות. לפני כן, פשוט לבשתי את מה שהרגשתי שהוא 'חולה' ומאוד אינטרנטי, אולי בהשראת תחילת שנות ה-2000".
(הקליפ לשיר "קניבליזם")
אחד האלמנטים הבולטים בהופעה שלה הוא סגנון ה-DIY. היא בוחרת את התלבושות שלה ללא עזרת סטייליסטים ואנשי מקצוע, ולהופעה בפסטיבל קואצ'לה אף עיצבה בעצמה את החולצה שלבשה. "יש לי סוג של רוח אנטי-ממסדית ואני אוהבת לעשות דברים בעצמי", הסבירה בריאיון נוסף לווג.
סלייטר, הצעיף וביבי רקסה בתצוגת אופנה של כריסטיאן קוואן, 2026
(צילום: Dimitrios Kambouris/Getty Images)
"אני דוחה את כל הרעיון שאת צריכה שמישהו יעשה לך את השיער, האיפור, העיצוב וכל מה שאת צריכה. אני חושבת שהיה משהו ממש מגניב, סקסי ומסתורי בתרבות הסלבריטאים בעבר, כי זה לא היה מופק ומסוגנן יתר על המידה", היא המשיכה, "יש משהו מאוד מקסים, בעיניי, כאשר אמנים עושים דברים בעצמם. אני מרגישה שאיתי אפשר לראות את זה".
