קוף שמופיע במערכה הראשונה, יהפוך לקרקס במערכה האחרונה. חתונתם המפוארת של מעצב שמלות הכלה יוסי מזרחי ומעצב השיער עידן בקשי, היא הדבר הכי קרוב להוליווד שתראו על המסך בשבוע הבא. היו שם שטיח אדום ארוך ופסלי אוסקר מוזהבים שאיתם הצטלמו האורחים, בופה של השף מושיק רוט, וחברות-לקוחות מפורסמות כמו טיילור מלכוב, דיאן שוורץ, קארין עליה, רומי גיאור ואחרות. בתפקיד הרבנים: גיא פינס ודנה גרוצקי. לא פלא שבריאיון זוגי ראשון, אומרים בני הזוג: "רצינו להפתיע עם חתונה שלא נראתה עד היום, רצינו שהאורחים ירגישו בהשקה".
מה משיקים? סיפור אהבה. על פניו, אפשר להריץ לא מעט דאחקות על חתונות גרנדיוזיות עם פסנתר כנף לבן במרכז החלל. בשביל זה יש את השחקנית שירה נאור, שמפרשנת את "4 חתונות", סדרת הדוקו-ריאליטי החדשה של כאן 11 שעלתה אתמול (ראשון) ברצועה יומית, גרסה קצפתית בלבן של "בואו לאכול איתי" האהובה. מדי שבוע יתחרו זו בזו ארבע כלות, שינקדו את החתונה האחת של השנייה. כששמלות תחרה פוגשות צרות עין ובטן מלאה בפסטלים מהבופה, הבריידזילה הישראלית נחשפת במלוא תפארתה.
יוסי מזרחי הוא "החתן" היחיד המשתתף בתוכנית, שיושב גם על תקן "מעצב שמלות כלה". בשמונה שנות פעילותו במותג Lumiere (יחד עם שותפתו גרטה קיאן) הוא מפעיל שני סלוני כלות בטבריה וברמת השרון. הראשונה נחשבת לסמל של קושי כלכלי, פוטנציאל לא ממומש והתחרדות; השנייה מסמלת את ההפך: שם קוד לעושר, הצלחה, חינוך טוב ותותים. מזרחי רוקד על שתי החתונות ונקודת המבט שלו על תעשיית הכלות בין פריפריה למרכז חושפת הבדלים על קו התפר שבין מעמד לסגנון.
צפו: הצצה לחתונה של יוסי מזרחי ועידן בקשי, מתוך "4 חתונות"
(באדיבות כאן 11)
אלף אורחים, שלושה חללים, קוד לבוש של גברים בחליפות שחורות ונשים בשמלות ערב, ותקציב שמתקרב למיליון שקל ("זה בין 700 אלף למיליון שקל", מחדד מזרחי) – זוהי אומנם לא חתונת המיליונים של ג'ף בזוס ולורן סנצ'ז, אבל בהחלט אירוע שמוציא לכולם את העיניים. "רצינו חתונה שכולם ידברו עליה", מסביר בקשי. "אנחנו מגיעים מעולם החתונות ורצינו לשבור את המודל של מנה ראשונה, ריקודים, מנת ביניים, ריקודים, מנה עיקרית. רצינו שזה ייראה כמו השקה, ויום אחרי החתונה אנשים כתבו לנו שהחתונה הייתה כמו הגאלה של המטרופוליטן שהתקיימה באותו השבוע!"
מאיפה מביאים אלף אנשים שאתה רוצה לשמוח איתם?
מזרחי: "וזה אחרי צמצום. יום אחרי החתונה, קיבלתי מלא הודעות בסגנון 'חיכיתי שתסתיים החתונה, אבל איך לא הזמנת אותי?'. נהיה סטנדרט בתעשייה שצריך להזמין את כולם. בדיעבד, הייתי מקצץ את כמות האורחים בחצי. לא נהניתי בכלל מהחברות הטובות שלי, מהמשפחה. סליחה על הכנות, אבל מצאתי את עצמי עם מישהי שאני לא מכיר גוררת אותי באולם לסיבוב".
בקשי: "לא הצטלמתי עם סבא וסבתא שלי, שזה משהו שבאמת חרה לי. לא מזמן עבדתי עם נועה קירל, שאני מעצב את השיער שלה כבר שלוש-ארבע שנים, והיא שאלה אותי כמי שמתחתנת בקרוב: 'עידן, נהנית בחתונה?' ועניתי שהייתי חותך חצי מכמות האורחים".
למה היא לא הגיעה?
"היא הייתה בחו"ל".
אני חייב להבין רגע של מי היה הרעיון להביא קוף להכנות לפני החופה. אומנם שחקן בשר ודם, אבל שגילם קוף.
בקשי: "הבן אדם הזה (מצביע על יוסי) לחוץ כמו טמפון. באמת, איש שהוא מאוד לחוץ באופי שלו".
מזרחי: "אני הייתי רגוע!"
בקשי (מגלגל עיניים): "בכל אופן, רציתי להרגיע אותו. אתה יודע, להוריד את מפלס הלחץ, אז הבאתי לו קוף".
מזרחי: "הקוף היה מיותר, בגללו לא הספקנו להצטלם כמו שצריך. והוא גם חיבק אותי מזיע כולו, הרטיב אותי".
לפחות קיבלת חיבוק מקוף.
מזרחי: "שתבין, אם לא הייתי לחוץ כמו שעידן אומר, היינו מאבדים את התחתונים. הוא רצה להביא להקת רקדנים במאה אלף שקל. המפיקה ידעה שאני זה שצריך בסוף להחליט".
בשנתיים של מלחמה מתמשכת, צף שיח על חתונות צנועות. עלתה מחשבה לחשוב על משהו גרנדיוזי פחות?
מזרחי: "מתחתנים פעם בחיים, זו השאיפה לפחות. לא אשמתנו שנפלנו על תקופה חרא".
"לא הייתה התלבטות. רצינו חתונה גדולה"
מזרחי (34) נולד וגדל בטבריה למשפחה מסורתית. הוריו התגרשו כשהיה בן שש והוא גדל עם אימו. בקשי (31) נולד וגדל בקריית מוצקין. זהו ריאיון ראשון של השניים, שגרים כיום בהרצליה. החתונה הטלוויזיונית שלהם היא יותר מעוד 30 דקות של אסקפיזם בימים של חום כבד והפגנות נגד כיבוש עזה.
קשה להיזכר מתי הופיעה על המסך בפריים-טיים חתונה של זוג גברים, הומואים מזרחים מהפריפריה, שכנגד הבריונות, ההומופוביה והפטריארכליות הגברית שאליה נולדו – מחליפים טבעות ושוברים כוסות לעיני אלף מוזמנים, חלקם חובשי כיפה.
14 צפייה בגלריה
"יצאנו במשך שנתיים, שבשנות זוגיות בקהילה שוות לעשור". יוסי מזרחי ועידן בקשי בחתונתם
(צילום: שי בוזגלו)
כמו זוגות רבים, גם השניים הכירו בעבודה. מזרחי היה מלווה כלות לחתונה מתוקף עבודתו, בקשי הופקד על עיצוב השיער. "הוא חשב שאני חי בסרט", אומר בקשי על ההיכרות ביניהם, שהגיעה לאחר לא מעט אכזבות בסצנת הדייטינג המתישה. "לא הייתי יוצא עם מישהו מהתעשייה בשום צורה, ונראה לי שבגלל זה גם נשארתי רווק עד גיל כזה".
מזרחי: "אני מטבריה, נחבא אל הכלים, ופתאום עידן הופיע. בוא, ידעתי שהוא עובד עם נועה קירל, ועושה את הכוכבת הזאת ואת זאת. האינסטגרם שלו מלא בתמונות עם מפורסמות, חופשות אקזוטיות, מתלבש מתוקתק. חי בסרט. איכשהו התחלנו לדבר, והוא זרק לי 'בוא ניפגש בתל אביב'. אמרתי לו: 'אני מגיע לתל אביב נטו לסידורים וחוזר הביתה. רוצה להיפגש? בוא לטבריה".
בקשי: "אני בן אדם של דקה 90. התקשרתי אליו ואמרתי שאני מגיע מחר לטבריה. הוא לא ידע איך לאכול את זה".
מזרחי: "באותה שנייה סגרתי מלון. לא רציתי שהוא יבוא אליי הביתה. אכלנו, היינו בספא, דיברנו כל היום".
בקשי: "ובסוף הוא אומר לי 'לילה טוב, אני הולך הביתה'. אמרתי לו שאני לא נשאר לבד וביקשתי שיישאר לישון. זה המשיך לעוד פגישה ועוד פגישה, וראינו שאנחנו באותו הראש".
מזרחי: "יצאנו במשך שנתיים, שבשנות זוגיות בקהילה שוות לעשור. כבר מהדייט הראשון, הייתי מאוד ישיר איתו. מאז ומתמיד רציתי חתונה, משפחה וילדים. שנינו הגענו מהפריפריה, וכל החברים שלי כבר נשואים עם שניים-שלושה ילדים. ופתאום, בגיל 32, אתה מגלה שאתה אפילו לא בקצב שלהם".
14 צפייה בגלריה
"כבר מהדייט הראשון, הייתי מאוד ישיר איתו. מאז ומתמיד רציתי חתונה, משפחה וילדים"
(צילום: אלבום פרטי)
למה בעצם להתחתן? בשנים האחרונות יש ביקורת סביב ההטרו-נורמטיביות של זוגות גאים.
מזרחי: "אנחנו כן רוצים להראות ולהוכיח שזה בסדר. וזה עוד פרק בחיים שרצינו לעבור יחד. יכול להיות שאם היה לי פרטנר אחר, יכול להיות שגם הייתה חתונה אחרת, אבל מאחר ששנינו באותו הראש ומגיעים מרקע דומה – לא הייתה התלבטות. רצינו חתונה גדולה".
ואחריה גם להקים משפחה.
"בעזרת השם בפונדקאות. התחלנו לברר כל מיני כיוונים. אני מאמין שכבר בשנה הקרובה נעבוד על זה".
לאן אתם ממהרים?
בקשי: "אנחנו מדברים על זה עוד מלפני החתונה. כל התהליך ייקח לפחות שנתיים?!"
מזרחי: "ישר כיוונו לילדים. אבל רצינו מסיבה ולחגוג. באוקטובר אנחנו נוסעים לירח דבש ביפן".
מזרחי: "למדתי בבית ספר יסודי דתי והייתי בשיאי, מלך הכיתה, יושב ראש מועצת תלמידים. ועם המעבר לחטיבה חילונית, שמעתי בפעם הראשונה את המילה 'הומו'. לא ידעתי מה זה והלכתי לשאול את אמא שלי. מילד בולט הפכתי לילד כבוי שמפחד לדבר, כדי לא למשוך תשומת לב"
יותר משהשניים החליפו נדרים, החתונה שלהם סימלה רגע של ניצחון אישי. כמי שגדלו בפריפריה – ולא שזה בהכרח קל יותר במרכז – הם חוו הומופוביה ואלימות מגדרית. "למדתי בבית ספר יסודי דתי והייתי בשיאי, מלך הכיתה, יושב ראש מועצת תלמידים", נזכר מזרחי, "ועם המעבר לחטיבה חילונית, שמעתי בפעם הראשונה את המילה 'הומו'. אני לא אשכח שביום הראשון המורה ביקשה מכל אחד להציג את עצמו, וכמי שרגיל להיות הכוכב אמרתי את השם שלי בקול עדין, וכמה בנים צחקו עליי וקראו לי הומו. לא ידעתי מה זה והלכתי לשאול את אמא שלי. מילד בולט הפכתי לילד כבוי שמפחד לדבר, כדי לא למשוך תשומת לב".
החברות שהקיפו אותו, ומופיעות גם בתוכנית, עטפו וגוננו. "הן היו הגב שלי", הוא נזכר, "אחר כך, בצבא, הכרתי אנשים מכל הארץ, לא רק מטבריה, ופתאום הבנתי שלהיות הומו ולדבר על זה – זה סבבה".
אתה מתאר כאן חוויות מלפני 20 שנה, לא משנות ה-80.
מזרחי: "לגדול בתור הומו בטבריה ובקריות זה לא פשוט. היו סיטואציות שחטפתי מכות, סטירות".
אחת החברות שלך אומרת בתוכנית ש"טבריה היא עיר פרימיטיבית".
"נכון".
אני לא חושב שהיא פרימיטיבית, כמו שב-20 השנים האחרונות היא הפכה מעיר שיש לה פוטנציאל להיות פנינת תיירות אל עיר מוכה, ענייה, חרדית.
"כולם אומרים את זה, וזה כואב ועצוב. כל דבר שרוצים לעשות בעיר – חוסמים אותך, בין אם זה לפתוח עסקים בשבת או שלטים עם נשים. אבל אתה יודע מה שימח אותי? שהמשפחה שלי, שהיא מאוד דתייה, באה לשמוח איתי, ועוד ב'ספירת העומר' כשאין חתונות".
14 צפייה בגלריה
"אחרי שבועיים שיצאנו, שיניתי בטלפון מ'יוסי מעצב שמלות כלה' ל'בעלי שיחיה'. זה עד היום ככה"
(צילום: אלבום פרטי)
עידן, איך הייתה החוויה שלך כילד וכנער בקריית מוצקין?
בקשי: "אפשר לומר שהייתה לי חוויה די דומה לזו של יוסי. הייתי ילד מוקף חברות, שלמד בקיבוץ אפק, ובגיל 12 כבר התחלתי לעשות פנים ומחליקים לחברות שלי. כשעליתי לחטיבה בקריות, זה השתנה. עברתי הצקות עד שזה הגיע למצב שחרטו בענק על הרכב של אבא שלי את המילה 'הומו'".
זה ממש קיצוני.
"אני לא אשכח את הפנים של ההורים שלי", הוא אומר בשקט. "ההורים שלי עברו איתי דרך לא פשוטה. ילדים נטפלו אליי, הרביצו לי, אבל למזלי היו לי חברות מקובלות שהגנו עליי. אם מישהו היה מכפכף אותי, הן הרביצו לו בחזרה. היחס אליי השתנה בגיל 16, כשהתחלתי לעבוד בהפקות אופנה בתל אביב ונהייתי מישהו".
מזרחי: "אתה יודע מה מצחיק? אותם בנים שהרביצו והעליבו אותי, היום באים ומבקשים ממני הנחה".
בקשי: "כנ"ל לגביי".
בקשי: "הייתי ילד מוקף חברות, שלמד בקיבוץ אפק, ובגיל 12 כבר התחלתי לעשות פנים ומחליקים לחברות שלי. כשעליתי לחטיבה בקריות, זה השתנה. עברתי הצקות עד שזה הגיע למצב שחרטו בענק על הרכב של אבא שלי את המילה 'הומו'"
זו סגירת מעגל עבורכם כשהיד שלכם על העליונה?
מזרחי: "אין בי כעס או מרמור עליהם. גם בתור ילד לא כעסתי. הייתי בוגר ואמרתי 'זה ילדים, זה יעבור מתישהו'. ילדים הם רעים, אין מה לעשות".
בקשי: "אנחנו לא שומרים טינה, אבל במקום הנחה הייתי מכפיל להם את המחיר. לא הייתי רוצה להיות חלק מהיום השמח שלהם. היום אני במקום טוב בחיים, ולפעמים מסתכל אחורה ואומר שאולי הייתי צריך לעבור את כל זה, כדי שאוכל להיות חסין לביקורת וללמוד לקבל גם סיטואציות לא נעימות".
ההזמנה לחתונה והקוף, מתוך "4 חתונות"
( באדיבות כאן 11)
היציאה מהארון של השניים הייתה טבעית. אם אצל בקשי, שעבר לתל אביב בגיל צעיר, היא קרתה בצורה אורגנית; אצל מזרחי, שיצא מהארון בגיל 25, היא הייתה מורכבת יותר. "אבא שלי נפטר לפני שש שנים, הוא היה דמות מוכרת בטבריה", משתף מזרחי. "כשהתחלתי לצאת עם בחור, השמועות החלו להתפזר בעיר, עד שאח של אמא שלי אמר לי: 'תקשיב, מדברים עליך בעיר. ברגע שהוא ישמע את זה ממישהו אחר, תהיה בטוח שהוא מוחק אותך. עדיף שזה יבוא ממך'. האמת שלא פחדתי מאף אחד – רק מאבא שלי".
מזרחי שלח אל האב את אחותו, שדיברה על ליבו. בהתחלה הוא עוד הציע לשלוח את הבן לרבנים, שם קוד לטיפולי המרה, אבל לבסוף השניים דיברו והוא הוזמן לארוחות שישי אצל האב. "מאז לא דיברנו על זה. לפחות הוא הפסיק לשאול אותי מה עם חברה, וככה זה נמשך עד שהוא נפטר", מספר מזרחי, "אמא שלי מקבלת אותי. העיקר שאביא לה נכדים. זה מה שהיא רוצה".
"מאוד מפחד שהתגובות השליליות יחזירו אותי אחורה"
ענף שמלות הכלה הוא אחד הרווחיים של מעצבי האופנה בישראל, ולא בכדי רבים פונים לתחום מתוך יכולת להתפתח עסקית וכלכלית בהשוואה לבגדים מוכנים ללבישה. אל אופנה התגלגל מזרחי במקרה. "תמיד אהבתי להתלבש במותגים ותמיד בסטייל. הייתי מלווה לבנות בבית הספר מכנסי ג'ינס של דיזל", הוא מספר.
14 צפייה בגלריה
"בטבריה אני נחשב יקר, במרכז המחיר שלי סביר מאוד". שמלת כלה של לומייאר
(צילום: תומי רפאל עמוס)
על אף שהוא מעיד על עצמו כתלמיד חנון שחלם לפנות ללימודי כלכלה ומנהל עסקים, לפני הצבא נרשם לקורס תפירה בחיפה. הוא הלך בשביל הצחוקים ונשאב. "במפגש החמישי כבר ממש יצרתי בגד מאפס", הוא נזכר. "פתאום לתפור רוכסן, חצאית, שמלות ובגדי ים הפך לאפשרי. וגיליתי שאני אוהב את זה".
הוא רכש מכונת תפירה ביתית והחל לתפור שמלות ערב לחברות. לאחר שירות צבאי, נרשם ללימודי עיצוב אופנה במסלול בן שנתיים במסגרת לימודי חוץ של ויצ"ו חיפה, אך פרש אחרי שנה. הוא פנה לעיצוב שמלות כלה, ובחיפוש אחר תופרות מקצועיות הכיר את גרטה קיאן, שלימים הפכה לשותפתו. הוא אחראי על העיצוב, היא על ניהול המתפרה והצוות. לאחרונה פתחו סניף שני ברמת השרון. השלב הבא: חו"ל. "היא אומרת לי תמיד: אתה תביא את העבודה, אני אדאג שהעבודה תהיה מאה אחוז", אומר מזרחי.
מזרחי: "אנשים יעדיפו לאבד את התחתונים, העיקר שידברו על החתונה שלהם. יש מלא צעירות בנות 24-22 שמתחתנות, אבל לצערי הן גם מתגרשות מהר. הן מתחתנות בשביל האינסטגרם, מתלהבות מהתמונות, מהשמלה, מתשומת הלב, ולא חושבות על היום שאחרי"
רמת השרון וטבריה הן שתי ערי קיצון מבחינה כלכלית, מעמדית ודתית. אתה מזהה דפוסי קנייה שונים, טעם שונה?
מזרחי: "טבריה זו עיר קטנה, כולם מכירים אותי. זאת אומרת שכל כלה שנייה שמגיעה זה 'אחי רוצה לדבר איתך בטלפון', 'רד למטה, אחותי רוצה להחליף איתך מילה' ואז כמובן מתלוננות על המחיר, ואתה שומע תשובות שיוצא לך עשן מהאוזניים. המחיר אצלי לשתי שמלות הוא החל ב-15 אלף שקל ועד 25 אלף שקל.
"בטבריה אני נחשב יקר, במרכז המחיר שלי סביר מאוד. פה לא מתווכחות על המחיר, ישר משלמות. מה שכן, בטבריה כלה שמגיעה אליי סוגרת מהר, כי אין לה הרבה אופציות, ובמרכז היא מעדכנת אותך שיש לה עוד עשר פגישות. לרוב הן חוזרות, ואני לא מתבייש להגיד, בגלל היחס והשירות".
בקשי: "בפריפריה מאוד משקיעים בחתונה".
זוגות יוציאו 250 אלף שקל על חתונה ויגורו במרתף אצל ההורים במשך עשור.
מזרחי: "חד-משמעית. אנשים יעדיפו לאבד את התחתונים, העיקר שידברו על החתונה שלהם. יש מלא צעירות בנות 24-22 שמתחתנות, אבל לצערי הן גם מתגרשות מהר. הן מתחתנות בשביל האינסטגרם, מתלהבות מהתמונות, מהשמלה, מתשומת הלב, ולא חושבות על היום שאחרי. אתה יודע כמה מהן חוזרות אליי פעם שנייה לרכוש שמלת כלה? אבל רק לפני שנה וחצי התחתנת".
14 צפייה בגלריה
"בפריפריה מאוד משקיעים בחתונה". יוסי מזרחי ועידן בקשי בהכנות לצילומים של לומייאר
(צילום: תומי רפאל עמוס)
היום אתה מסתכל על שמלות כלה בצורה אחרת? אתה מבין את האירוע שבו כלות רוצות להתלבש ליום המיוחד בחייהן?
"בעבר לא הבנתי, הייתי אומר 'די, כולה חתונה'. היום אני מבין את הפאניקה. שבוע לפני החתונה הייתי בסטרס, לא מסוגל לעבוד".
עידן, איך התגלגלת לתחום?
בקשי: "מגיל צעיר רציתי לצאת מהקריות ולהוכיח את עצמי. התחלתי לעבוד עם סטייליסטים, ובהמשך עם זמרות כמו נסרין קדרי ועדן בן זקן. בניתי לעצמי קהל וקשרים, תוך שאני מכוון מאוד גבוה. אפשר לומר שעבדתי בהתנדבות המון שנים כדי להגיע למעמד שאני נמצא בו היום. בשלוש השנים הראשונות הייתי בחובות של החיים".
מזרחי: "כי אתה בזבזן".
בקשי: "בסדר, אבל מאוד רציתי להראות שאני משהו, ואתה יודע, באינסטגרם כולם מראים חיים ורודים. אז כן, הראיתי שהכול בסדר, כשבפועל כלום לא היה בסדר. עבדתי בחינם עם המון סלבס או להפקות במגזינים תמורת 270 שקל כולל מע"מ. סליחה, מה זה? רק בישראל זה ככה".
14 צפייה בגלריה
"מגיל צעיר רציתי לצאת מהקריות ולהוכיח את עצמי". עידן בקשי בעבודה עם דיאן שוורץ
(צילום: באדיבות עידן בקשי)
עד כמה העבודה עם מפורסמות גולשת לחברות?
בקשי: "אתה רואה אותנו, אנחנו אנשים מאוד שמחים, אין פאלש. אבל אם אני לא בטוב עם מישהי, לא אתקרב אליה".
עור הפיל שפיתחו כמתבגרים ודאי הכין אותם לפרסום הצפוי ולטוקבקים המרושעים עם יד קלה על המקלדת. "כבר שמעתי תגובות כמו 'מה אני צריך לראות את התועבה הזאת על המסך'", אומר מזרחי, "אני מאוד ביקורתי כלפי עצמי ומאוד מפחד שהתגובות השליליות יחזירו אותי אחורה. מנגד, היום אני חסין לכל דבר".
"האמת שאני בלחץ מטוקבקים", מוסיף בקשי. "תראה, אפשר לא להתייחס לזה. כאילו, לקרוא ולא להתייחס למה שאומרים. כל עוד המשפחה שלי, החברים הקרובים ובעלי אוהבים אותי ומקבלים אותי – כל השאר יכולים לקפוץ לי ולרשום מה שבא להם".
בקשי: "אפשר לומר שעבדתי בהתנדבות המון שנים כדי להגיע למעמד שאני נמצא בו היום. בשלוש השנים הראשונות הייתי בחובות של החיים. מאוד רציתי להראות שאני משהו, ואתה יודע, באינסטגרם כולם מראים חיים ורודים. אז כן, הראיתי שהכול בסדר, כשבפועל כלום לא היה בסדר"
מה אתם אוהבים אחד בשני?
מזרחי: "לעידן יש תכונה מדהימה שהייתי רוצה בי. גם בתקופות של לחץ בעבודה ובחיים, הוא שומר על קשר עם המשפחה והחברים. אני הפוך ממנו".
בקשי: "למדתי מיוסי שלווה וליהנות מהשקט. לפני שהכרנו, כל היום הייתי בחוץ – בתי קפה, חברים. היום אנחנו מעדיפים להיות בבית וליהנות אחד מהשני".
על מה אתם רבים?
מזרחי: "עם עידן אי אפשר לריב, הוא לא מתעצבן מכלום".
בקשי: "גם אם מישהו יהיה הכי רע אליי – פניי לשלום".
איך אתם משלימים אחרי ריב?
מזרחי: "הוא מתחנף אליי".
בקשי: "אנחנו פותרים מיד את העניין. אין מצב שאנחנו גוררים ריב. אין דבר כזה שאנחנו לא מדברים יום או סוחבים ריב לאורך שבוע".
מי קונה מתנות ומפנק את השני?
בקשי: "אני מפנק יותר".
מזרחי: "הוא קנה לי פעם חולצה במתנה, אבל הוא בכוונה קונה מידה אחת יותר גדולה, כדי שאם זה לא יהיה טוב – הוא ייקח אותה לעצמו".
בקשי: "שקרן, זה ממש לא נכון".
מזרחי: "זה כבר קרה פעמיים".
בקשי: "כל חג, ט"ו באב, הבאתי לך מתנות. אתה זוכר שקניתי לך מבשם ריח לציפית?"
מזרחי: "טוב שלא קנית לי סירים! רק במלחמה בישלתי קצת עוגת גזר, דפי אורז. אבל זה בזבוז זמן. בזמן הזה אני יכול לעשות כסף".
איך אתם שמורים אחד לשני בנייד?
בקשי: "אחרי שבועיים שיצאנו, שיניתי מ'יוסי מעצב שמלות כלה' ל'בעלי שיחיה'. זה עד היום ככה".
יוסי: אצלי זה עידן ואימוג'י לב".
בקשי: "מיד לשנות ל'My Husband!'"
