ביום שלישי השבוע, רגע לאחר שהשמש שקעה מאחורי יפו העתיקה, הוכיחה נועה קירל שהיא בסך הכול אישה צעירה רגילה. או לפחות כך ניסתה לשכנע אותנו. לא אותה כוכבת המופיעה מול עשרות אלפי מעריצות ומעריצים בפארק הירקון או זו ששרפה את הבמה באירוויזיון - אלא צעירה בת 24 שכמו בנות גילה אחרות, רוצה להיראות ביום חתונתה כמו נסיכה.
יש משהו כמעט קולנועי בדימוי הזה. לרגע אחד, מאחורי השמלות, המצלמות וה'פושים' באתרי החדשות, היא הזכירה את אנה סקוט, דמותה של ג'וליה רוברטס בסרט "נוטינג היל" - כוכבת קולנוע שמורידה את שריון הזוהר ואומרת בפשטות: "אני רק בחורה, שעומדת מול גבר, ומבקשת שיאהב אותה". כמו רוברטס, הניחה קירל את העולם שמחוץ לאולם כדי להיות פשוט אישה צעירה שמחליפה נדרי אהבה.
אבל אנה סקוט הייתה דמות בדיונית, קירל היא מותג חי ונושם. שמלת הכלה שנחשפה בערב החתונה הראשון, הציגה מראה אלגנטי ועם זאת בעלת צללית טרנדית של התקופה. המעצב אלון ליבנה עיצב שמלת סטרפלס לבנה עם מחוך ישר שהבליט קו מותניים נמוך, מה שיצר אשליה ויזואלית של אורך. אליו התווספה חצאית עשירה בנפח וקפלים דרמטיים שהשתפלו באצילות אל הרצפה.
הבחירה בשמלה קלאסית, יפהפייה ומלאת דרמה, הבליטה את נתוניה הטבעיים של קירל והציעה מראה אלגנטי אך לא מתחכם וקרקסי מדי. ההינומה הארוכה נשאה כיתוב אישי ורומנטי עם המילה "פוראבר", רמז אינטימי בין הכלה לבן זוגה, הכדורגלן דניאל פרץ. צוות הביוטי והסטיילינג הצמוד - המאפרת תהילה גוטליב, מעצב השיער עידן בקשי והסטייליסט תום רוזיליו - הקפידו לשמר (ולתעד) כל רגע.
בהמשך החליפה קירל לשמלה נוספת, סקסית ונועזת, גם היא בעיצוב ליבנה, שהתבססה על אלמנטים א-סימטריים, חיתוכים גיאומטריים ואבנים כסופות ששובצו בעבודת יד. זו הייתה גרסה משוחררת ותיאטרלית יותר של קירל. שתי השמלות רפררו לאוסף השמלות בלבן מקולקציית Servant Angels שחשף ליבנה בחודש שעבר מסגרת שבוע האופנה, ואלמנטים ממנה בלטו בכל אחד מהעיצובים.
לאחר אזהרות רבות על כך שהטלפונים הניידים יישארו בחוץ - שבוע של חגיגות, נדרים, אהבה ואוסף שמלות לבנות מתחלפות, שטפו בימים האחרונים את מדורי הרכילות ועמודי הבידור ברשתות החברתיות. חתונת השנה של נועה קירל ודניאל פרץ מאחורינו, אבל את אדוותיה נרגיש שבועות רבים. אם לא על מסך הטלוויזה, אז ברשתות החברתיות ובאתרי הסטרימינג המוזיקליים. כי מי צריך פרטיות כשאפשר להפוך הכול לאירוע תוכן רב-ערוצי עם לוח זמנים של קמפיין שיווקי?
מדפסת הרגש (והכסף) "נועה קירל" ניצלה את הפרסום סביבה השבוע להשקת סדרת דוקו חדשה ("אני נועה קירל") ושני שירים שביצעה בכל אחת מהחתונות: בראשונה הקדישה שיר לדניאל בעלה, למחרת כבר שיחררה בחתונה השנייה שנערכה במלון הילטון את השיר החדש, "בריידזילה".
שיר חדש
(צילום: בר זגה)
בחזרה לשמלות. אם בערב הראשון הציגה קירל מראה אופנתי ואלגנטי - בערב השני המצב הפגין פן אחר באישיותה. החלק המסיבתי קיבל חיזוק של שתי שמלות כלה סקסיות בעיצובה של ענבל דרור, מבכירות המעצבות שמלות הכלה הישראליות בעולם.
דרור, הידועה בשפה עיצובית טרנדית, יצרה לקירל שמלת סטרפלס לבנה עם קאפים בולטים ומשחקי דראפה באיזור המותניים; ושמלה שנייה - שמלת קולר בעיצוב מעניין, עם משחקי שקיפויות וצללית סופר-אופנתית עם קו מותן בצורת V הטרנדית. שתי השמלות הציגו קירל משוחררת, זו שהקהל בבית מכיר מבמות ההופעות.
לא פלא שאת הערב סיימה קירל בגרסת הטיקטוק של עצמה, לבושה בגד גוף עם חזייה ותחתונים משובצים אבנים כסופות כאילו היא מופיעה עכשיו על הבמה מול עשרות אלפי מעריצות. קצת קרינג', יש להודות. עם זאת, המראה הזה חתם באופן הרמוני את הופעתה בחינה החגיגי בליל ראשון, לבושה חצאית סאטן לבנה וחזיית פייטים כסופה, מראה שעליו הופקדה "כנרת חינה".
ארבע שמלות כלה (ועם החינה והמופע הגענו בכלל לשש מערכות לבוש שונות) הן לא אוסף - הן הצהרה. השמלה הקלאסית של ליבנה אמרה "אני מכבדת את המסורת", השמלה הגאומטרית שלאחריה לחשה "אבל אני גם מעיזה". העיצובים של ענבל דרור הכריזו "אני אופנתית, מודרנית, עכשווית וסקסית". לבסוף, בגד הגוף הסופי צעק: "ואל תשכחו שאני לפני הכול כוכבת במה".
פייר, כל שמלה בפני עצמה הייתה בחירה מעניינת, חלקן טובות יותר, אחרות פחות. הבעיה היא שכשמציגים הכול יחד, יום אחרי יום, זה נראה פחות כמו חתונה ויותר כמו קרנבל אופנה. קשה להימנע מהתחושה שהשמלות, למרות יופיין, שימשו יותר כתפאורה מתחלפת למופע מתוכנן היטב, מאשר בחירה לרגע אינטימי של אהבה.
