"חוויתי בעבר אנטישמיות, אבל לא דמיינתי שזה יהיה חמור עד כדי כך. אני חווה רמת שנאה בעומק ובעוצמה שאף אחד אחר לא יחווה". את המשפט הזה אמרה לאחרונה מלכת היופי מלאני שיראז עשור, נציגת ישראל בתחרות מיס יוניברס 2025 ומי שהפכה, בעל כורחה, לסיפור נוסף בסכסוך שאינו נגמר.
מיס ישראל ומיס פלסטין בתחרות העולמית
כן, הדרך לשלום עולמי רצופה מלחמות, וגם תחרות יופי הפכה השנה לזירה. מחר (שישי) בערב ייפגשו על במת מיס יוניברס בתאילנד מיס ישראל ומיס פלסטין נאדין איוב, הנציגה הראשונה מפלסטין שנשלחת לתחרות היופי שנוסדה בשנת 1926. אפילו הסכסוך הישראלי-פלסטיני צעיר ממנה. מאז הוכרז דבר השתתפותה של פלסטין בחודש יולי, נצבעה התחרות בגוונים פוליטיים. אפילו "הצל" התייחס להשתתפותה בפוסט רצוף אי-דיוקים ובו ניסח בשפה האלגנטית שלו: "בהצלחה ל'מיס פלסטין' - פייק דגל, פייק שורשים, פייק סיפור".
בשבוע שעבר עלה הביף המדומיין בין השתיים שלב, לאחר שפורסם סרטון וידאו ערוך באופן מגמתי מהתחרות, שבו נראית הנציגה הישראלית שולחת מבט מלא בוז אל עבר הנציגה הפלסטינית. הסרטון, שנראה כמו עבודת AI רשלנית, פורסם ברשתות החברתיות ובאתרי חדשות רבים בארץ ובעולם. בסרטון המקורי ומזוויות צילום נוספות, ניתן לראות בבירור שמיס ישראל עמדה מאחורי מיס פלסטין, ולכן המבט הצדי לא הופנה לעברה.
הסרטון המטעה הועלה לרשתות החברתיות של מיס פלסטין בליווי השיר Unstoppable של המוזיקאית סיה, וזכה לתגובות כמו "ישראל מסתכלת על המלכה האמיתית" ו"מה קורה עם פינקי פינקי (הכוונה לצבע השמלה הוורוד שלה, א"י) שם מאחור?", שלעגו למבט המיוחס לנציגה הישראלית. מפורסמות כמו בלה חדיד שיתפו אותו מחדש.
בתגובה לסערה שיתפה נציגת ישראל בעמוד האינסטגרם שלה מכתב תגובה פתוח, בו הפנתה אצבע מאשימה גם כלפי התחרות וחברותיה למירוץ אל הכתר, שלא גינו את היחס שקיבלה. "הפיכת תוכן סנסציוני ומטעה במכוון, ערוך או חלקי על חשבון אישה אחרת היא צעד מאכזב מצד הציבור, מצד התקשורת, ואפילו מצד כלי תקשורת ישראליים שאמורים לשמור על סטנדרטים גבוהים יותר", כתבה. "במיוחד כשבדיקה עובדתית אורכת שניות. ובמיוחד כשיש סיפורים אמיתיים, משברים אמיתיים ובני אדם אמיתיים, שראויים לתשומת לב הרבה יותר מאשר נרטיב מומצא סביב מבט.
"העובדה שרגע של כמה שניות הפך לכותרת בינלאומית אומרת הכול.
גל השנאה והדה-הומניזציה שבא בעקבותיו - כולל תגובות הקשורות להיטלר והצורך בהגברת אבטחה - אומר הרבה יותר על העולם מאשר עליי. זה היה קשה בהתמודדות הראשונית, אבל זה רק מחזק את הסיבה שבגללה אני נמצאת כאן: לעמוד בגאווה כאישה יהודייה-ישראלית, ולפעול למען אמת, שלום ואחדות. וזה רק מגביר את המוטיבציה שלי", סיכמה את הפוסט.
בריאיון שהעניקה בהמשך ל"ניו יורק פוסט", הוסיפה עשור כי קיבלה איומים על חייה בעקבות הסרטון המזויף. "אלו לא רק איומי מוות, אלא גם איומים בתקיפה מינית", סיפרה. אני חווה רמת שנאה בעומק ובעוצמה שאף אחד אחר לא יחווה. להסתובב עם אבטחה נוספת (בגלל הסרטון, א"י) זה לא נורמלי. הקליפ הערוך נועד לגרום לי להיראות רע ולייצר נרטיב של קנאה".
עוד קודם ל-7 באוקטובר הפכה תעשיית האופנה לזירה פוליטית מבעבעת. בתחרויות יופי בינלאומיות, לדוגמה, נדרשו מלכות היופי מישראל, לרוב צעירות בנות 20, חלקן משרתות בצה"ל, לענות על שאלות בנושאי עור פנים זוהר, המצב הפוליטי ומדיניות ישראל בשטחים. הן, מצידן, גם לא טרחו לטשטש את הפוליטיקה.
שני מקרים בולטים היו הבחירה של המעצבת גלית לוי (לשעבר נותנת החסות לתחרות מלכות היופי בישראל) להלביש את רנא רסלאן, מלכת היופי הראשונה מהמגזר הערבי, שקטפה את הכתר ב-1999, בשמלה לבנה עם מגן דוד ענקי במרכזה לתחרות מיס יוניברס; או הבחירה לשלוח את אילנית לוי, מלכת היופי לשנת 2001, עם אפוד מגן והמילה Peace עליו לאותה תחרות, כשברחובות הערים התפוצצו מחבלים מתאבדים באוטובוסים.
תחרות יופי ישראלית - במיאמי
עד 2022 נציגת ישראל לתחרות מיס יוניברס הייתה הזוכה בתחרות מלכת היופי של השבועון "לאישה" מבית "ידיעות אחרונות". עם השיח על גיוון, MeToo וייצוג נשי, הפכו תחרויות יופי בינלאומיות למוקצות, ויש מי שרואים בהן מצעד משפיל של נשים שנבחרות על פי יופיין. גם האופי קובע, אבל הנתונים הפיזיים עדיין משחקים תפקיד בבחירת הזוכה. מי שנכנס לוואקום שנוצר הוא ארגון פרטי בשם Edgar Entertainment, בבעלות איש העסקים היהודי-אמריקני אדגר סאקיאן, שמארגן את התחרות "מיס יוניברס ישראל" במיאמי. בהנחה וישראל ויתרה, די בצדק, על תחרויות יופי מתוך פעולה פמיניסטית, מדוע היא חוזרת אל התחרות באופן עקיף?
נציגות ישראל ופלסטין בתחרות השנה הן יותר הולוגרמה של המדינה שממנה הגיעו, מה שמצביע על הגמישות הטרמינלוגית של מארגני התחרות. נשאלת השאלה - האם נציגת ישראל, שנולדה בתל אביב, היגרה עם משפחתה לארצות הברית, וחזרה לישראל לפני כשנתיים וחצי מייצגת את ישראל? והאם נציגת פלסטין, נאדין איוב, שנולדה בארצות הברית, התגוררה תקופה קצרה בפלסטין, דילגה לקנדה וכיום חיה לדבריה, על קו עמאן - רמאללה - דובאי, היא נציגת פלסטין?
שיראז עשור (27) היא בעלת תואר ראשון מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה בתחום מדעי המחשב, ותואר שני במנהל עסקים מאונ' תל אביב. איוב (27) נולדה בארצות הברית לזוג הורים ממוצא פלסטיני: אביה משכם, אמה מחברון. כשנשאלה בריאיון יוטיוב מה היא עונה לכל אלה שאומרים שפלסטין אינה קיימת, ענתה: "אני פשוט אומרת: 'תסתכלו עליי, תסתכלו על הקיום שלי. זה כשלעצמו הצהרה שפלסטין קיימת, שאנחנו קיימים, ושתמיד נמשיך להתקיים'".
איוב היא בוגרת תואר ראשון בספרות ופסיכולוגיה, וייסדה את ארגון Olive Green Academy, בית ספר לתוכן שמחבר בין קיימות לטכנולוגיות מודרניות כמו בינה מלאכותית. בנוסף, היא גם יוזמת פעילות קהילתית דרך ארגון Sayidat Falasteen (סיידאת פלסטין), הפועל לחיזוק נשים פלסטיניות באמצעות רקמה פלסטינית. בשנת 2022 השתתפה בתחרות Miss Earth (התחרות השלישית בגודלה אחרי מיס יוניברס ומיס וורלד) כנציגת פלסטין, שם היתה אחת מ-4 הפיינליסטיות וזכתה בתואר "מלכת המים".
למעשה, תחרות מיס אירת' הייתה הראשונה להכיר במדינה פלסטינית בתחרויות יופי כבר בשנת 2016. מי שמשכה בחוטים מאחורי הקלעים היתה יארא משעור, עורכת מגזין "לילך" שפורסם במגזר הערבי מבסיסו שבנצרת. בתחרות הראשונה ייצגו את ישראל ופלסטין שתי דוגמניות פלסטיניות: נטלי רנטיסי מרמאללה ייצגה את פלסטין, בעוד את ישראל ייצגה מירה קאחלי מהיישוב תרשיחא שבגליל. ישראל החלה לשלוח מתמודדות לתחרות בשנת 2003, ומשנת 2011 נמצא הזיכיון הישראלי בידי משעור, שהחליטה לתת בולטות לנציגות מהמגזר הערבי בישראל, כמו הודא נקאש שייצגה את ישראל ב-2011 ומריה עבוד ב-2013.
באופן אירוני, התלבושת שהצליחה לייצר סערה אז הייתה של הנציגה הישראלית מירה קאחלי, שבחרה בשמלת מקסי בדוגמת כאפייה פלסטינית של המעצבת דודו בר אור. "זה הציף הרבה תגובות ושאלות על זהות של פלסטינים ישראלים, מתחים שעלו מתחת לאדמה", סיפרה לנו אז משעור, "היו בפייסבוק תגובות שהאשימו שהישראלים גונבים עכשיו גם את הבגד הלאומי של הפלסטינים ולא רק את החומוס. כלומר, הפלסטינים הלא ישראלים האשימו אותה שהיא לובשת בגד פלסטיני, והפלסטינים בישראל לא אהבו שהיא לובשת מעצבת ישראלית".
לבשה את ירושלים
סוגיית הבגד הלאומי הפכה גם השנה לזירת היאבקות פוליטית. בין שלל אירועי התחרות התקיימה קטגוריית "הבגד הלאומי" וכל אחת משתי הנציגות הלכה על מסר חד וברור. "תלבושת הלאום שלי למיס יוניברס נושאת עימה סמלים המדברים ללב הסיפור הישראלי", כתבה שיראז עשור, שבשמלה, שלדבריה עיצבה בעצמה, שולבו סרט החטופים הצהוב, לצד אלמנטים כמו שובל בדוגמת כלניות אדומות, ש"מייצגות את החיים שנגדעו מאז תחילת המלחמה - מחווה קולקטיבית למשפחות, לחברים ולקהילות שהשתנו לנצח. עיצבתי את היצירה הזו כדי לכבד את הסיפור שלנו, את הכאב שלנו, ואת האור שאנו ממשיכים להחזיק בו".
12 צפייה בגלריה
סרט חטופים צהוב וכלניות אדומות. מלאני שיראז עשור מציגה את הבגד הלאומי
(צילום: Sakchai Lalit, AP)
איוב הלכה על קלאסיקה של רקמה פלסטינית. את השמלה שלבשה וכיסוי הראש עיצבה נבן אלקעדי, מעצבת הוט קוטור מאבו-דאבי. "התלבושת הזו נושאת את נשמת עמי, את החן של הנשים הפלסטיניות, את המורשת של אבותינו ואת רוחה של ארץ שבה דתות, אמנות והיסטוריה חיות זו לצד זו", כתבה בטון פסטורלי. "מהדוגמאות הרקומות ביד ועד הגלימה הצבועה המוקדשת למסגד אל־אקצא ולכנסיית הקבר, כל פרט לוחש זהות, דו-קיום, חוסן ותקווה".
השמלה של איוב מזכירה באופן די אירוני שמלת ירושלים אחרת, זו שלבשה שרת התחבורה מירי רגב לפסטיבל קאן אי שם ב-2017. בעוד השמלה שעיצב אז אביעד אריק הרמן הייתה הדפס של קו הרקיע של העיר, השמלה של איוב היתה ציור ידני של הר הבית עם כיפת הסלע המוזהבת שבמרכזו. ״זו לא הייתה סתם שמלה עבורי", כתבה עליה. "זו המורשת שלי. זה הזיכרון שלי. זו פלסטין על הבמה הבינלאומית".
